שירים עד כאן: ניתנה לנו דקה
"אני חושב על המוות, אבל לא מפחד בכלל", אמר המלחין נחום היימן באחד מראיונותיו האחרונים. אתמול (רביעי) בערב הוא הלך לעולמו בגיל 82, בעקבות פגיעת חיידק אלים. "אמן של נפש האדם", אמר עליו הנשיא ריבלין, עם היוודע דבר מותו. "הוא ידע להלחין ולכתוב את הרגשות של כולנו".
נחום (נחצ'ה) היימן, מגדולי המלחינים בישראל וחתן פרס ישראל לשנת 2009 בתחום הזמר העברי, "שייך לדור הנפילים של הזמר העברי", כפי שנכתב בנימוקי השופטים. "עבודתו מאופיינת בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון".
"רק בעוד 200-300 שנה", הצטנע היימן עצמו בראיון, "כשאשחק בשמיים פוקר עם וילנסקי וסשה ארגוב, אדע מה מיצירותיי שרד ומה לא. ביקשתי שיכתבו על המצבה שלי, 'נולד כמו צמח בר, חי כמו צמח בר ונפטר כמו צמח בר'".
נחום היימן השאיר אחריו קלאסיקות בלתי נשכחות. "צמח בר" ו"מרדף" בביצועיה הנפלאים של חווה אלברשטיין ו"חופים", "אניטה וחואן", "החול יזכור" ו"שירים עד כאן" למילותיו של נתן יונתן, הם רק אחדים. חלק מ-1,000 שיריו אף תורגמו לשפות זרות. את הגרסה האנגלית ל"את אני והרוח", כתב בזמנו צעיר אלמוני בשם דיוויד בואי.
חופים הם לפעמים געגועים
"הפך לפסקול של כולנו, אבל בשבילי היה אבא ואני כבר מתגעגעת". סי הימן ואביה, נחום היימן. צילום: מאיה באומל בירגר
בסוף שנות ה-60 יצא למסע מוזיקלי באירופה. הוא חי ופעל בפריז, שם בוצעו שיריו בין השאר על ידי ננה מושקורי ומייק בראנדט, ובהמשך עבר ללונדון והקים בה חברת הקלטות. לאחר ששב ב-1984 ארצה, הפיק היימן מופע בשם "חופים" עם מאיר בנאי, משה דץ וחני לבנה, שהיו בראשית דרכם, והיה המנהל האמנותי של חגיגות הזמר העברי בערד.
.
באחרית ימיו הפך היימן סמל להנצחת הזמר העברי לדורותיו. ב-2002 הקים את העמותה למורשת הזמר העברי, במסגרתה העלה הקלטות ישנות על תקליטורים והקליט מחדש שירים ותיקים. במשך שלוש שנים, עד 2012, הגיש תכנית זמר עברי שבועית בשם "נחצ'ה בגימל", עם גבי ינון ברשת ג'.
בשנתיים האחרונות לחייו סבל היימן מדמנציה ומפרקינסון. עוד לפני כן, בכתבת טלוויזיה ב-2013, סיפר על בדידות ומצוקה כלכלית שמהן הוא סובל. הוא גילה שהוא חי בשכירות, אין לו חסכונות ונכסים, התמלוגים מאקו"ם לא מספיקים לגמור את החודש ואין באפשרותו לממן טיפול סיעודי, והעלה למודעות את מצבם העגום של האמנים הוותיקים בישראל.
"הוא לא מייפה ולא מסתיר ואם יש איזו פרה קדושה באזור, הוא היה מעדיף אותה לצד יין אדום", אמרה על היימן העיתונאית ענת גורן, שתיעדה אותו בתקופת חייו האחרונה, בסרט "נחצ'ה" של YES דוקו. "ככה הוא גם עושה מוזיקה ומנגן אותה על הכאבים שלנו, והגעגועים, והעצבים החשופים".
היימן נפטר בבית החולים "מאיר", מוקף בבני משפחתו. "אני נפרדת היום מאיש השירים שלי, אבא", אמרה בתו, הזמרת סי היימן. "הפרידה החלה מזמן, אבל כאשר הגיע הרגע, הוא כמובן הגיע מוקדם מדי.
"אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו. הוא הפך לפסקול של כולנו, אבל בשבילי הוא היה אבא שלי ואני כבר מתגעגעת".
[#middleBanner]
על העמותה למורשת הזמר העברי
ילד נצחי, שחקן גדול: פרידה מיוסי גרבר
והבדידות חונקת את הצחוק: פרידה מגבי שושן
יענק'לה בן סירא: "רוצה את אהבת הקהל עד סוף ימיי"
אחת מכל ארבע נשים סובלת מאלימות בבית - פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית. רק השנה נרצחו 19 נשים על ידי בני זוגן,...
בעקבות משבר הקורונה רשתות מזון גדולות ברחבי העולם, דוגמת אוסטרליה וארה"ב, כבר הודיעו זה מכבר שיפתחו את...
אם המצב לא היה קשה מספיק עד כה, משרד הבריאות מודיע היום (ג') על הגבלות חדשות ומרחיקות לכת, במטרה להילחם...
נחום היימן היה אחד היוצרים הגדולים במוזיקה העברית ובכלל.
עצוב שבערוב ימיו היה במצוקה כלכלית ובדידות.
הייתכן, שכך המדינה דואגת לאומן ברמה שלו?
שיריו ישארו איתנו לעד.
מנוחתו עדן.