פרשת חקת
פרשת חקת
חוק הפרה האדומה.
" ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול.."
שוחטים ושורפים את הפרה האדומה, טוחנים את אפרה ומניחים את האפר מחוץ למחנה במקום טהור. כל מי שבא במגע עם מת, או עם אנשים שבאו במגע עם מת, הוא טמא ואין לו גישה אל המשכן. רק מי שהתרחץ במים חיים, ונגע במי הנידה שהוא אפרה של הפרה האדומה, מורשה לגשת אל המשכן. הרבנים מסבירים שחוק הפרה האדומה הוא חוק שאין בו הגיון צרוף, אבל דווקא משום כך יש לו חשיבות עליונה. כי אנחנו עדיין לא מסוגלים להבין כל דבר וצריך לסמוך על התורה שהיא יודעת את הסיבה. הרי אמרנו: " נעשה ונשמע.." זאת גם הסיבה שההלכה אוסרת לעלות להר הבית.
מרים נפטרה במדבר צן בקדש.
אין מים במדבר ושוב מתלוננים למשה.
" למה הבאתם את-קהל השם אל מדבר הזה למות שם.."
" ומשה חיכה על סלע , ויצאו ממנו מים.." מכירים את השיר?
משה ואהרון היו בהתחלה בספק אם יצליחו להוציא מים מן הסלע. לכן הענישם השם.
" יען לא- האמנתם בי – לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר-נתתי להם.."
" וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום.."
הוא ביקש ממנו מעבר בטוח, אבל מלך אדום שנחשב לקרוב משפחה, ( בני לוט ) סרב בתוקף. אמרו לו: " לא נעשה נזק ועבור המים שישתו העדרים נשלם." אך מלך אדום היה כפוי טובה ולא נתן להם לעבור. זאת הסיבה שנאמר: " אדומי לא יבוא בקהל ישראל עשרה דורות.."
" וסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל-העדה הר ההר.."
כאן אהרון נפטר ובמקומו מוכתר בנו אליעזר..
אחר כך בא המלחמה עם המלכים: הכנעני, סיחון מלך האמורי ומלך מואב.
" ויפנו ויעלו דרך בשן." גם את עוג מלך הבשן נצחו.
" ויסעו בני- ישראל ויחנו בערבות מואב.."
שבת שלום
מנהל:
יצחק וולסטר_918_
רישום אמנותי של הפרה האדומה. © אהובה קליין
זה קרה תשע פעמים בלבד במהלך ההיסטוריה היהודית, ולפי המסורת זה עומד לקרות פעם נוספת. הכירו את הפרה האדומה ואת הטקס הנלווה אליו.
מי צריך בכלל פרה אדומה?
בטרם נעסוק בשאלה מה עושים עם הפרה האדומה, חשוב להבין מעט את דיני הטומאה והטהרה ביהדות. רבים טועים כי הטומאה מסמלת חוסר נקיון או אפשרות למחלות מדבקות. למעשה, הרמב"ם מציין1 כי הטומאה היא "גזירת הכתוב" כלומר גזירה ללא כל סיבה.
ישנם כמה סוגי טומאות ולכל אחת הגבלות משלה. אחת מטומאות אלו הן טומאת מת: אדם שנגע או שהה תחת קורת גג אחת עם מת, נטמא ונחשב ל'טמא מת'. לאדם כזה אסור להיכנס לבית המקדש או לאכול את קורבן הפסח. כדי לצאת מטומאה זו, היה עליו לעבור טקס היטהרות מיוחד שהיה כרוך בהזיית מים משריפת פרה אדומה.
הקריטריונים
דיני הפרה האדומה מופיעים בפרשת חוקת (במדבר יט), ושם נאמר:
"דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול." חכמינו זכרונם לברכה למדו מכך כי עליה להיות אדומה לגמרי, וכי אם יש לה אפילו שתי שערות שחורות היא לא ראויה לשימוש; כמו-כן יש לוודא כי היא לא שימשה לחרישה.
לאחר-מכן, בטקס מיוחד שהיה נערך על הר הזיתים, היו שוחטים את הפרה ושורפים אותה יחד עם עץ ארז, אזוב ותולעת שני. לבסוף, היו מערבים את האפר עם מים שנשאבו ממעיין ומזים אותו באמצעות קלחי איזוב. האנשים שהיו טמאי מת היו סופרים שבעה ימים, וההזיה הייתה מתבצעת ביום השלישי וביום השביעי לספירתם. לאחר-מכן היה עליהם לטבול במקווה טהרה ובסוף היום השביעי הם היו חוזרים להיות טהורים.
האם מצוות הפרה האדומה הגיונית?
בפרשה בה ניתן הציווי האלוקי על הפרה האדומה, בורא העולם פותח במילים "זאת חוקת התורה." באופן עקרוני, מצוות התורה נחלקות לשלוש קטגוריות: "משפטים", מצוות הגיוניות שניתן היה להגיע אליהן באמצעות חישוב לוגי פשוט. איסורים כמו 'לא תרצח', 'לא תגנוב' ועוד; "עדות", מצוות הנעשות כזכר לאירועים שאירעו בהיסטוריה כמו חג הפסח, חג השבועות ועוד; ו"חוקים", מצוות שלא ניתנות להבנה באמצעות הגיון אנושי. מצוות הפרה האדומה נכללת בקטגוריה של החוקים, אותן מצוות שלא ניתן להבין