"אוכלוסיית הקשישים תוכפל, המדינה לא ערוכה לכך"

הברכה "עד 120" זקוקה ללא ספק לעדכון. הרף שהציב בעל שיא גינס בתוחלת חיים, ישראל קרישטל ז"ל מחיפה שנפטר באוגוסט האחרון בגיל 114 – כמו גם העובדה שגילם של כ-3,000 איש בישראל הוא בן שלוש ספרות - בהחלט מצביעים על כיוון. אבל גם בלי להתייחס לחריגים, גודלה של אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל ובעולם נמצאת במגמת עלייה.
בישראל מונים בני הגיל השלישי כמעט מיליון איש, ושיעורם באוכלוסייה אמור להמשיך לגדול. קרוב למחציתם בני 75 ומעלה. לרגל יום הקשיש הבינלאומי שחל היום (ראשון) ניסינו לברר מה צפוי לנו כחברה לאור הנתונים הללו, ומה עושים עם זה.
"אנחנו חיים בעיצומה של מהפכה דמוגרפית", מחדדת דניאלה אלרון, מנכ"ל עמותת "שילה" לפיתוח שירותים לרווחת האזרח הוותיק בחיפה. "העולם מזדקן לנגד עינינו. מי שמרגיש בזה הכי מהר היא מערכת הבריאות, שמדווחת על יותר זקנים במחלקות. הנתונים מלמדים שבתוך עשור או שניים, תוכפל אוכלוסיית הזקנים".
"בעיצומה של מהפכה דמוגרפית". דניאלה אלרון, צילום באדיבותה
מה הסיבות לכך?
"תוחלת החיים עולה בעקבות השיפור ברפואה ובתנאי החיים. אנשים שפורשים מהעבודה נמצאים במצב בריאותי טוב יותר מבעבר, יכולותיהם הכלכליות טובות יותר והעולם המודרני מציע להם דרכים להאריך את החיים. לילד שנולד היום, כבר צפויות מעל 100 שנות חיים. המשמעות היא שהזקנה תתפרש על פני ארבעה או חמישה עשורים ותביא המון אתגרים".
איך מתחילים להתמודד איתם?
"מחובתם של כל הגורמים העוסקים בנושא לזהות את הנתונים ולתת להם מענה - משרדים ממשלתיים, למשל, שחולקים ביניהם את הטיפול באוכלוסייה המבוגרת כמו משרד הבריאות, הרווחה, הכלכלה, והמשרד לשוויון חברתי. לכל אחד מהם יש מילה בנושא, אבל אין גורם אחד שמרכז את המידע ואת המשאבים ומהווה כתובת לזקן ולמשפחתו. הטיפול מאוד מפוזר ובני המשפחה מטורטרים מכתובת לכתובת, מבלי להבין איך העסק עובד. צריך שיהיה שיח בין הגורמים, היום הוא לא קיים".
פלח האוכלוסייה שעתיד לגדול במיוחד: בני ה-75 פלוס
חוק הסיעוד צריך לעבור שינוי ולהציע גם פיזיותרפסיט ומרפא בעיסוק. צילום: Shutterstock
דרך חשובה נוספת לדבריה לקדם את הבאות, היא תשתית לטיפול בקהילה. "אנשים מבוגרים בוחרים באופן טבעי, כל עוד הם יכולים, להישאר בבית. רק אחוז קטן בוחר מיוזמתו לעבור לדיור מוגן, ולא רק בגלל המחיר. מהעמדה המקצועית שלנו כעמותה, המשך החיבור לבית, לקהילה, לזיכרונות ולמקומות המוכרים, משמעותיים לאיכות החיים. צריך לעשות הכול כדי לאפשר לאדם לגור בבית - עם ביקורים במרכז יום, עם מתנדב שנכנס הביתה. יש להיות יצירתיים ולא לוותר".
על פי התחזיות, פלח האוכלוסייה שעתיד לגדול במיוחד הוא זה של בני ה-75 פלוס. "זה אומר הרבה מרותקי בית שצריך להגיע אליהם", מזכירה אלרון. "המערכות צריכות להפעיל מתנדבים, אנשי מקצוע. חוק הסיעוד צריך לעבור שינוי ולא להציע רק מטפלת, אלא גם מרפא בעיסוק ופיזיותרפיסט, כדי לשפר את איכות החיים בבית".
מי שירגישו היטב על בשרם את המהפכה הדמוגרפית הם בני הדור השני. "בני המשפחה של הקשישים הם פלח אוכלוסייה מאוד גדול", אומרת אלרון. "ההערכות מדברות על כ-800 אלף איש כיום שמתמודדים עם הטיפול בהורים, במקביל לעול הפרנסה והילדים, וצריך לתת מענה גם לצרכים שלהם כמו קבוצות תמיכה, הנגשת מידע, שהיום לא מאורגן. לשמש כתובת עבורם".
במדינות מפותחות בעולם כבר הבינו לאן נושבת הרוח, והחלו בהיערכויות. "יש מדינות בעולם שהשכילו לפתח סלי שירות לקשישים, הרבה יותר מגוונים ממה שיש אצלנו. הן למדו להתארגן במערכת מרכזית ולא לפזר את המענים כמו אצלנו, ודואגות לתמיכה גם לבני המשפחה".
מרבית הקשישים בגילים המבוגרים הם נשים. יש לכך משמעות מבחינת הצורך בסיוע?
"יש אכן יותר נשים בגילים האלה, אבל הצרכים של גברים ונשים מבוגרים די דומים. אולי לגברים בודדים יש יותר צורך בעזרה במטלות בישול ותחזוקת הבית שלא הורגלו בהן, אבל לכולם יש את הצורך בתשומת לב, בשיחות, בקשר. כולם סובלים מבדידות וזו המכה של גיל הזקנה.
"הבדידות נובעת מכך שהמבוגרים לא לוקחים יותר חלק פעיל במשחק החיים. הם לא יוצאים, אין עיסוק משמעותי, יש אבדנים של חברים ושל בני משפחה. הם מרגישים נדחקים לקרן זווית וזו הסיבה שקשרים חברתיים ופעילות חברתית הם צעד מאוד משמעותי, ואחד המפתחות להצלחה בהתמודדות עם הזקנה".
"כיום מרבית עול הטיפול בהורים נופל על בני המשפחה"
"גיל הפנסיה הוא קו פרשת המים". שרון האס-שופטי, תמונה באדיבותה
שרון האס-שופטי, עובדת סוציאלית, גרונטולוגית ומטפלת אישית, זוגית ומשפחתית בדיור המוגן "אחוזת צהלה", במרפאה פרטית ובקהילה, רואה גם היא את הדברים מקרוב. "קשישים סובלים מקשת רחבה של בעיות שזקוקות למענה", היא מפרטת. "מההידרדרות במצב הבריאותי, הפיזי והקוגניטיבי, דרך ירידה בתפקוד ועד פגיעה במצב הנפשי. לזה מצטרפות אצל חלק לא מבוטל מהזקנים גם בעיות כלכליות, בעיות דיור, בעיות חברתיות ומשפחתיות.
"מגוון כזה של בעיות מעלה ללא ספק צורך בסיוע מסוגים שונים, ולמרות שקיימים בישראל כיום שירותים לאוכלוסיית הזקנים, מרבית עול הטיפול והעזרה להורים נופל על בני המשפחה".
מתי אנחנו נחשבים, לפחות על ידי הממסד, כזקנים? לדברי האס-שופטי, גיל הפנסיה הוא קו פרשת המים. "זהו אחד האירועים המרכזיים והמשמעותיים ביותר במעבר לבגרות המאוחרת. זה שלב שמסמן פרידה מאחד המרכיבים החשובים בחייו ובזהותו של אדם בוגר.
"לאורך השנים אנחנו רוכשים ידע, מקצוע, מתמקמים בעבודה, והיא מעניקה לנו תחושת ערך ומשמעות ומרכיב חשוב בזהות האישית. מצד שני, אנשים מגיבים לפרישה באופנים שונים, ולצד תופעות של דיכאון ותחושת אובדן זהות, רואים גם תגובות של שחרור והקלה".
כעובדת סוציאלית וגרונטולוגית, האס-שופטי מקיימת מפגשים עם קשישים ובני משפחותיהם כדי להעניק תמיכה רגשית ונפשית, ובין השאר מייעצת לבני המשפחה בפתרון דילמות לגבי מענה הולם להורה באופן מכבד ולא פטרוני. "המפתח הוא לכבד את רצון ההורה בשליטה על חייו עד כמה שניתן", היא אומרת, "תוך התחשבות ביכולות המשפחתיות".
האם בני המשפחה אכן נוכחים בחיי הקשישים, או שאת רואה גם קשישים בודדים?
"כשהקשיים אצל ההורים מתחילים להופיע והתלות גדלה, הילדים בדרך כלל חשים דאגה וצורך במעורבות ונוכחות גדולה יותר. אין ספק שתהליך ההזדקנות משפיע על כל בני המשפחה, והדינמיקה המשפחתית כולה משתנה בהדרגה. מצד שני, אני בהחלט פוגשת גם לא מעט זקנים עריריים, כאלה שילדיהם חיים בחו"ל או שהקשר איתם מעורער עד נתק מוחלט. מובן שככל שהצרכים גדלים, משמעות וחשיבות הקשר עם הילדים גדלה, וכאשר הוא רופף או לא קיים, תחושות הבדידות, חוסר האונים וההזנחה גדלות".
רק 3% מהקשישים חיים בדיור מוגן
תחושות בדידות בגיל המבוגר קיימות גם כשהקשר עם בני המשפחה טוב. צילום: Shutterstock
עם זאת, לדבריה, יש לזכור שתחושות של בדידות בגיל המבוגר קיימות גם כשהילדים מעורבים והקשרים איתם חמים וטובים. "התאלמנות, חברים קרובים שנפטרו, קשיי ניידות והיכולת למפגשים חברתיים שמצטמצמת, כל אלה מעצימים את תחושת הבדידות".
מעבר לדיור מוגן הוא אופציה מומלצת להפגת הבדידות?
"זו בהחלט אופציה שחשוב לשקול, אבל יש לזכור שכיום רק 3% מאוכלוסיית הקשישים בישראל חיים בבתי דיור מוגן. למי שמעוניין בכך וערוך כלכלית, זה פתרון שנותן הגנה, ביטחון, חברה ואפשרות להמשך פעילות ספורטיבית, תרבותית ותעסוקתית מגוונת ונגישה. מובן שלא לכולם זה מתאים מבחינת צרכים אישיים, מבנה אישיות, מצב בריאותי ונפשי וגם יכולת כלכלית".
מה מניסיונך דורש שיפור כדי להיטיב עם האוכלוסייה המבוגרת בישראל?
"יש צורך בהגדלת מגוון שירותים נגישים ונוחים, מעבר למה שקיים היום, כדי לתת מענה לקשת הצרכים והבעיות שרק ילכו ויגדלו, ולהבטיח הזדקנות מכובדת ושמירה על איכות חיים ורווחה נפשית.
"כיום קשה מאוד לזקן ולמשפחתו 'למצוא את הידיים והרגליים' כשקורה משבר בריאותי או נפשי, והצורך בעזרה דחוף ביותר. לא קיים שירות ייעוץ תחת קורת גג אחת כולל גופים כמו ביטוח לאומי, משרד הפנים, משרד הבריאות, קופות החולים ושירותי הרווחה, וזה מסרבל את האפשרות לקבל מענה".
לרגל יום הקשיש וחגי תשרי המזמנים חשבון נפש, מזכירות הדוברות בכתבה שלכל אחד מאיתנו יש חלק בשיפור מצבם של המבוגרים סביבנו. "אני רוצה להאיר בפני כלל הציבור ובמיוחד בפני אנשי המקצוע ונותני השירותים לקשישים, שלרבים יש נטייה ליחס פטרוני כלפי אנשים זקנים, יחס שהוא 'מקטין', מתנשא ומשפיל, ופוגע בתחושת השליטה שלהם וברווחתם הנפשית", אומרת האס-שופטי. "הייתי רוצה שכחברה וכפרטים בתוכה, נקפיד לנהוג באופן שוויוני, מכבד וסובלני כלפי אוכלוסיית הזקנים".
"במיוחד בחגים", מוסיפה דניאלה אלרון, "אני מציעה לכל אחד להתעניין בשכן או בשכנה המבוגרים, שלא תמיד אנחנו נותנים להם תשומת לב. לגלות אכפתיות, התעניינות, להציע עזרה. האנשים האלה הם חלק מהחברה, ואסור לשכוח שיש להם כל כך הרבה זכויות".
לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי
הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד
כל מה שצריך לדעת לפני שבוחרים מטפל להורים
ויש מי שחושב שלמרות הכל, טוב להזדקן בישראל
נחמן שי: על המדינה לסייע לאזרחיה הוותיקים לחיות בכבוד
עריכת צוואה היאצעד לגיטימי ומתבקש כיום. כשבני זוג הנשואים שנים רבות מגיעים לעו"ד לערוך צוואה, ההחלטה...
היום (1.10) חל "יום הקשיש הבינלאומי" או "יום הזקנה הבינלאומי", תלוי במושג המועדף עליכם. כאזרחים ותיקים כפי...
אם אתם אזרחים ותיקים אתם ודאי כבר יודעים, שבכל עיר בארץ קיימת מחלקה לאזרחים ותיקים שנמצאת במסגרת האגף...