חזרה להחיים הטובים

תערוכת צילום חדשה מציגה את ישראל השפויה

למרות ואולי בגלל המצב הביטחוני, בחר הצלם הוותיק נינו הרמן בתמונות של שגרת חיים בריאה כנושא התערוכה החדשה שלו, שתוצג בניו יורק. "חשוב שיראו גם את ישראל האנושית"
מאת עדי כץ 07/01/16
תערוכת צילום חדשה מציגה את ישראל השפויה
הנכות הובילה אותו לעסוק ביצירה. נינו הרמן. צילום: אלוני

 

 

אישה רוכבת על אופניים, צעירים משוחחים בבר, סטודנטית שוקדת על לימודיה בבית קפה, זוג משקיף מהמזח אל הים. תמונות של שגרת חיים בריאה בעיר תל אביב, על אף המצב  הביטחוני, מאכלסות חלקים גדולים מתערוכתו הרטרוספקטיבית של הצלם נינו (חנניה) הרמן. באמצעות התערוכה, שתוצג במרכז הקהילה היהודית בניו יורק בחודש מאי הקרוב, לרגל יום העצמאות ה-68 של ישראל, מבקש הרמן להציג לקהל בעולם את ישראל האחרת, השפויה, זו שלא מגיעה לעמודי החדשות.

 

45 הצילומים המשתתפים בתערוכה משקפים את קריירת הצילום הארוכה של הרמן, 64, תושב היישוב נטף שבהרי יהודה וממקימיו. הם עוברים דרך ימיו כצלם לשכת העיתונות הממשלתית, כשליווה ראשי ממשלה, דרך צילומי העיתונות ב"מעריב" ועד לצילום התיעודי-אמנותי שבו הוא עוסק היום, שנושאיו הם רחובות תל אביב לצד נוף יישוב מגוריו. "הגיוון הזה הוא חלק מהשקפת עולם", הוא אומר, "כשהמציאות היא בעלת רבדים רבים יותר ממה שאנחנו רואים".

 

 

הרמן, יליד תל אביב שגדל ברמת גן, לקה בגיל שנתיים במחלת הפוליו שהותירה אותו עם צליעה. אבל היתה זו דווקא הנכות שהביאה אותו לעסוק ביצירה. "סירבו לגייס אותי לצבא וחיפשתי לי דרך אחרת", הוא נזכר. "עזבתי את התיכון בגיל 17 והתחלתי לעבוד כאסיסטנט בסטודיו של הצלם אפרים קדרון. למדתי ממנו המון וגם נחשפתי לעיר תל אביב".

 

בהמשך עבד כצלם בשבועון "עולם הקולנוע", והסתובב בלילות עם כתב הבידור המיתולוגי ג. עיטור, כדי לארוב לידוענים של אז. אחר כך, כדי לזכות בתעודת עיתונאי, צילם נופים וצילומי אווירה, ושיווק אותם בעצמו במשך שנה למערכות העיתונים, כשהוא רכוב על אופניים. "נושאי הצילום שלי היו סוג של זוטות", הוא מספר, "אבל הם התחילו עם הזמן לעורר התעניינות".

 

הטרגדיה האישית הובילה להתבוננות פנימית

 

 

בהמשך הגיע ל"מעריב", בתחילה כצלם לכתבות מוספים ובהמשך כצלם במערכת ירושלים של העיתון. הוא היה ממקימי סוכנות הצילום "זום 77", ועבד בין השאר עבור המגזין "טיים".

 

 ב-1979 הוצעה לו משרה בלשכת העיתונות, וכבר ביומו הראשון בתפקיד מצא עצמו על מטוס לצד מנחם בגין, בביקורו ההיסטורי בקהיר. בהמשך התלווה לבגין גם להלוויית סאדאת ולביקור התנחומים אצל האלמנה ג'יהאן, שאותו הנציח בצילום מפורסם. פרט לכך, הוא הנציח גם את ראשי הממשלה יצחק שמיר ושמעון פרס.

 

את פרס המשיך הרמן ללוות כצלם גם כשכיהן כשר אוצר ושר חוץ, לאחר שמפלגת העבודה הובסה בבחירות, ובין השניים נוצר קשר אישי חם. "היית ונותרת צלם מיומן מן הבחינה הטכנית, ואמן מן הבחינה האינטלקטואלית, שאין עוד רבים כמותם" - כתב לו פרס בעקבות פרויקט מצילומיו, שהופץ בעולם במגזין ERETZ.

 

 

כעבור שמונה שנים בביצה הפוליטית שב הרמן לעיתונות, כעורך צילום במחלקת החדשות במעריב. התקופה היתה שלהי שנות ה-90, ותמונות קשות של פיגועים שזרמו למערכת כמעט מדי יום, הביאו את הרמן לשחיקה שהלכה וגברה. ב-1998, לאחר ששבר את רגלו ורותק מספר חודשים לכיסא גלגלים, לקח חופשה מהעיתון, שממנה לא שב. "משהו בי שבע מהעיסוק בחדשות במציאות כמו שלנו".

 

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2000, איבד הרמן את בנו יאיר בתאונת דרכים. "אשתי ואני עברנו בעקבות האסון תהליכים של התבוננות פנימה", הוא מספר, "של הפניית העדשות לתוך הלב. אפשר לומר שעברנו דרך רוחנית".

 

"בפריים טיים משדרים רק את הדרמה של חיינו"

 

 

- אתה מחלק את חייך ללפני ואחרי המשבר הזה?

"במובן מסוים. אני מאמין שמשבר כזה לא משנה אותך, הוא רק חושף משהו שהיה שם קודם. אצלי הוא חשף תפיסות ותובנות שהיו בי ולא ראיתי אותן, ובמובן הזה, האסון בהחלט חילק את החיים. החלטתי לבחור בנתיב של אהבה, במובן של אנרגיה. לרדת מהמקום הטוען כלפי העולם וכלפי המציאות והגורל. להבין שזה חלק מהאתגר שהחיים מציבים לנו, וחשוב מה אנחנו בוחרים".

 

במשך תשע שנים אחרי מות בנו, הרמן לא נגע במצלמה. "עסקתי קצת בצילום וידיאו, אבל בגדול די התרחקתי", הוא אומר. "עצירה זו המילה הנכונה. בשנת 2009 משהו החזיר אותי לרחוב, וכמי שעסק שנים בצילומי עיתונות, רציתי להפנות את העדשה דווקא לכיוון אחר".

 

אז הרמן החל להסתובב ברחובות תל אביב, בעיקר בשכונת פלורנטין הדרומית, ולהנציח את הרגעים הקטנים. את החספוס של צלם העיתונות החליף בגישה ידידותית למצולם. "אם בזמנו הרגשנו שהכול מותר, היום אני מבין את חשיבות הקשר והאמון. אני לרוב מבקש מראש רשות מאנשים לצלם אותם, ורוב העבודה שלי נעשית תוך קשר ישיר לאנשים".

 

 

במקביל, פתח הרמן בלוג אינטרנטי בשם "נינו הרמן – מרחבי הלב", שבו הוא מפרסם טקסטים וצילומים. בעבר פרסם טור ב-NRG בשם "עדשת רוח", וגם בו הביא צילומים וסיפורים אורבניים, מתובלים בתובנותיו על החיים.

 

בנוסף לאלה, עורך הרמן הרצאות על מסע חייו המעניין אך הבלתי פשוט, כמי שסובל מנכות. "אף פעם לא נתתי לנכות לעצור אותי", הוא אומר. "היום אני מוגבל עוד יותר ונעזר במקל, אבל ממשיך להסתובב, לצלם ולהרצות. חלק מהאחריות והבגרות שלנו כבני אדם היא לא להתכחש לחושך, אבל להבין שלצידו יש המון אור".

 

בימים אלה מגייס הרמן כספים להמשך הצגת תערוכת הצילומים שלו ברחבי ארה"ב, לצד מסע הרצאות, באמצעות אתר מימון ההמונים אינדיגוגו, זאת בנוסף לחסויות שלהן זכה ממתחם "מקום לאמנות" בתל אביב, ומבית המדרש "אלול". "כל העבודה שלי נשענת על אנשים", הוא מסביר, "אז אולי גם המימון לתערוכה צריך לבוא מאנשים, שאוהבים את העבודה שלי ויעזרו להוציא אותה לעולם. כבר עשיתי את חצי הדרך והתערוכה מובטחת, אבל ההוצאות עדיין גדולות.

 

"אני חושב שהתערוכה יכולה לענות על צימאון גדול שיש בעולם, לראות את ישראל שמעבר לפיגועים והקטסטרופות. בפריים-טיים בטלוויזיה משדרים כל הזמן את הדרמה, כאילו שאלה כל חיינו. לא מביאים את ישראל האנושית. אני רוצה להרגיל את העיניים לראות גם את הרגעים הקטנים של החיים, ולהבין שאין משהו גדול מהיומיום".

 

התמונות מתוך התערוכה הצפויה. צילומים: נינו הרמן.

 [#middleBanner] 

תחביב חדש ליומולדת 70: צילום

התמונות שלא תוכלו להוריד מהן את העיניים

לא תאמינו, יש אנשים שמעדיפים לצלם בפילם

עשו זאת בעצמכם: הזבל הופך ליצירת אמנות נפלאה

צלם החתולים המבוגר בעולם

להגשים חלום: האישה שיצאה למסע מלכת המדבר

להגשים חלום: שחקניות בגיל 70 

האישה שעזבה הכל והפכה מורה ליוגה

שנה חדשה, התחלות חדשות

יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

סבתא סורגת: אמנית רחוב בת 104 

מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

תמיד בסטייל: צילומי אופנה של בני 60 פלוס 

 

 הצטרפו לקהילת הצילום של מוטק'ה

6  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה מינה גבע 09/01/16

איש מיוחד, צלם מדהים, יש לו עיניים טובות לפגוש מראות רגילים וליצור מהם חגיגה לעיניים. נכנסתי לאתר שלו, אוהבת גם את הבלוגים שהוא כותב.


התמונה של תגונה נינו הרמן 09/01/16

מינה יקרה , תודה רבה  לך , משמח לשמוע . שבוע טוב 


התמונה של תגונה דליה _742_ 10/01/16

נינו, תודה על התמונות על האנושיות ועל התמיכה בקהילה שרוצה שיהיה כאן יותר טוב. בהצלחה בניו יורק!



דליה


התמונה של תגונה נינו הרמן 16/01/16

דליה יקרה



 תודה רבה לך , מאד שמח לקראת התערוכה , יש עוד עבודת הכנה מרובה תודה לברכה, שבוע טוב 


התמונה של תגונה מאשה נוימרק 18/01/17
http://www.motke.co.il/ckeditor/plugins/smiley/images/thumbs_up.png" title="yes" width="23" />נהניתי מהדברים ש/נכתבו, נהניתי מהצילומים האנושיים המיוחדים. אמן בקליק - הנציח עולם מלא. http://www.motke...
yeshttp://www.motke.co.il/ckeditor/plugins/smiley/images/thumbs_up.png" title="yes" width="23" />נהניתי מהדברים ש/נכתבו, נהניתי מהצילומים האנושיים המיוחדים.

אמן בקליק - הנציח עולם מלא.

yeshttp://www.motke.co.il/ckeditor/plugins/smiley/images/thumbs_up.png" title="yes" width="23" />
התמונה של תגונה anatbachar 21/08/18
תמונות נהדרות. שאפו הזמנו https://www.nehoratours.co.il/Flights_to_new_york" title="טיסה לניו יורק">טיסות לניו יורק ואנחנו נשמח לצלם תמונות יפות שיתפסו את הרגע. אקח איתי עדשות טובות. כבר מחכים בקוצר ...
תמונות נהדרות. שאפו

הזמנו https://www.nehoratours.co.il/Flights_to_new_york" title="טיסה לניו יורק">טיסות לניו יורק ואנחנו נשמח לצלם תמונות יפות שיתפסו את הרגע. אקח איתי עדשות טובות. כבר מחכים בקוצר רוח לhttps://www.nehoratours.co.il/Flights_to_usa" title="טיסה לארה"ב">טיסות לארה"ב כי תמיד זה כיף חיים
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

חתונה ממבט ראשון: סוף סוף זוג מבוגר

במוצ"ש האחרון, אחרי שתי עונות, זה סוף סוף קרה: העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" (ערוץ 12) נפתחה עם שידוך של...

לקריאת הכתבה
"רציתי שיזכרו את אבא דרך הציורים שלו"

5.5.19 - את התאריך הזה עמית פדר ומשפחתה לא ישכחו לעולם. זה היה היום שבו הזמן עבורה עצר מלכת, ואביה האהוב משה...

לקריאת הכתבה
אורי גלר: "אני עובד על סדרת דרמה אמריקאית על חיי"

 

מה לא נאמר על אורי גלר - שהוא מגלומן, פנטזיונר. בתוכנית של הקומיקאי האמריקני ג'וני קרסון הוא אף הושפל, לאחר...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה