הדרמה הישראלית המקורית "האבא שיכולתי להיות" מרגשת, עדכנית, עמוקה ומסקרנת, לא רק לקהילת הלהט"ב
מאת: צח אוריין
בזרם הקהל שפרץ מתיאטרון "הבימה" בתום ההצגה "האבא שיכולתי להיות", אוזני הייתה עדה לשיחה רמה בין זוג שעיכל את ההצגה שזה עתה צפה, והגבר בגיל העמידה אמר לאשה שצדעה לצדו בפסקנות, כי מדובר בהצגה ש"ממש מתאימה להומואים".
זה גרם לי לחשוב לרגע, האם הוא חשב כך רק בגלל סיפור המסגרת של "האבא שיכולתי להיות" על זוג גאה, גידי ומולי, שהביאו לעולם בפונדקאות את בתם מיכאלה וכעת, בגיל 15, היא יוזמת מפגש עם האם הביולוגית, צעד המסעיר את הוריה הנמצאים בתהליך של פרידה ופירוק התא המשפחתי? אולי הוא חש כך בגלל שצוות היוצרים - המחזאי איתי סגל והבמאי משה קפטן - צבעו את המחזה בצבעים וורודים מידי?
התשובה היא: לא!
הרבה לפני שמדובר במחזה להט"בי, "האבא שיכולתי להיות" הוא קודם כל סיפור משפחתי מרובה צלעות ויחסים, כולל אחת דומיננטית בדמות האימא של גידי והסבתא של מיכאלה (אורלי זילברשץ) או האבא "המת" שלו (דב רייזר בתפקיד מרגש ומעורר מחשבה) והסיפור משופע ברבדים וניואנסים חלקם מכמיר לב סביב קשר דם, אמון, זהות, קבלה חברתית, פתיחות ומה לא.
המסע אליו הם יוצאים יחדיו, מתוך רצון לפגוש את תורמת הביצית, מטלטל את כולם בעוצמה מפתיעה ובמקביל הוא גם מאבד לעיתים את כיוון מחשבון הנפש שכל אחד מהם עובר עם עצמו. חברו אל הדינמיקה במערכת היחסים המתפוררת בין בני הזוג את היחסים של גידי עם הוריו, לצד מערכת היחסים בינם לבין עצמם והוסיפו לכך את מיכאלה הצעירה המתחבטת באופן טבעי על העוצמה של קשר דם, ואל כל נוסף מפגש לא צפוי עם אמא של תורמת הביצית ותקבלו הצגה מורכבת מרובת תפניות.
אולי זה דווקא הניסיון המוצלח, של סגל וקפטן, בעבודה המשותפת הקודמת שלהם בהצגה המצליחה "את שאהבה נפשי", שתרם לרצון שלהם לגעת בשלל ההיבטים סביב פונדקאות, תרומת ביצית ומשפחה חדשה - במקרה זה, אבא ואבא ללא אימא – שתרם לכך שלא מעט מהם מעוררים מחשבה ורגש, אך לא ממש זוכרים "להיסגר" עד תום ההצגה.
עם כל אלו, עדיין מדובר בדרמה מרגשת, עדכנית, עמוקה ומסקרנת, ואם תוסיפו לכך את המשחק המדויק והאיכותי של כל השחקנים, עבודת וידאו ארט נבונה העושה שימוש מקורי במרחב הבמה ומקדמת את העלילה, פסקול מוסיקלי שמוסיף לדרמה, תקבלו הצגה כנה, אמיצה ומשמעותית, המתמודדת בעומק עם השונות הייחודית של תא משפחתי להט"בי.
"האבא שיכולתי להיות", תיאטרון הבימה.
מחזאי: איתי סגל
במאי: משה קפטן
דרמטורגיה: ארז דריגס ונגה אשכנזי
משתתפים: אבישי מרידור, אורלי זילברשץ, ישי בן משה, דריה רוזן, דב רייזר, יובל סלייפר, אילנה קיויתי דאבנפורט
עיצוב תפאורה: אדם קלר
עיצוב תלבושות: עומר יהב
עיצוב תאורה: ברוכי שפיגלמן
מוסיקה מקורית: כנען לבקוביץ'
צילום וידאו: שיר מוסן
עיצוב וידאו: אריק אביגדור
מתאמת אינטימיות: מיכל פוליצר
עיצוב תנועה: דור אלדר
עוזר במאי: עידו הכהן
מנהלות הצגה: יעלי פורת, שירן מעוז
צילום ועריכת פוסטר: חנן אסור
מנהל:
צח אוריין