של מי המלחמה הזאת

על סדרת הטלוויזיה הגרמנית העלילתית "דור מלחמה" - שבארץ תוקרן בבתי הקולנוע בשני חלקים - הסתכלתי בעין אנתרופולוגית. רציתי לראות איך הגרמנים מציגים את הצד שלהם במלחמת העולם השנייה.

עד שנות השמונים הגרמנים התקשו לעסוק במלחמה ההיא, ומאז הם מדברים על זה, אבל בזהירות. מאוד מאוד בזהירות. כך הם גם נוגעים בפצע הזה בסדרה "דור מלחמה", שאמנם אינה מזהירה מבחינה קולנועית, אך בהחלט מרתקת מבחינה פסיכולוגית.

"כל זה התחיל ב-2005, עם הצורך בשיחת סיכום, או בשיחת פתיחה, עם האמהות והאבות, הסבים והסבתות. גם אם כבר הלכו לעולמם", אומר תסריטאי הסדרה, סטפן קולדיץ. "כמו במקרה של אבי, שנולד ב-1922 ונזרק למלחמה מיד לאחר סיום לימודיו, כמו מיליוני צעירים אחרים. זו הייתה מלחמה שמעולם לא הייתה המלחמה שלו, ושבה נאלץ להילחם עד סופה. זה היה צורך שלי להקשיב למה שהם ענו. וכמובן, הרבה מאוד סירבו לענות. אולי מתוך אשמה, הכחשה או סתם חוסר רצון. גם כששאלו אותם. אבל אולי הרגע המתאים הגיע עכשיו. הרגע הכמעט אחרון".

הסדרה עוקבת אחר קבוצת חברים צעירים, נציגי "האנשים מהשורה": האחים וילהלם ופרידריך - הבכור, קצין הבטוח בצדקת הדרך, הצעיר עדין נפש ופציפיסט המתרה שהמלחמה תחשוף בהם את הגרוע מכול. שרלוט, חברתו של הקצין שרוצה לשרת כאחות בחזית. גרטה, אהובתו של היהודי ויקטור, אוהבת לשיר וחולמת לעשות קריירה גדולה. כולם חברים טובים, ולמרות הטירוף המתרחש סביבם הם לא משערים מה צפוי להם. לפני שהם מתפזרים איש-איש לדרכו הם קובעים להיפגש בברלין עם סיום המלחמה.

עוד על קולנוע:

הסוד שבמרתף

צ'ימ-צ'ימיני