ירח וכוכבים,

בשעת לילה דלקה מנורה עמומה משהו סימן אות לזעמה איש לא הבחין בו בפתח היא חשה תחושה מוזרה סבה לאחור ורצה לחדרה לבושה כותונת תחרה לגופה, זועפת ורוטנת על מר גורלה היא חשה בודדה ועצובה באישון לילה כשירח נם שנתו וכוכבים סביב לו פנס בודד דל אור מהבהב מעיפה מבט לאחור מציצה בשעון ונועצת עיניה בחלון. היא הזדעזעה עצם המחשבה שהוא שב לביתה וישאר במחיצתה באישון לילה כשירח נם שנתו וכוכבים סביב לו. היא רכנה קדימה ואז משך ידה והכניסה ללבו פנימה עד לפעם שינטוש בלי למה ומדוע ולבה יתמלא שוב געגוע, ואז זה קרה הוא נטש והיא נותרה עצובה ובודדה עד לפעם הבאה והמנורה דולקת עמומה וירח נם שנתו וכוכבים סביב לו. חני