הצצה למקום העבודה שלי לשעבר

מסע הרכש

לפני עידן ההייטק וקריסתו היה עידן ה  T.Q.M, בטח רבים שואלים מה זה ?,

אפשר לתת לזה כמה תרגומים, התרגום הפורמאלי  המקצועי אומר:

TOTAL QUALITY MANAGEMENT

התרגום המעשי משמעותו:

TIME, MONEY. QUALITY

ואני אומר לכם שמהר מאוד כולם אימצו את הסיסמא שבעקבות הבדיחה:

מספרים שבארגון היה צורך להפנים את עקרונות  הTQM לכולם, וכך ירד הסמנכ"ל לשירותים, שם פגש במנקה ושאל אותה, יונה, מה זה TQM

ענתה לו אחרי מחשבה עמוקה: אה, תלך קיבינימט

הסיפור שלי חל בשלהי עידןTQM    והוא מספר על מסע  מנהל הרכש  עם מנהל איכות צעיר לארה"ב.

טיסה ראשונה לארה"ב לחו"ל בכלל. מזל שלידי היה מנהל רכש שסיים את התואר הראשון והשני בארה"ב מנוסה ומקצוען ובכלל כייפי כזה, בדחן.

כמקובל לוקחים  את טיסה 001 בחצות וכך נוחתים בניו יורק JFK  בבוקר מוקדם,

ויש המון זמן להשכיר רכב ולנסוע לתפוח הגדול.

הלם, ממש הלם המקום הזה, ברגע שעברנו את גשר ברוקלין ונכנסנו לתוך העיר הזו

אני ממש מקבל פחד גבהים.

מלון רוזוולט שוכן ברח' מדיסון על 52nd  מוזר היה לי  לעמוד בתור ארוך להרשמה

אבל זה הנוהל, סבל אפרו אמריקני לקח כבר מזמן את המטען שלי, הייתי עייף עצבני ומודאג,

סוף סוף קיבלתי מפתח והמטען בדרך מוזרה כבר חיכה לי בכניסה, מזל שאישתי נתנה לי דולרים בודדים לטיפ.

גם בקומה ה 20 שומעים את רעש המוניות הצהובות בלילה, יש להם משהו בכבישים שגורם לרעש, הבטתי למטה דרך החלון, הכל כל כך קטן.

בערב חשתי רעב יצאתי החוצה לחפש משהו לאכול, מול הפינה היה שלט מאיר עיניים " DELI"אזרתי אומץ ונכנסתי, כמה אנשים אכלו פיצה ואכן דוכן הפיצות היה מושך עין, אלא שבאותה העת עדיין הייתי בררן מפונק ולא אהבתי פיצות (איך אפשר ששת איך אפשר ), פניתי לאזור הסלטים,  כל מיני דברים שלא ידעתי מי הם מה הם וממה הם עשויים ,  Please give me this salad with the carrot אני אומר לו,

והוא עונה לי משהו שאני בכלל לא מבין באנגלית ספרדית  אבל אני מתעקש ומקבל אריזה סגורה , לחמנייה  וכוס קפה "REGULAR" מבסוט מגיע לחדר לאכול ו איחס

סלט של שרימפסים ורודים כתומים בדיוק מה שאני לא אוכל (איך אפשר לא לאהוב שרימפס ששת ) סיוט.

בבוקר החל המסע שלנו בניו יורק, בן אסף אותי מפתח המלון ומיד עצר מול  ה DELI

תביא שתי לחמניות עם ביצה וקפה אמר, WHAT !

שוב אני הולך לאכול אותה, אבל בן מרגיש ומבין והוא אומר לי , תזמין כך "TWO  EGGS  ON A ROLL"  איזה ביצה אתה אוהב הוא שואל, אני עונה לו "עין" אז בשבילך תזמין " SUN  SHINE  EGGS"  אני נכנס ומנסה את מזלי, וזה הולך ממש כיף לאכול .

יום עמוס היה לנו  בתחילה ביקרנו אצל סוכן מכירות יהודי שמחצית מאולם המכירות שלו היה ריק, הביזנס חלש מאוד, אתם הורדתם את כמות הרכש ואני נאלצתי לצמצם, הוא מסביר ומזמין אותנו לראות את אוסף השעונים שלו.

את ארוחת הצהרים אכלנו בחברתו של ישראלי שפרש שם מחברה גדולה והחל נותן לנו שירות טוב,  לא פלא שהקודם מצמצם אני אומר לעצמי , כאן מצאנו אוזן קשבת לכל הגחמות שלי בנושאי איכות.

תזמין אצבעות מוצרלה  אומר לי מתי זה משהו נהדר ואני מוכן לפיתוי ולניסוי,

ממש אצבעות גבינה מטוגנות בציפוי שניצל ,ממש מעדן.

לקראת ערב אנחנו מגיעים לעוד שני בחורים ישראלים שהודיעו לבן על רצונם לעשות איתנו עסקים, המיקום מצוין באחוזה כזו יפה אבל ההתחכמויות שלהם  עולות באי ההסמכה שלי, מה לעשות זה המקצוע שלי.

בערב החלטתי ללכת לכיוון השני ולחפש לי משהו לארוחת הערב, הפעם זה היה מזנון סיני מהיר היו שם 20 תפריטים עם צילום, מס 15 היה עוף, נשמע טוב מה?

אני פונה לסיני ומבקש את מס' חמש עשרה, וזה עונה לי באנגלית סינית רצוצה

ושוב אני מתעקש עמו עד שהוא נכנע ומביא לי את המגש הנכסף כן! מנחשים

מה היה בפנים, PORK, אין תגובה ! FUCK!!!

אני לא  הולך לספר לכם על  משמעות ארוחות בוקר קונטיננטאליות במלון 100 דולר ליום הזה אבל עצירים מקבלים משהו יותר רציני .

הימים הבאים היו נסיעות רציניות יותר לחברות בלונג איילנד ובניו ג'רסי,בלעתי את המקומות והחברות, נהניתי משלטי ה WELCOME  שבכניסות מישיבות עם מנהלים, אבל אז זה קרה , "התווית ",ישבנו אצל המפיץ מס שלוש לרכיבים

בארה"ב עם מנהלי מכירות, איכות, טכנולוגים ומי ומי, כאן היינו אמורים לבצע התקשרות רצינית ואז בן מציג את עצמו ואותי תוך שהוא מציין בפניהם " He is the bad  guy"     נראה לי שהיה כל כך מרוצה מעצמו שבמשך כל הנסיעה היה מציג כך את שנינו.

עוד קטע אחד מוזר שקרה לי טרם נטוס משם, בניו יורק יש לי  משפחה  (למי אין)

התקשרתי  (מה זה התקשרתי? עד שהבנתי את הקטע של הקידומת המיותרת של 212  ואת הגברת התקליטנית שעונה לי ומתריעה אותי על טעותי ) לדודנית שלי

או קוזינה  COUSIN איך שתירצו וקבענו פגישה בלובי של המלון וכך אני יושב על הכורסא ובחורה יפיפייה אבל מבוגרת מעט יושבת ליידי ואני חושש לדבר עמה

שלא תחשוב ותעשה לי בושות, והיא כך מעידה לא פונה אלי שלא אחשוב שהיא, אתה מבין Pick up girl   כך אמרה, בקיצור הבנתם  רק אחרי שעה שניניו מסבים את הראש הי יו אר פיליס.

רגע, שכחתי כמה קוריוזים, אחרי יומיים במלון הבנתי שעלולה להיות לי בעיית כביסה, כמו פק"ל הוצאתי חבלים דקים שהבאתי ( מה חשבת שבשביל קשירות הבאתי, חחח)  ועשיתי על האמבטיה שתי וערב כיבסתי תליתי אני חושב שהמנקה  האפרו אמריקנית התעלפה, מלון מכובד לאנשי עסקים נו אז רשמו אותי שם  SO WHAT

קוריוז אחר זה לעשות את כל רשימת הקניות כן, כן ג'ינסים נעלי ספורט טרייניגים

והכי מצחיק לבוא עם דוגמת מדרס גזור ולבקש נעל במידה המתאימה, איזה שירות איזה יחס אמריקה, אם אין להם הדגם שאתה מבקש הם שולחים אותך לחנות אחרת.

כמובן שהיו טיולים לשדרה השנייה ,לסנטרל פארק, לרוקפלר סנטר, לטיימס סקוויר , לבנין האומות המאוחדות , לדוק ולסיור ב  CIRCLE LINE  ולאמפייר סטייט בילדינג.

נו מאוחר צריך לטוס מחר לטקסס.

הגענו לדאלס טקסס בלילה, מלון מריוט אוסף  את האורחים שלו מנמל התעופה,

אבל אני לא רציתי לנתק את העיניים של מהטקסניות היפות, בלונדיניות תמירות

אוי ובן מושך אותי, קדימה שצ אנחנו נאחר לשאטל  ואנחנו נוסעים למלון.

המלון מהודר אך די מבודד ואנחנו רעבים אז נכנסנו לבר של המלון, התחלנו לדפוק כמה בירות עם מין בונזו כזה שאני נותן לכלב אבל זה לא הספיק, מה יש לאכול, רק סוג אחד של סנדוויץ''' "HAM" עם גבינה צהובה וכאן היה למלצר מפגש עם שני אנשים מוזרים

GIVE ME THE HAM WITHOUT THE CHEESE אני אומר לו ובדיוק בן אומר GIVE ME THE CHEESE WITHOUT THE HAM עוד כמה בירות והולכים לישון.

בבוקר ממתינה לנו לימוזינה מפה עד הודעה חדשה אנחנו מעמיסים את כל המזוודות כי בערב צריך להמשיך לכיוון אל פאסו, הנהג חושב שאנחנו איטלקים ומסרב להאמין  שאנחנו ישראלים,  הוא גם מסרב לקבל טיפ THEY TIP ME  הוא אומר ומסרב בתוקף.

אז מה אמרנו, טיסה לאל פאסו, ואני כבר מדמיין לי את המוצ'צוס עם הסומבררוס, ואנחנו מגיעים להילטון אל פאסו, מלון קלאסה וארוחת בוקר נורמאלית, אבל בן לא נותן לי מנוחה בודק לי את הדרכון ומסביר לי שאנחנו הולכים לעבור את הגבול למקסיקו, אם יתפסו, המארחים ישלמו קצת שוחד והכל יהיה בסדר, רק תשב בשקט. כך אנחנו עוברים את המחסום של המכס וביקורת הגבולות לחוארז, מקסיקו!

 חום אימים איך האנשים לא צלויים שם, אני לא מעוניין לטייל בכלל.

המארח מביא אותנו למפעל ענק של פיליפס ובדרך אני רואה שלכל חברות האלקטרוניקה יש שם פאב, לא, לא פאב של בירה FAB  -מפעל. שוב ישיבות סיורים וכו וכו, הצחיקו אותי, אני שואל את 

ה SUPERVISOR  היכן הוראות העבודה

והוא מראה לי ליד כל מכונה דף הוראות באנגלית  או פליז נו קומפרנדה , מי  מפועלי המפעל בכלל מבין אנגלית, העיקר החלפנו כרטיסי ביקור הכל בסדר מי אני  שאפסול מפעל של פיליפס .

בסיום מזמינים אותנו למסעדה מקסיקנית, מסעדה אני אומר, ממש חווה

וכאן אני לומד את כל רזי האוכל  המכסיקני, טאקוס, נאצ'וס, טורטילות וכל מינו בשרים משובחים וכמובן צ'ילי שזה מין מאפה של בשר עם שעועית נניח חמין מקסיקני.

בסיום מגניבים אותנו את הגבול חזרה ישר לשדה התעופה והפעם לאריזונה לפוניקס במטוס בן ממסטל אותי, הוא מזמין מהדיילת וודקה ובוטנים,  ומשלם לה כמה אקסטרות ואני הופך לשתיין מתמכר.

בבוקר הזה לא  השמש זרחה, לא נהג לימוזינה, לא רכב שכור, הפעם שתי חתיכות בנות כעשרים וחמש באות למלון עם מטריות, כך שישר אפשר לחבק כל אחת  ולרוץ לשברולט, לא רק זאת אלא שהן מזמינות אותנו לארוחת בוקר ,ללקק'תאצבעות ולשטוף את העיניים. ממזרים האמריקאים האלו, יודעים לעשות עסקים.

אצל המפיץ הזה אני לומד דברים שיסייעו לי הרבה בקריירה שלי, קריאה ממוחשבת של ברקודים  ( השנה 1992 ) שינוע מבורקד,  אחסון אלקטרוני ממוחשב

מערכות הדרכה והסמכה ושיטות תגמול בכפוף, המון המון  חומר , הקשרים שלי עם אחת הבנות האריכו שנים ואף המלצתי מפעם  לפעם  למנהלים לבקר שם.

זהו, סיימנו את העניינים כאן ואנחנו טסים לסניוויל , מי שלא מכיר , עמק  הסיליקון 

בקליפורניה ואנחנו מגיעים למלון הילטון ביום לקראת סוף שבוע מבטיח.

המלון שוכן על פני אגם מלאכותי , מקום שקט ונאה והכל טוב כזה.

בן שוכר  רכב "שברולט קבריולט  קונברטיבל" עם גג נפתח משהו קלאסי   שרק יכולנו לחלום עליו.

ואנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב, בן מבטיח לי סטייקים  שלא מהעולם הזה, ואכן כך, אנחנו הולכים למקום שנקרא  "סיזלר" יעני מזללה, אני מזמין תפריט מכסימלי שכולל  הכל בלי הגבלה ואז אני מרים מבט לפני  ואופס, וואי , לפני עומד בתור מנכ"ל המפעל שלנו עם אחד מראשי האגפים הבכירים ו…ו שניהם במכנסיים קצרים וסנדלים בעוד אנחנו בחליפות ועניבות , ממש מצחיק הקטע הזה

אבל יותר מפחיד את בן שחלילה לא יראו  איזה מכונית השכרנו ע"ח ההוצאות.

בבוקר אנחנו  הולכים לפגישה עסקית  אצל אחד מיצרני חצאי מוליכים ומעגלים משולבים ( ג'וקים ) הגדולים בעולם , חדרים נקיים ואנשים יצירתיים מעניינים

וכל זה מסתיים בששון ושימחה במסעדה מקסיקנית משו משו, והטקילות רצות לי בראש ( דבר שאני כנראה אהיה מושפע ממנו ).

בשעה ארבע בן מזעיק אותי שצ, בוא, יש HAPPY HOUR  בבר של המלון, נו קדימה כל המשקאות  במחיר מוזל  וכל הכיבוד על חשבון הבית, כאן אני לומד מה זה מרגריטה, מרגריטה אני אומר , צריך להגיד מרגריטות.. וכך אחרי כמה כאלו  אני אומר למלצר לשלוח שתי מרגריטות לשתי נשות עסקים  היושבות לבד כמה  שולחנות מאתנו בתקווה  שיבינו את הרמז….לא הבינו  כשנצא אפלוט לסביות ארורות באנגלית.

בן  לפתע קורא למלצר ופונה אליו בשפה הפרסית

• אתה אירני
• שתיקה
• אתה אירני נכון, ומחיל לדבר עמו פרסית  שוטפת ורהוטה

   המלצר  מתבונן בפחד  ואימה , עיניו יוצאת מהחורים , הוא בטוח כי נפלו עליו     שני אנשי מוסד.

• כל מה שבן שואל אותו זה איפה יש מועדון פרסי עם רקדניות בטן
•  המלצר מסביר לו בפרוטרוט כולל אזהרות להיכן אסור לישראלים להעיז להיכנס, או אולי להיכנס דווקא כן , אבל בלי יציאה.

אנחנו יוצאים משם והולכים לסופרמרקט של מחשבים , אני  קונה שם תריסר מחשבונים למתנות לצוות שלי, לבנות כבר קניתי  בשמים בדיוטי ולבת שלי  קניתי "קשארל לולו" . זהו אני הרוס ועוד יש לנו מועדון לילה פרסי בלילה סוף סוף מחר סוף שבוע ננוח  קצת מהמסע הזה.

מחר, אומר לי בן במועדון ,לצלילי  המנגינות המזרחיות ורקדנית עשר הצעיפים,

מחר אנחנו קמים בחמש בבוקר ונוסעים לטייל לסאן פרנציסקו.

אני מתעלף

הנהיגה בסן פרנציסקו  מזכירה כמה  סרטי מתח ומרדפי מכוניות רחובות תלולים  מעוקלים והמון פרחים בצדדים, ממליץ על רח' לומברד.. קורס נהיגה של ממש.

על כל פנים   רציף הדייגים (FISHERMAN’S WHARF ) שיגע אותי  ודווקא לא הדוכנים אלא השקפתי שם על קורמורנים, פעם ראשונה בחיים קורמורנים חיים וואו, וגם להשקיף על אלקטרז ולהקשיב ללהקות רחוב, וגם להצטלם ליד הארלי דווידסון אמיתי. אחרי זה נסענו לגשר הגולדן גייט , משהו כביר ואז החלטנו לעזוב את העיר ולצאת לכביש מס 1 לכיוון סנטה ברברה עד שנתעייף אני לא מתכוון לספר לכם על הנופים המקסימים, סעו לבד, רק אל תקבלו לחץ דם אם תחליטו לרדת לחוף ותמצאו את עצמכם בתוך קבוצת  נודיסטיות….

לבקשת הקהל נקצר….

מסן פרנציסקו בטיסה לדרום קרוליינה כאן הפסדתי  בגדול בגלל השמרנות שלי

ובעוד מארחנו ובן חוגגים על מרק סרטנים בתרועות ניצחון אני אוכל דג הליבוט טעים אבל מפסיד את החוויה של החיים לדברי בן.

בצפון קרוליינה  מסעדה איטלקית הפעם בן  ששינה את הרגלי הכשרות שלו

והזמין  VEAL  FERMAZ’EN  דהיינו עגל בפרמז'ן ואילו אני בשמרנותי ביקשתי אותו הדבר אבל בלי הפרמז'ן וקיבלתי ….נכון שניצל !!

למחרת היה לנו עדיין המון זמן גרנו במלון סוויטות מהודר  בדורהאם ירדנו בבוקר לבראנץ' וסופסוף בן שייכנע אותי ( סלח לי אבי  כי חטאתי ) לאכול שרימפס מטוגנים , ממממה זה מעדן עכשיו הבנתי מה הפסדתי.

נו , מכאן בטיסת אימים במטוס קטן   שמתנדנד  בתוך סופה לקונטיקט עד שהדיילת כמעת נחתה עלי עם המשקאות (הלוואי בלי המשקאות ) כאן למדתי המון

ויצרתי קשרים ארוכי טווח עד היום.

מכאן טסנו לפנסילבניה עוד ביקור אחרון ,וחזרה לניו יורק.

עוד קוריוז אולי אחרון , יום שבת  למשפחה של בן יש בר מיצוה  ובן לוקח אותי ואת אישתו , נוסעים ברח ברודווי נדמה לי  ופתאום בן אומר לי  תוריד את  הראש

FUCK אנחנו בהארלם כל הבתים מסביב חומים הרוסים חסרי חלונות חלקם שרופים, מפחיד, ממש מפחיד.

אני מסיים יומיים  אצל משפחה שלי בלונג איילנד, כאן עורכים בר בי קיו ענק  גם לכבודי וגם לכבוד הרביעי ביולי בשישי ביולי חזרתי לארץ עם כל המתנות לפי הנשיקות היה כדאי.