תיאום עמלות הבנקים: מהו הנזק ללקוח

האם מתקרב היום שבו יקרה הלא יאומן, והבנקים ישלמו ללקוחותיהם ולא להיפך? בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתקיים בחודשים האחרונים דיון מרתק בסוגיית תיאום העמלות בין הבנקים הגדולים בישראל, שנמשך שנים ארוכות. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בשבוע שעבר בקשה של חמשת הבנקים הגדולים למחוק תובענה ייצוגית נגדם בנושא תיאום עמלות. הבקשה לאישור תביעה כייצוגית הוגשה לפני חודשים אחדים, בטענה כי התקיים הסדר כובל שמהותו תיאום גובה העמלות בין הבנקים. התובעים, באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, טענו כי תעריפי העמלות הדומים בין הבנקים הם בבחינת הסדר כובל רחב היקף. הם התבססו על מסמך שהגישה בתחילת אפריל רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, וטענו כי "אין מדובר רק במעבר מידע נקודתי, אלא במערכת מסועפת של העברות מידע בין המחלקות השונות בבנקים". התובעים טוענים כי הנזק גדול כל כך עד שלא ניתן לחשבו, ולפיכך ביקשו לאשר לצורך התביעה הייצוגית נזק ללקוח בהיקף עשרה שקלים בחודש על פני 15 שנה, ובסך הכול 1,800 שקל ללקוח. לצורך התביעה הייצוגית נקבע גובה התביעה על מיליארד שקל. התביעה הוגשה, כאמור, מיד לאחר קביעתה של הממונה על ההגבלים העסקיים כי התקיימו הסדרים כובלים בין הבנקים שעניינם העברות מידע בנוגע לעמלות. בכך סיפקה הממונה לתובעים כלי ראייתי להוכחת ההסדר הכובל.


בדיון שהתנהל בשבוע שעבר ביקשו חמשת הבנקים הגדולים - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי ובנק המזרחי - למחוק את התביעה מהטעם שאין מדובר בתביעה ייצוגית ראשונה בנושא הזה. הבנקים טענו כי מתנהלים כיום דיונים בתביעות באותו עניין בדיוק, ואין כל צורך לנהל כמה תביעות ייצוגיות באותו עניין. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דלית גנות הסכימה עם טענת הבנקים, וציינה כי מדובר בתביעות "דומות עד כדי זהות". השופטת גנות אף הרחיקה לכת ותהתה לגבי טענת התובעים שלפיה "יש שוני מהותי בין התביעות הייצוגיות השונות". עם זאת, השופטת לא סיפקה לבנקים את הסעד שהם ביקשו, והחליטה לדחות את בקשתם ולאפשר את המשך הדיונים. מעניין לציין כי גובה התביעה המדוברת הוא נמוך במיוחד, ובעצם אין מניעה כי אם תצלח התביעה היא תוגדל בעתיד. כדאי לציין את הסייג המרכזי, והוא התארכותם של דיונים מעין אלה: לא מעטים המקרים בישראל שתביעות מסוג זה נמשכות עד עשר שנים ויותר. זאת ועוד, גם אם יקרה הלא יאומן יום אחד והבנקים אכן ישלחו ידם אל כיסם על מנת לשלם לנו, קרוב לוודאי שנשלם על הקנס הזה בירידה בשווי מניות הבנקים, שמוחזקות על ידי כולנו בעצם (באמצעות ממשלת ישראל, אבל עוד יותר מכך באמצעות הגופים שמנהלים את כספי החיסכון שלנו). ברור גם שירידה כזו תשפיע על השוק כולו, מה שיפגע אף יותר בנכסי הציבור המוחזקים בניירות ערך. שנאמר, בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך...
עוד על כלכלה ופיננסים:

אג"ח חדלות פירעון: החוב הוא גם כלפינו

תביעה ייצוגית נגד בית ההשקעות אקסלנס

הריבית ואנחנו

שער הדולר ואנחנו

טיפים להתנהלות פיננסית נכונה

כיצד לבחור מוצרים פיננסיים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים