שתי תביעות ייצוגיות נגד בנקים

המגמה של התביעות הייצוגיות נגד הבנקים בגין חיובי יתר של עמלות וחיובי עמלות שלא כדין מתחזקת. עוד לפני תיאור המקרים, כדאי לשוב ולחדד: למרות שקיים "תעריף" בבנקים לכל עמלה, העמלות שאתם משלמים תלויות בהיקף פעולותיכם ובאופיין, ולא פחות מכך בנכונות שלכם לנהל משא ומתן על גובה העמלות הללו. ככל שתתעקשו בדרישות להנחה, כך תשלמו פחות, ומדובר בסכומים שמצטברים לא פעם לכדי נפח של ממש. זאת ועוד: שומה עליכם לבדוק בשבע עיניים את חיובי העמלות שמבצע הבנק, שכן בנקים טועים לא פעם - בשוגג או שלא בשוגג. הטעויות היחידות שיתקן הבנק מיוזמתו הן אלה שפגעו בו. לכל היתר הוא יניח. אשר לחדשות, בתחילת השבוע הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בהיקף של שני מיליון שקל, בטענה כי הבנק גובה עמלות הגבוהות מהתעריף מלקוחות המבקשים לסגור את חשבונם ולעבור לבנק מתחרה. על פי הטענה, גובה הבנק עמלות מעל אלה המותרות בחוק. במקביל אישר בית המשפט המחוזי לדיון תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי, לאחר שהשופט אברהם יעקב קיבל את הטענה כי הבנק חייב לכאורה לקוחות שנגדם הוא מנהל הליך משפטי בהוצאות המשפטיות של הבנק עצמו. על פי הטענה, הבנק גובה הוצאות שלא אושרו על ידי בית המשפט, ואף מחייב בריבית יתר את ההוצאות שבית המשפט אישר לגבייה.


בתביעה השנייה, החשובה מן השתיים, בהיקף המוערך על ידי התובעת במאות מיליוני שקלים, כוללת קבוצת התובעים את כל לקוחות בנק לאומי שחויבו על ידיו בהוצאות משפטיות בין השנים 2001-2008. התובעים טוענים, בין היתר, כי הבנק נקט הטעייה, הפרת חובת אמון, הפרת תום הלב ועשיית עושר ולא במשפט. התובעת, יפית סילורה, טוענת כי הבנק רשאי לחייב לקוח בהוצאות הטיפול המשפטי בחובותיו רק אם פסק בית המשפט הוצאות לטובתו, או לחלופין במקרה שבו אושר לגבות הוצאות על ידי ראש ההוצאה לפועל. לטענתה, הבנק מחייב גם ללא אישורים כאלה. הבנק ענה כי לא חייב את חשבונה של סילורה ללא אישור שיפוטי, וכי אם עשה כן, הרי שעשה זאת בטעות. בית המשפט פסק כי אין מדובר בטעות חד פעמית, אלא בנוהג של ממש. השופט כתב כי "הצטברות העובדות מצביעה כי לא מדובר בטעות חד פעמית שעשה הבנק, והיא מתיישבת יותר עם ההנחה שמדובר בנוהג שעשה הבנק לעצמו לחייב את החשבון בהוצאות משפטיות כפי שנרשמו בחשבון ההוצאות של הבנק, ולא בהכרח כפי שאושרו על ידי הרשות השיפוטית". בתביעה הקטנה מבין השתיים, לפיה גובה בנק הפועלים עמלות גבוהות מן המותר בגין סגירת חשבון, נטען כי על פי בנק ישראל אל לו לבנק לגבות יותר מ-40 שקל בגין סגירת חשבון והעברתו לבנק אחר. אף על פי כן, נטען, הבנק סכום גבוה מזה. התובע טען כי הבנק מבצע חיוב נוסף בגין העברת מט"ח בשל סגירת חשבון, על אף שקיים איסור מפורש לעשות כן.
עוד על משפט וכלכלה:

לא כל הסכם הוא הסכם שכר

תיאום עמלות הבנקים: מהו הנזק ללקוח

תביעה ייצוגית נגד בית ההשקעות אקסלנס

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום ייעוץ משפטי

פורום צרכנות, תלונות ותגובות