תעלומה שנעלמת בסבך התשובות

"התאונה", ספרו החדש בעברית (ומתורגם נהדר בידי רמי סערי) של הסופר האלבני איסמעיל קאדרה (שביקר בישראל לפני כשנה), לופת את הקורא בסערה בראשיתו ועושה בהמשך תפנית מסקרנת, שנהפכת בהדרגה למסע סיפו?רי וספרותי מתיש ומעיק הגורם להבטחה הגדולה בפתחו של הספר לשקוע ולטבוע בים של הגיגים, כאילו לא רק חוקרי התאונה המשונה שבפתח העלילה הולכים לאיבוד, אלא גם הסיפור כולו.

הפתיחה, כאמור, מבטיחה ולופתת. "האירוע נראה רגיל בהחלט" הוא משפט הפתיחה, וברור כמובן שהרגיל הזה יתגלה כלגמרי לא רגיל, שהרי אם היה רגיל בהחלט לא היה פותח סיפור וספר. בכביש המהיר לשדה התעופה של וינה מתרחשת תאונה: מונית מתהפכת ומתרסקת. שני נוסעיה, גבר ואישה אזרחי אלבניה, נהרגים, והנהג נפצע קשה. במשך שבוע הוא מאושפז בבית החולים שקוע בתרדמת, וכשהוא מקיץ ממנה הוא מתקשה להסביר מה אירע שגרם לו לאבד את השליטה על המונית. הסברו היחיד - המסבך הכול - הוא ששני נוסעיו שישבו מאחור ושאותם ראה במראה האחורית "התאמצו להתנשק".

הניסוח המוזר הזה שהנהג מתעקש עליו מצטרף לעדות ראייה של זוג הולנדי שנסע מאחורי המונית ולפרטים האישיים של הנוסעים המתבררים בהמשך: הגבר, בספורט א' שמו,  היה יועץ למועצת אירופה בענייני הבלקן. האישה הצעירה והיפה, רובנה ק' שמה, הייתה מתמחה במכון הארכיאולוגי בווינה. שניהם היו זוג שמערכת היחסים ביניהם נמשכה על פני כ-12 שנים, בין שלל בירות אירופיות ובתי מלון. הממצאים והעדויות בחקירה המקומית מועברים ממחלקה למחלקה ובתוך זמן קצר מעוררים חקירה אינטנסיבית יותר (שאינה מעלה דבר), אשר מניעה בהמשך שתי מדינות בלקניות - סרביה-מונטנגרו ואלבניה - לשגר צוותי חוקרים משלהן להתמודד עם התאונה-התעלומה.

 רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

זהו משא גדול וכבד שנעשה מכביד ומעיק עוד יותר כי קאדרה בוחר לצלול לתוך כל אלה במונולוגים ובדיאלוגים שחלקם נאמרים וחלקם רק נהגים בראשן של הדמוית בזיגזג מתעתע מכוון, בקפיצות בין דמויות וזמנים, בהתעכבות ארכנית על פרטי פרטים של דברים לצד דילוגים בין דוברים ופרשנים. לא אחת לא ברור אם היה או לא היה, לפעמים קשה להאמין שכך התנהלו שיחות, יותר ויותר הסיפור שהתחיל טעון, מסתובב סביב עצמו, מתפוגג, מאבד גובה. עוד חלום ועוד שיחה אינסופית - אמיתית או לא - אל תוך הלילה, עוד סיפור עם אנלוגיות שמנותח כמו בשיעור ספרות. לא אחת זה מטרחן, ובלשון עוד יותר יומיומית - חופר.

ולא שהסוגיות לא מעניינות או שמערכת היחסים המורכבת בין בספורט לרובנה אינה מרתקת. הקשר מתחיל כרומן מזדמן, נהפך למה שבעיניה הוא אהבה ובעצם מתגלה כיחסי תלות וכוח ושליטה, משתנה לאורך השנים שבהן כל אחד מנסה לגרום לשני להתנהג לפי רצונו; הם מתרחקים ונשארים ביחד, רוצים דברים שונים ולא מסוגלים לומר את האמת זה לזה, פוגעים בכוונה או שלא; לא מסוגלים להתרחק ממש, להתנתק לגמרי או להתקרב באמת. מעניין גם הקשר בין פוליטיקה ואהבה שקאדרה מותח קווים מחברים ביניהם. אבל כל זה טובע בים המילים והאמצעים הספרותיים בחלק השני של הספר, המתעמק ביחסיהם, שנראים יותר כמניירה ספרותית מאשר כאמצעי שמקדם באמת משהו בעלילה.

לתעלומה-חקירה חוזר קאדרה באופן ישיר בחלק השלישי של הספר, אבל בשלב זה, התאונה - שהייתה כה מרתקת בפתח הספר - כבר נהפכת לעניין משני לאור סבך יחסי הגיבורים. רצח, תאונה, קשר, התאבדות? במובן מסוים התשובה בשלב הזה כבר לא הייתה ממש חשובה בעיני, כי כך או כך - אני כבר הותשתי.

שורה תחתונה: ההתחלה מלאת עוצמה, ההמשך מאבד כוח.

"התאונה", מאת איסמעיל קאדרה. תרגום מאלבנית ואחרית דבר: רמי סערי. 255 עמודים. הוצאת כתר