חזרה ליחסים

שניים בדירה אחת: שותפים לדירה בגיל 50+

יותר ויותר בני 50+ מחליטים לעבור לגור יחד כשותפים, לחסוך בהוצאות ולהרוויח חיי חברה. למי זה מתאים ואיך עושים שזה יצליח? גרונטולוגית ושותפים לדירה עם תובנות
מאת עדי כץ 13/09/17
שניים בדירה אחת: שותפים לדירה בגיל 50+
המניע הוא כלכלי, אבל גם חברתי. מגורים משותפים בגיל מבוגר, צילום: Shutterstock

 

 

בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב" (בגרסה הישראלית המבוססת על סדרה אמריקאית), דליה, שוש, רותי ואמה ריבה - ארבע נשים בגיל הזהב שהתקופה הסטודנטיאלית הרחק מאחוריהן – חולקות דירה בתל אביב ונהנות מכל רגע. אולי תתפלאו לשמוע, אבל יש מי שהעתיק את הפורמט הזה גם למציאות.

 

דירת שותפים באסוציאציה היא מודל שמתאים לגילאי 20 פלוס, שבא בעסקת חבילה עם קירות מתקלפים וערימת כלים בכיור. בגרסת ה-50 פלוס היא יכולה להיראות אחרת לגמרי, לאור הרגלי הסדר והניקיון שצברו הנפשות הפועלות עם השנים ואורח החיים המיושב יותר, מן הסתם, בגיל המבוגר.

 

סימניו של טרנד מתעורר אפשר לראות בכמה מודעות שעלו בלוח המודעות של מוטק'ה לאחרונה, של גולשים בגילאי 50 פלוס המחפשים שותפים לדירה. "אחרי שהקן התרוקן החלטתי לעבור לגור בתל אביב", מספרת אחת ממפרסמות המודעות, אסתר אדן בת ה-55, גרושה ואם לשלושה ילדים בוגרים. "רציתי לגור בעיר ללא הפסקה, אני צריכה את האנרגיות שלה".

 

למרות שאין לה ניסיון במגורים עם שותפים, אדן החליטה לנסות. "חשבתי שזה רעיון טוב, שיאפשר לי לממן שכר דירה בתל אביב וגם לשבת עם מישהו בחברותא או לצאת לסרט. יצרתי קשר עם שני שותפים פוטנציאליים, גבר בן 67 ואישה בת 55. נפגשנו כמה פעמים, היו בינינו הרבה שיחות, והגעתי למסקנה שזה יכול להתאים - אבל בסופו של דבר זה לא יצא לפועל מסיבות טכניות. שכרתי דירת שני חדרים לעצמי בלבד, אבל אין לי ספק שבפעם הבאה אחפש דירה גדולה יותר, עם שותפים".

 

שתי גולשות מוטק'ה נוספות, אורה ואסתר, בשנות ה-60 לחייהן שהכירו באתר, חלקו כאן בעבר את חווית המגורים המשותפים בדירה שכורה בפתח תקווה, אליה עברו מיישובים אחרים בארץ, כדי להיות קרובות לנכדים. "יש בינינו תיאום ושיתוף פעולה נפלאים", סיפרו השתיים. "אנחנו לא מתחשבנות וכל אחת מנקה מתי שנראה לה, בלי תורנויות. 

 

"לכל אחת יש חיים משלה, אבל אנחנו גם יוצאות מדי פעם לבית קפה או לשוק. מצאנו שפה משותפת. עברנו גלגולים שונים בחיים, אבל עדיין אנו מסוגלות להתגמש ויש בזה גם תחושת ביטחון, יש מישהו שדואג לך. בגילנו זה מתחיל להיות נחוץ. אנשים אוהבים פרטיות בכל גיל, אבל אם יש נכונות לפשרה, זה סידור מצוין".

 

 

שותפות לדירה בגיל מבוגר: תופעה הנפוצה בעיקר אצל נשים

 

 נשים חברותיות יותר מגברים ולרוב מגיעות לפנסיה במצב כלכלי פחות טוב. צילום מסך מיוטיוב, מתוך הסדרה "בנות הזהב"

 

 

פתרונות דיור משותף למבוגרים קיימים בכמה מדינות באירופה, בפורמט של בניין משותף או שכונה סגורה, המאפשרים לשמור על עצמאות, אבל ליהנות מקהילה תומכת, מפעילויות משותפות ומחלוקה בעלויות ובמטלות התחזוקה.

 

גם בארה"ב גילו בשנים האחרונות בני הגיל השלישי, בעיקר נשים, את פורמט ה-Homesharing, ומנתוני התאחדות הגמלאים האמריקאית, ב-2010 חיו 480,000 נשים גמלאיות עם לפחות שותפה אחת לדירה שאינה קרובת משפחה, וללא בן זוג. הסידור מסייע להן לשמור על רמת חיים גבוהה בשנות הפנסיה, לגור בבית משודרג ובשכונה טובה יותר ממה שיכלו להרשות לעצמן לבד, וגם להבטיח אוזן קשבת ושותפה זמינה לשיחה, בכל עת.

 

לישראל המודלים הללו עדיין לא הגיעו, אבל דירת שותפים היא פתרון זמין ולא קשה ליישום גם כאן. לצד פרויקטים קיימים, המשדכים בין סטודנטים לקשישים לצורך מגורים משותפים וסיוע בחיי היומיום, למבוגרים צעירים יותר ועצמאיים - שותף בן גילם יכול להתאים יותר.

 

לדברי הגרונטולוגית אורנה מרי-אש, התופעה של נשים מבוגרות הגרות בשותפות מוכרת בישראל, אך עדיין לא נחקרה ואין נתונים לגבי היקפה. "יש שיח מאוד גדול בשנים האחרונות על מגורים משותפים של אנשים מבוגרים", היא אומרת, "בעיקר של נשים. לא בבתי אבות או בבתי דיור מוגן, אלא בקבוצה שמתארגנת באופן פרטי".   

 

בין אם בקהילה שיתופית ובין אם בדירת שכורה המחולקת לשותפים, היתרון הגדול של הפורמט, לדבריה, הוא כלכלי. "כרבע מבני הגיל השלישי בישראל עניים, ומרבית העניים הם נשים", היא אומרת. "השכר שלהן נמוך, חלקן לא עבדו מחוץ לבית ואין להן פנסיה. רבות מהן גרושות, אלמנות או רווקות, וגם אם יש קצבאות זיקנה או פנסיה, לרוב בזיקנה רמת ההכנסה יורדת.

 

"הנושא השני הוא הבדידות, שיש לה השלכות רבות על המצב הנפשי, הגופני והחברתי, ומכאן שלחלוק דירה יכול להועיל בשני המובנים. יש חלוקה ושותפות בנטל וזה עוזר לשמר את העצמאות וגם לחיות ברמת חיים גבוהה יותר. למשל לגור בתל אביב היקרה, למי שרוצה להיות במרכז העניינים".

 

 

"ניתן ללמוד לחיות בשותפות בכל גיל"

 

 

 חשוב להפגש לפני, לתאם ציפיות וגם לערוך חוזה מסודר. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

לא רק המצב הכלכלי מביא יותר נשים מאשר גברים מבוגרים לבחור באופציית השותפות. "נשים הן יותר חברתיות ויותר דואגות לקהילה מאשר גברים, שנוטים להיות אינדיבידואליסטים", מסבירה מרי-אש. "בהרבה מקרים, נשים שהחזיקו משפחה גם מנוסות יותר בלחלוק ולטפל בזולת.

 

"מצד שני, אני לא שוללת את הרעיון של דירת שותפים בין שני גברים מבוגרים. יכול להיות שדווקא בגלל שהם יותר בעניין העצמי, הם לא יכנסו אחד למרחב של השני וכן יצליחו ליהנות מיתרונות הדיור המשותף".

 

לדירת שותפים יכול להיות יתרון, לדבריה, על פני מעבר לדיור מוגן. "דיור מוגן הוא קודם כל מאוד יקר ולא בהישג יד של רוב הציבור, וגם שם, אדם יכול להרגיש בודד, במיוחד אם כולם זרים לו. כשהאדם בוחר עם מי יגור בדירה משותפת, יש לו יותר שליטה והוא יכול להצליח יותר".

בגיל מבוגר לא קשה יותר להתגמש, לשנות הרגלים?

 

"אני מאמינה שניתן ללמוד לחיות בשותפות בכל גיל, צריך רק לרצות את זה ולתכנן מראש, לבדוק את טבלת הפלוסים והמינוסים ולגייס סבלנות וסובלנות. מובן שלחברים או למכרים שמחליטים לגור ביחד יכול להיות יותר קל. נכון שיש צורך גדול בפרטיות, אבל הצורך בחברה ואפילו בהרגשה שאתה לא לבד בין ארבעה קירות, יכול להיות חזק יותר".

 

 

"לא אקח כשותף אדם מעשן או חולה"

 

"גרה היום לבד, ובהחלט מעדיפה לגור עם שותף או שותפה". שולי בן עמי, צילום באדיבותה

 

 

שולי בן עמי, אשת נדל"ן בת 67, שוקלת ברצינות אופציה של מגורים עם שותף או שותפה לדירה. "עוד לא הגעתי לשלב פרסום מודעה", היא אומרת, "אבל אני מאמינה שבשנה הקרובה זה יקרה".

 

לפני כמה שנים שבה בן עמי ארצה משהות של 30 שנה בקליפורניה. בעלה לשעבר ושלושת ילדיה נשארו שם, אבל היא החליטה לחזור לחיק המשפחה והחברות. "אני גרה היום לבד", היא אומרת, "אבל בהחלט מעדיפה לגור עם שותף או שותפה. אני חושבת שזה רעיון מוצלח, גם מהצד של חלוקת ההוצאות וגם מבחינת התחושה שיש עוד מישהו בבית. זה הרבה יותר נעים".

 

בעברה כסטודנטית התגוררה בדירת שותפים, וגם בשלב מאוחר יותר בחייה חלקה בית עם חברה. "בארה"ב הייתה לי חברה שנכנסה להיריון כאם חד הורית. הייתי כבר גרושה והצעתי לה לבוא לגור איתי במהלך ההיריון. היה לנו ממש כיף לגור ביחד, אני נהניתי לטפל בה ולדאוג לה ולה היה נעים שהיא לא לבד".  

 

בן עמי מאמינה שמדובר בסידור מוצלח לגיל המבוגר. "יש יתרון כלכלי לחלוקה בשכר הדירה ובחשבונות, וזה מאפשר לגור בדירה יותר טובה. מובן שחשוב למצוא את האדם המתאים. לי לא מפריע אם זה יהיה גבר או אישה, אבל צריך בית גדול, שיהיה מספיק מרחב. מצד שני, לא אקח כשותף אדם מעשן או חולה, הוא צריך להתאים לי". 

 

 

מודל של וילה מרווחת המתאימה למספר נשים יחד

 

 "מודל של בית שגם גרים בו וגם מייצרים בו תכנים ופעילויות". טובה מאיר, צילום באדיבותה

 

 

טובה מאיר בת ה-61 מרמת השרון, אשת נדל"ן גם היא (שהוציאה לאחרונה ספר בשם "זהירות, עקיצות נדל"ן") ואלמנה המתגוררת בגפה, הגתה לפני כמה שנים רעיון שמאוד קסם לה, אך טרם זכה להתממש: לשכור וילה מרווחת ביישוב כפרי שקט, ולהשכיר את חדריה לנשים מבוגרות שחיות לבד, כולל היא עצמה.

 

"לקחתי את הרעיון מה'קיבוץ עירוני'", היא מספרת. "הייתי בבית כזה וראיתי אנשים שחיים ביחד בהרמוניה, ודברים מסתדרים מצוין. אחרי שהתאלמנתי, החלטתי שזה הדבר הנכון גם בשבילי, כי אני יודעת לחלוק ולחיות בשיתוף. לצערי, בינתיים זה לא התרומם. לא מזמן נתקלתי בפייסבוק באישה שהעלתה רעיון דומה וניסינו לקדם את זה יחד, אבל זה מצריך השקעה".

 

שכר הדירה בבית גדול ומפנק אמנם יעלה לדיירות יותר מזה של דירה בתל אביב (ועדיין, פחות מדיור מוגן), אבל יאפשר לדבריה מרחב ואפשרות גם לנהל חיים פרטיים וגם לארגן פעילויות חברה משותפות. "אפשר אולי לארגן הרצאות בסלון, מסיבות, אירועים חברתיים. זה יכול להיות בית שגם גרים בו וגם מייצרים בו תכנים ופעילויות.

 

"חשבתי אפילו על מסגרת של חוקים. למשל, שלא מארחים גבר לישון בבית, שימי הביקור של הילדים והנכדים מוסדרים כדי שלא תהיה טיילת. לדעתי הרעיון הוא מדהים והלוואי שמישהו ירים את הכפפה".

 

מאיר מסייגת שהמודל לא מתאים לכל אחת. "מישהי שהיא קפדנית מדי, שחשובה לה מאוד הפרטיות, אולי לא תסתדר במסגרת כזאת", היא מסבירה. "אבל מי שיכולה לחלוק, מישהי חברותית, גמישה שמסוגלת להסתפק במעט חפצים, יכולה מאוד ליהנות".

 

 

איך מוצאים שותף לדירה, וגם: טיפים להצלחת התהליך

 [#middleBanner] 

איך מוצאים שותף לדירה? לדברי אורנה מרי-אש כדאי להיעזר בחברים, לפרסם מודעות בעיתון או באינטרנט, או להגיע לשותף הפוטנציאלי דרך שירותי הקהילה והרווחה ברשות המקומית, במרכז או במועדון הפועלים ברשות, וכן בעזרת פרויקטים של "קהילה תומכת" ומסגרות אחרות לאזרחים ותיקים.   

 

הצלחתו של הפורמט תלויה כמובן לא מעט בכימיה בין הדיירים. "כדי לבחור את השותף המתאים חשוב להיפגש כמה פעמים קודם, להכיר ולתאם ציפיות", אומרת מרי-אש. "חשוב לקבוע כיצד ייראו החיים המשותפים, איך שומרים על ההרגלים ועל המרחב הפרטי. לעבור על נושאים כמו שמירת כשרות ושבת, פרטיות, הזמנת משפחה וחברים, הרגלי עישון, החזקת חיות מחמד, הרגלי האזנה למוזיקה ולרדיו, הרגלי צפייה בטלוויזיה, שימוש במכשירים חשמליים, תשלום חשבונות ומיסים".

 

חשוב גם לדבריה לחתום על חוזה מסודר, על צוואות ועל יפויי כוח מראש. לדעת של מי הבעלות על הדירה, מה קורה במקרה של מחלה או פטירה של אחד השותפים או של בעל הבית.

 

"אם מדובר בדירה שאחד השותפים כבר מתגורר בה, יתכן שיהיה צורך לשנות אותה כדי להתאים לשותפות", היא מוסיפה. "בגדול, שותפות יכולה יותר להצליח אם עוברים מראש לדירה המשותפת, מאשר אם מכניסים שותף לדירה שהתרגלתם להתגורר בה לבד".

 

 

מודל חדש: שכונות מגורים לבני 50 פלוס

טרנד: מעדיפים להזדקן בבית

פתרון להורים המזדקנים: יחידת דיור ליד הילדים

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

גירל פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

"מיד הרגשנו שאנחנו מכירות שנים"

 

בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה

 

3  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
רחל _703_ 13/09/17
רעיון מעניין ומאתגר לביצוע. האם יש תובנות מנסיונות מעין אלו בעולם?
התמונה של תגונה
HadarB 09/05/19
מחפש שותפ/ה  לבית פרטי רחב בתל אביב  הרעיון חיי בי זה זמן רב  ועכשיו האומץ מתעורר ,חי ובועט. תצטרפ/י  אלי ונהיה בני או בנות זהב 
התמונה של תגונה
אייל שמעון 27/08/19
היי מחפש בעצמי דירה בשותפות. אשמח להכיר
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד ביחסים

אלמנים? כל הדרכים להכיר חברים ופרק ב'
      זה ידוע שאנשים מוצאים עניין באנשים דומים להם, או בעלי מכנה משותף עמם. חשבו על בני הזוג שלכם או על...
לקריאת הכתבה
איך להכיר חברים חדשים אחרי גיל 50?
"אני זוכרת שישבתי מול הטלפון והתלבטתי את מי להזמין לקפה ספונטני", מספרת ליאורה, 61 (כל השמות בכתבה זו...
לקריאת הכתבה
נשים בנות 60+: סליחה שהזדקנו באמת
"בגיל 20 דיברתי עם החברות שלי בעיקר על בני זוג, אחר כך על לידות וילדים, אחר כך דיברנו על כיורים וחרסינות,...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה