דרך האוכל אני מגיעה אליו

מדי יום אני מגישה לצדיק ארוחה חמה, אפילו אם יוצא בלילה אם לא אגיש, הוא ישאר רעב - ואני אוכל את הלב . אני יודעת שיש מצידו הערכה עמוקה, אפילו שאף פעם לא אמר מילת תודה . הוא בולע את האוכל בתאווה, בשבילי זה אות וסימן שהוא נהנה הוא משמיע קולות מטריפים את הדעת, בפרט השריקות האלה עם המרק תוך שנייה אני לא במטבח, אני טסה לחדר, או יוצאת לסו?פ??ר הוא מתגאה בי ומספר לאחיות שלו, שאני בשלנית לעילא ולעילא הגיסות שלי יודעות, שהוא בידיים טובות ובכל זאת - הן רוצות לצלות אותי באהבה, כמו קציצה על גחלים, להפוך ולחרוך גם. ממש לא אכפת, העיקר שהוא לי ואני לו, ושימותו הקנאים. אני מקפידה להגיש לצדיק, רק מה שהוא אוהב - אחרת ישבור צלחות ואז אחיה במחסור. פעם בישלתי בטעות תירס עם אפונה, ולפני בואו לקחתי על עצמי משימה, לבצע הפרדת כוחות . תירס לימין, אפונה לשמאל, תירס הוא לא אוהב, פראיירית שכמותי ! חומוס אני מקלפת גרגר גרגר, כמו משחק מחשב - שהקליפה חלילה לא תזגזג לו בלשון. מקובה הוא כמעט נחנק , דפקתי לו חזק בגב עד שהבשר נפלט. פטריות עושות לו בחילה גזר עושה לו צרבת גמבה לא מדברת אליו - צנון גורם לו להמון גזים ושחרור נאדים, למרחקים ארוכים . חמין מזרז אצלו פעולת מעיים. אין שורת מחץ לסיפור, רק רציתי שתדעו, שבכלל לא רע לו - נהפוך הוא !!
"מאסטר שף"יות...
התחילו ככה.
תחזיקי מעמד.
שלך
אראלה
מהמטבח
(באהבה).
מתוך פתגם שבסיפור שאני בטוח בהצלחתך.
למרות ההומור קלטתי ,שאתם יכולים לעשות מסעדה
לנכדים לנינים ותמיד ישאר טעם טוב.ולצדיק בודאי יש
אוכל טוב אחרת לא היתה מנגינה כזו יפה בארוחת מרק
למשל.הגיסות לדעתי לא כבסיפור אוהבות אותך ומוכנות
ללמוד מהכנת תבשיליך.
וגם המין לא עוזר
אז תשלחי אותו אל השכנה
בודאי הוא חושב
כי הדשא של השכן טוב יותר,
ואז לבטח יתגעגע לקובה ולחומוס