תערוכה על גרמנים שהסתירו יהודים בשואה

המפתח שניצב מבעד לארון הזכוכית במוזיאון החדש שנפתח בשבוע שעבר בברלין שייך לאליס לוינטל. ב-1943 היא נאלצה לברוח מדירתה, ברובע פרנצלאואר-ברג שבמזרח ברלין, עם שתי בנותיה הקטנות, אחרי ששוטרי הגסטפו עצרו את בעלה. את הילדות, בנות ארבע ושש, מסרה לוינטל לשוטר גרמני שהסכים להסתיר אותן בביתו. לוינטל, אז בת 34, הסתתרה בסיוע של שכניה הגרמנים. אל סיפורה של לוינטל נחשפים בימים אלה גרמנים רבים, שפוקדים את התערוכה החדשה "גיבורים שקטים" (Stille Helden), שנפתחה זמן קצר לפני יום השנה ה-70 לפוגרום ליל הבדולח, שמצוין היום. 250 מקרים של גרמנים שהצילו יהודים בתקופת השואה מתועדים בתערוכה החדשה ובמרכז המידע הממוחשב שלצדה. אחד מהם, זה של אוסקר שינדלר, מוכר לקהל הרחב בזכות סרטו של סטיוון ספילברג, "רשימת שינדלר". רוב האחרים נחשפים כעת לראשונה לציבור הרחב. לוינטל, ששרדה את השואה משום שהסתתרה בחסותם של גרמנים, שבה לדירתה ב-1945 ופתחה אותה עם המפתח שעליו שמרה בתקווה ובציפייה רבה במשך שנתיים. כמה חודשים לאחר מכן קיבלה מכתב אנונימי, שבו התבשרה כי שתי בנותיה נרצחו באושוויץ. בובה ואלבום תמונות, שבו ביקשה לתעד את התבגרותן של הבנות, היו המזכרת היחידה שנותרה לה מהן. כעת הם מוצגים, לצד המפתח של הדירה, בתערוכה. שנתיים לאחר מכן נישאה אליס לבנה של האשה שבחסותה הסתתרה בברלין. בתם המשותפת נולדה ב-1948, אבל לוינטל מעולם לא התגברה על אובדן בנותיה. ב-1987 היא מתה בברלין.


יוהנס טוכל, ראש "המרכז לזכר ההתנגדות", שמופקד על המוזיאון, אומר כי יש תיעוד של כ-3,000 גרמנים שסייעו להסתיר יהודים בתקופת השואה, אבל ההערכה היא כי מספרם האמיתי הוא 20 אלף. 5,000 יהודים ירדו למחתרת ברחבי גרמניה בתקופת השואה, 1,700 מהם בברלין. "אנחנו נמצאים רק בתחילת המחקר", הוא מסביר, ולכן, לדבריו, המוזיאון עתיד להתרחב ולגדול בעתיד. ראש העיר ברלין, קלאוס ווברייט, שהשתתף בפתיחת התערוכה, הזכיר כי זהו אתר יחיד מסוגו באירופה. בהשוואה למספר האנשים שצפו מהצד בפשעי הנאצים או אף סייעו להם, הם "הגיבורים השקטים", מיעוט שבמיעוט. אבל, לדברי ווברייט, "המיעוט הזה הוא שמתווה לנו היום את הדרך". לא במקרה מוצגת התערוכה בחצר פנימית ברחוב רוזה לוקסמבורג מספר 39. באותו מתחם שכן בית המלאכה הקטן של חסיד אומות עולם, אוטו ווידט הגרמני, שהעסיק יהודים עיוורים וחירשים גם בתקופת השואה, והציל את חייהם של רבים. "ההתנגדות היתה אפשרית, גם אם דרשה אומץ רב", אמר טוכל בפתיחת התערוכה. אחד המיצגים בתערוכה מוקדש לכירורג היהודי אוטו לוי מפרנקפורט. אויגן קהל הגרמני זוכר עד היום את "דוד לוי", כפי שהוא מכנה אותו, שהיה חברו הטוב של אביו פריץ, אף הוא רופא. ב-9 בנובמבר 1938, בפוגרום ליל הבדולח, נעצר לוי. יומיים לאחר מכן הוכה למוות. "בשבילי זה היה טראומטי לגלות שדוד לוי מת", סיפר באחרונה קהל, שהיה אז בן 11, ל"ברלינר צייטונג" הגרמני. הוריו העניקו טיפול רפואי ליהודים גם כשהרשויות אסרו זאת וסייעו ליהודים רבים (בהם גם לוי עד מעצרו) להימלט ולהסתתר. בתערוכה החדשה הם זוכים להוקרה רשמית על פעילותם זו. "אתר הזיכרון החדש מסמן את השינוי שחל בגישה של הגרמנים אל החלק הזה של ההיסטוריה", סיכם טוכל, שהצליח לגייס מאות אלפי יורו מממשלת גרמניה ומעיריית ברלין כדי להראות לברלינאים שהיו כאלה שנהגו אחרת. (הארץ) [u]
לפורום השואה במוטק'ה -
לחצו

[/u]