שלפשטונדה בבן יהודה שטראסה

כשמדברים על חג עדתי מתכוונים בדרך כלל למימונה, לסהרנה, מקסימום לתימניאדה. עדת יוצאי גרמניה אינה הראשונה שצצה בראש בהקשר זה, וקשה לדמיין את חבריה מתאספים אחת לשנה על זקניהם וטפם בפארק כלשהו, וחוגגים (על שטרודל תפוחים? לצלילי בטהובן?). אך מתברר שגם הייקים רוצים לשמר את המורשת, ובתחילת אוקטובר הקרוב יערכו את הכנס הבין-דורי הראשון של התפוצה, שייקרא בשם המדרבן "הופה הופה ייקס". הכנס יתארח ב"מרכז למורשת הייקים" שבמוזיאון הפתוח בתפן ושותף לו "ארגון יוצאי מרכז אירופה". אם להסתמך על אירוע בשם "דרך הייקים", ששימש ביוני 2011 כיריית הפתיחה למסורת המתגבשת והביא לתפן 11,000 איש, גם הפעם צפויה היענות. עולי גרמניה הגיעו ארצה ברובם בעלייה החמישית, בשנים 1932-1939, מעט לפני ובעיקר אחרי עליית הנאצים לשלטון ועד שנסגרו השערים, חלקם באורח בלתי חוקי. מרביתם היו בני המעמד הבינוני, בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים או תעשיינים, ושיעור האקדמאים שבהם היה גבוה. הנימוסים המצוחצחים, הנוקשות והדייקנות שהביאו איתם ממחוזות הולדתם ומה שאובחן בארץ כמחסור בחוש הומור, הביא ליצירת הדמות הנלעגת מעט של "הייקה" (או ה"ייקה פוץ", להגברת האפקט), טיפוס חיוור ומשכיל מדי, שלא מבין בדיחה. אבל חוש הומור או לא, עולי גרמניה לא נחו לרגע. הם השתלבו במוסדות להשכלה גבוהה, רפואה ותרבות. חלקם הגיעו עם הון פרטי והקימו מפעלים כמו טבע, אסם, אתא, פריגת, שטראוס ועוד. הם ייסדו יישובים וערים כמו נהריה, שבי ציון, מצובה, כפר שמריהו וקריית ביאליק. מעבר לאלה, הייקים הביאו ארצה טיפוס חדש של עירוני אנין, משכיל ורחב אופקים וחובב בתי קפה אירופיים, שהחלו לצוץ גם במקומותינו (כמו "קפה פיגנווין" המפורסם בנהריה). "מרכז מורשת הייקים", או בשמו השני "המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית", מוקדש לתרבות ולעבר המפואר של יהדות גרמניה, וגם צ'כיה ואוסטריה שבהן חיו יהודים דוברי גרמנית, מימי הביניים ועד מלחמת העולם השנייה וכן לפועלם של העולים דוברי הגרמנית בבניין ובפיתוח המדינה. המרכז הוקם בגרסתו הראשונה ב-1968 בבניין עיריית נהריה על ידי ישראל שילוני ז"ל, ייקה תושב העיר, אספן אמנות וחובב היסטוריה, שהחליט להציג לקהל את אוספי התמונות והמסמכים שבידיו, הקשורים ביהדות גרמניה.


ב-1991 עבר המוזיאון למשכנו הנוכחי, כחלק מ"המוזיאון הפתוח" בגן התעשייה בתפן, שהוקם ב-1985 על ידי סטף ורטהיימר וכולל גם גלריה לאמנות, גן פסלים, מוזיאון לאמנות התעשייה ואוסף של מכוניות קלאסיות. ב-2004 חבר מרכז המורשת ל"ארגון יוצאי מרכז אירופה" ושופץ. כיום הוא משתרע על פני 400 מ"ר ושתי קומות ושמורים בו מכתבים, תעודות, חפצים ותצלומים הנוגעים ליהדות דוברת הגרמנית. התצוגה מחולקת על פי נושאים כמו תעשייה ומסחר, אדריכלות, רפואה, משפט, התיישבות ואמנויות הבמה, וכוללת מצגות אינטראקטיביות העושות שימוש במסכי מגע ומאפשרות להעמיק בנושאים השונים ולצפות בחומרי ארכיון. במרכז שמורים גם 5,000 כותרים, חלקם נדירים, בעברית ובעיקר בגרמנית, המשקפים את פעילותם של יהודי גרמניה בתחומים השונים ומוקרנים בו סרטים בהפקה עצמית על פועלם. באולם התערוכות המתחלפות מוצגת כעת תערוכתו של אמן התחריט הרמן שטרוק (1876-1944), יליד ברלין שעלה ארצה, המתמקדת בשנים שהתגורר בעיר חיפה וכוללת חפצים מעיזבונו. "זהו לא רק מוזיאון היסטורי", אומרת רינת בלסון, מנהלת האירועים של המוזיאון, "אלא גם מרכז לחקר התקופה והנושא שמגיעים אליו סטודנטים מכל העולם, ואנחנו מקווים שגם מקום מפגש ליוצאי מרכז אירופה וממשיכיהם". הדובדבן שבקצפת, לדעתה, הוא הצריף הראשון של נהריה, המספר על מקימי העיר, יוצאי גרמניה שהפכו בן לילה לחקלאים. "מי שרוצה לעבור במנהרת הזמן ולראות נוסטלגיה במיטבה, זה המקום. יש כאן חפצים אותנטיים, שלכל אחד מהם יש סיפור, והאווירה מדהימה". במוזיאון יש סיורים מודרכים בשלוש שפות וגישה לנכים, ובמתחם גם קפיטריה ומסעדה. המעוניינים להתעמק עוד בתולדות הייקים, או לספר על הקשר שלהם לעדה, יוכלו למצוא את מבוקשם באתר "ייקה" (yeke.cet.ac.il), של "ארגון יוצאי מרכז אירופה". ניתן למצוא באתר החביב מסיפורים אישיים ועד ל"מילון הייקים החסר" המשעשע ובדיחות על יקים.


בימים אלה הוציאו ארגון יוצאי מרכז אירופה ומוזיאון הייקים את האלבום "מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל" ובו מעל אלף מילים, ביטויים ופתגמים המביאים את סיפורם של הייקים בארץ ישראל מזווית ממקורית ומשעשעת. המילון הוא תוצר של פרויקט קהילתי שיזם ארגון יוצאי מרכז אירופה ושבו השתתפו ייקים רבים וצאצאיהם, שתרמו מילים וביטויים. את שלל הפנינים הלשוניות מלוות פרסומות נוסטלגיות משנות ה-30 של המאה הקודמת. כמה ערכים לדוגמה: אר גהט אאוף ביגלאייזן (הוא הולך על מגהץ - יש לו פלטפוס), אר האט זי נישט אלה אים קופר (אצלו לא הכל במזוודה - אדם לא מאוזן, אדם שהשתגע), בוזנפרוינד (חבר-חזה - נאמר על ידיד קרוב או על מאהב בלתי מוצהר של אישה), בליידיגטה לברוורסט (נקניק כבד נעלב - אדם שנעלב בקלות), וי קומט שפינט אאופס דך? (איך מגיע התרד לגג? - מה הקשר?), זלבסט גקאופט (קניתי בעצמי - תשובה לשאלה כגון: האם בישלת/תפרת/סרגת בעצמך?), מטרצנבל (נשף המזרונים ? שנת לילה), נור איין שליקשן ואסר, ביטה (רק לגימונת מים, בבקשה - הייקה המנומס לעולם לא יבקש דבר ממארחיו. במקרה חירום של מוות קרוב מצמא הוא יגייס את כל חוצפתו ויעז לבקש קצת מים), פון הינטן ליצאום, פון פורמה מוזיאום (מאחור בית ספר לבנות, מלפנים מוזיאון - כינוי לאישה שנראית מצוין מאחור ופחות טוב מלפנים), ור שן זיין ויל, מוס ליידן (כדי להיות יפה צריך לסבול).
"מילון בן יהודה שטראסה - יקית מדוברת בארץ ישראל", עורכת: נורית כרמל, מעצב: מגן חלוץ, ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 234 עמודים, 148 שקל. הכנס הבין דורי הייקי יתקיים ב-2 באוקטובר 2012 במוזיאון הפתוח בגן התעשיה בתפן. לפרטים נוספים: 04 9109609, www.omuseums.org.ul

עוד על תרבות ובידור:

סקס וחנייה בעיר הגדולה

מלכה של מילים ומנגינות

סודות, שקרים וחוקרים

מקום יפה, מציאות קשה

פגישה מקרית בין גבר לאישה

עדיף לקרוא את הספר

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות