תחביב חדש ליום הולדת 70
"הפכתי לקליק-מאנייקית", מודה בשמחה ג'אלה ארדיטי, ומוכיחה שבכל גיל אפשר להתחיל לצלם. ולא סתם – אלא להצליח לתפוס רגעים מיוחדים, להכניס לכל תמונה רגש, ולזכות בגיל 74 לתערוכה שקוטפת שלל תשבחות.
"עד גיל 70 לא הייתה לי מצלמה", מספרת ארדיטי. המבטא המיוחד שלה מסגיר מיד את העובדה שאינה ילידת הארץ. ארדיטי נולדה באיזמיר, טורקיה, ועלתה לארץ בשנת 1970, כשהיא כבר אמא לשני ילדים. לאורך השנים עסקה בין היתר ביהלומים ובמסחר עם טורקיה, ואת היצירתיות מצאה בפיסול, בציור ואפילו בכתיבה בשפה הצרפתית. לצילום הגיעה רק בעשור השמיני של חייה. "באופן לא מתוכנן מכרה הביאה לי מצלמה, ואני אחזתי בה לראשונה בחיי. זה תפס אותי כמו אהבה ממבט ראשון", היא משחזרת.
מאז, האצבע שלה לא מניחה לכפתור הצילום. אוסף התמונות של ארדיטי עומד על מעל 800, מתוכן כ-22 מוצגות בימים אלה (ועד סוף השנה לפחות), בתערוכה שלה ברמת הנדיב שבזכרון יעקב. בתערוכה, "זווית אחרת" שמה, מוצגות התמונות שצילמה ארדיטי בשמורת רמת הנדיב. "הרגש או הנשמה שלי כרוכים בכל תמונה ותמונה", אומרת ארדיטי.
נוף של חלודה
"הצילום תפס אותי כמו אהבה ממבט ראשון". מתוך התערוכה
"אני יוצאת בכל יום ומצלמת", מעידה על עצמה ארדיטי, "ומשתדלת להתמקד בפרטים לא שגרתיים". היא לא אוהבת לצלם רק נוף, או כל צילום אחר סטנדרטי. "אני תמיד מחפשת את הזווית המיוחדת", היא אומרת, ומוסיפה: "אמרו לי שיש לי כישרון לתת אור וחיים לדברים מתים ולזבל".
גיבוריה המצולמים של ארדיטי אינם הפרחים הכי יפים בשדה: היא מחפשת את הקוץ ולא את השושנה, ומצליחה להאיר אותו באור מיוחד ובזווית מלאה במשמעות. באופן מפתיע לגילה, את הצילומים היא מעבירה גם בתוכנת הפוטושופ, שעליה למדה לעבוד. היא מצליחה לחדד בעזרת התוכנה את עומק הצילום, לפעמים רק כדי שהוא יעזור לנו, הצופים, לדמיין את הסיפור שמאחורי האובייקט המיוחד שבחרה עבורנו.
מחפשת את הקוץ ולא את השושנה. מתוך התערוכה
עיון בשלל התמונות של ארדיטי בבלוג שהיא כותבת, מלמד רבות על הבחירות האמנותיות שלה. היא מצלמת גדרות, מנעולים, ברזי השקיה, צילינדרים ישנים, חלקים לא מוכרים של גזעי עץ, והרבה עלים בזוויות מיוחדות. בכל אחד מהצילומים ניתן להרגיש, שהשקיעה זמן רב בבחירת הפריים המדויק, שהקדישה זמן לבניית מערך תאורה מתאים, והוסיפה אפקט עריכה ממוחשב, שתרם לצילומים ממד אחר - ממד שעליו מופיעה החותמת היצירתית המיוחדת שלה.
"אני מצלמת הרבה חלודה", מספרת ארדיטי. "אני אוהבת גם לשבת בבתי קפה בשווקים ולצלם את העוברים והשבים". גם בגיל 74, כפי שניתן לראות, אפשר להגיע לשיא יצירתי. את התוצאות המקסימות אפשר לראות בתערוכה, שכולה אור וצבע.
תערוכת צילום חדשה מציגה את ישראל השפויה
עשו זאת בעצמכם: הזבל הופך ליצירת אמנות נפלאה
התמונות שלא תוכלו להוריד מהן את העיניים
להגשים חלום: האישה שיצאה למסע מלכת המדבר
האישה שיצאה לחיים חדשים בעקבות סרטן השד
לבטא את עצמכם באמצעות כתיבה אוטוביוגרפית
חדרי בריחה: ההתמכות החדשה שלכם
אומרים שהיה פה שמח: משחקים משנות ה-60
הצטרפו לקהילת הצילום של מוטק'ה
לא תאמינו, יש אנשים שמעדיפים לצלם בפילם
תגידו צ'יז: כך תפיקו צילום משפחתי מוצלח
כבר קניתם חוברת צביעה למבוגרים?
ניתן לחלק את החיים שלנו בחלוקה גסה מאוד לשני חלקים מרכזיים. המחצית הראשונה - מלידה עד גיל 65. על פי רוב, זו...
מי לא אוהב פרחים? זר פרחים יפה הוא מתנה שכיף לתת ולקבל, ולא רק בחגים או באירוע מיוחד. כשאנחנו רוכשים זר,...
מחפשים מה לעשות עם הנכדים בפסח? הנה הצעה לפעילות מיוחדת, שיש בה גם גאווה ישראית וגם...
מומלץ ביותר !!!!
ז'אלי משתמשת באור באופן ייחודי בצילומיה
התוצאה מרהיבה ומרגשת
לכו לראות