שיטת TI - לשחות בקלות

אבותינו הקדומים היו אמנם יצורי מים, אבל מאז חלפו הרבה שנות אבולוציה, הפכנו להיות מי שאנחנו והשחייה כבר איננה מיומנות מולדת. רובנו למדנו אמנם לשחות כילדים, אבל אלה שלא הפכו את השחייה למקצוע, לרוב משמרים טעויות. עושים גלים, גורפים מים, בועטים, משקיעים אנרגיה מיותרת ומתעייפים מהר. למי שרוצים לשפר את יכולת הציפה והתנועה במים ולהפוך את השחייה לספורט שלהם ובוודאי למי שלא למדו לשחות מעולם, מציעה שיטה בשם TI (Total Immersion, שפירושו טבילה מוחלטת), המבוססת על איזון ואורך תנועה, ללמוד תוך זמן קצר כיצד להחליק קדימה במים בקלילות ויעילות ולשחות יותר, ללא מאמץ. בסרטוני רשת המתעדים שחייה כזאת נראים השחיינים מחליקים חרש במים בנינוחות הרמונית וזורמת. הידיים פולחות את המים בסגנון חתירה והרגליים כמעט שאינן נעות, ולמעשה נגררות בציפה אחרי הגוף. לדברי גדי כץ, מי שייבא את ה-TI מארצות הברית לישראל ב-2006, העיקרון המנחה הוא להיות טבולים לחלוטין במים, כדי לצוף. לדבריו, שיטת לימוד השחייה שכולנו התחנכנו עליה אינה מתאימה לשחייה למטרות כושר. "השיטה המוכרת פותחה על ידי הצלב האדום כבר בשנת 1900", הוא מספר, "בעקבות מקרי טביעה רבים בחופי הים, כמתודה להישרדות במים. למרות שזוהי השיטה השלטת עד היום, היא אינה מאפשרת לשחות מרחקים ארוכים. עובדה היא שרק פחות מאחוז מאוכלוסיית העולם יכול לשחות 400 מטר רצוף". מפתח ה-TI היה מאמן השחייה האמריקני טרי לוכלין שמאס לפני 25 שנה בקריירת האימון של שחיינים מקצועיים והחליט לגבש שיטת לימוד למי שרוצים לשחות למען הכושר, שתניב תוצאות בזמן קצר. קורס של עשרה שיעורים בשיטה מספיק, לדברי כץ, ללמד כל אחד לשחות, גם מי שלא שחה מעולם. "חשוב להגיד ש-TI הוא לא סגנון שחייה בפני עצמו. אנחנו שוחים חתירה או סגנון חופשי". כשאנחנו שוחים, הוא מסביר, הגוף מפנה מים לצדדים ונדחף במקומם. "בגלל מבנה הגוף שלנו הרגליים נוטות לשקוע למטה ולהאט את התנועה. הן מגדילות את שטח הפנים של הגוף ואת והתנגדות המים. הרעיון של ה-TI הוא להציף את הרגליים וליישר אותן עם שאר חלקי הגוף. כך נוצר גליל צר ככל האפשר במים, התנגדות המים יורדת ואפשר לשחות מהר יותר ובמאמץ קטן יותר". והרגליים למעשה לא מסייעות בתנועה? "לא, לא צריך לבעוט. אנשים בועטים כדי להציף את הרגליים מתוך אינסטינקט. כשלומדים להציף את הרגליים אחרת, אין בזה צורך. הבעיטות גם גוזלות אנרגיה מהרגליים ומהירכיים, וזה מאוד מעייף. כדי שבעיטה במים תקדם, הרגל צריכה להיות מתוחה ל'פוינט'. מי שאין לו גמישות בכף הרגל, כמו לרוב הגברים, הבעיטה שלו לא מקדמת". בין שחייני ה-TI, אפשר למצוא גם בני 60 ו-70 פלוס. "שחייה היא ספורט מצוין לאנשים מבוגרים", אומר כץ. "היא טובה לכושר, לחילוף החומרים, ללחץ הדם, לסיבולת לב ריאה, לחיזוק השרירים ולשמירה על משקל הגוף. להבדיל מהליכה או מריצה, לא מופעל עומס על השלד ויש מעט מאוד פציעות, אם בכלל, ולמים יש גם אפקט מרגיע. "למבוגרים, בעיקר כאלה שלא שחו אף פעם, זה גורם להתאהב בשחייה והתחיל לנהל אורח חיים בריא. הרבה מהחבר'ה שלנו אומרים שזה שינה להם את החיים. מעבר לזה יש בשחייה גם אלמנט חברתי. אנשים מחפשים שייכות, וקהילת השחיינים שנוצרה סביב השיטה עונה על זה. אנחנו נפגשים ולא רק בבריכה, גם במים פתוחים. מחנה האימונים הקרוב שלנו יהיה בסחנה". אלכס כהן, אדריכל בן 72, התוודע ל-TI לפני שנתיים וחצי. "בגדול התקדמתי מאפס לשחייה של שלושה-ארבעה קילומטרים בים", הוא אומר. "לפני כן ידעתי לשחות, אבל זה לא היה הספורט שלי. שיחקתי טניס, הלכתי. כשהתחילו כאבים בברכיים, החלטתי לעבור לשחייה". כהן עבר עשרה שיעורים בשיטה ומאז הוא לא מפסיק לשחות. "היום אני בכושר מלא. אני שוחה לפחות ארבע פעמים בשבוע, בים ובבריכה, בכל פעם שני קילומטרים. מובן שצריך לדעת את המינון הנכון ולא להעמיס יותר מדי, אבל אחרי שלומדים להפעיל את הגוף בצורה רכה ומתואמת, לא להילחם במים אלא להחליק בהם, חוסכים באנרגיה. זה גם נראה מאוד יפה ואלגנטי". קבוצת השחיינים התחברה לדבריו מאוד והיא נפגשת כמה פעמים בשבוע. "יש בינינו שחיינים מכל הגילים, גברים ונשים. אנחנו שוחים ביחד קילומטרים בחתירה וזה מדהים. כולנו אנשים שלא יכלו לשחות בריכה אחת בלי לעצור שבע פעמים". פרטים נוספים על השיטה אפשר למצוא באתר http://www.ti-swim.co.il/
עוד על פעילות גופנית:

פעילות גופנית לאחר שבר במפרק הירך

טרמפולינה: תתחילו לקפוץ

פילאטיס: להשתחרר ממעגל הכאב

הליכה נורדית: צעד בטוח

ריקודי בטן: לגוף ולנפש

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כושר גופני

לקהילת לחיות בריא:

לחצו