"אני מביאה את האמת שלי"

אסנת וישינסקי. צילום: אילן בשור 

"זו פעם ראשונה שאני לא עושה חיקויים או הצחקות, אלא מביאה את האמת שלי", אומרת אסנת וישינסקי, שאחרי שנים על הבמות, שבמהלכן גילמה דמויות ובידרה את הקהל, החליטה להתחבר למקום אחר בתוכה. התוצאה: מופע משותף עם שלמה בר, "בנשימה אחת", שיעלה לראשונה במסגרת פסטיבל האביב בראשון לציון.

איך נוצר הקשר עם שלמה בר?

"נפגשנו לראשונה בפאנל שעסק בגבורה. הזמינו אותי לדבר על ההתמודדות שלי עם החיים שאחרי מותו של בני ליאור, ושלמה היה אמון על הפן המוזיקלי של הערב. באיזשהו שלב, כשהוא שר את 'שחרחורת', הוא הגיש לי את המיקרופון והיה חיבור עוצמתי והדדי. אחרי שהמופע הסתיים חשבתי שאפשר לעשות משהו יחד. להפתעתי הוא הסכים והזמין אותי לפגישה".

ליאור ז"ל, לוחם בחיל ההנדסה, נהרג לפני עשר שנים בזמן פעילות מבצעית ברפיח. "ליאור איתי ואני איתו ואנחנו מחוברים", היא אומרת לי. "הוא מנחה ומוביל אותי. את יודעת, חזרת הנגנים למופע נערכה ביום שבו ליאור נהרג, והתאריך שנקבע למופע הראשון הוא יומיים לפני האזכרה שלו. דברים לא קורים במקרה. ברגע שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי סימנים מליאור. כאילו הוא אומר לי : אמא, את עושה את הדבר הנכון".

במופע תשירי לראשונה בערבית.

"אמנם שרתי אום כולתום במופע שלי ושל מוטי, אבל כחלק ממערכון. הפעם מדובר בשירה נטו. ההורים שלי עלו מתימן ומעיראק, ובשבתות אבא שלי שמע את עבד אל ווהאב ופריד אל אטרש וגם את הגשש החיוור ומוזיקה קלאסית. זו הייתה ישראליות מהולה במזרחיות. ועכשיו, כשאני שרה בערבית אני מרגישה שיוצא ממני משהו אחר, עתיק ושורשי".

תשירו גם פסוקים מתוך תהלים. מה החיבור שלך לדת?

"זה לא ממקום דתי, אלא ממקום רוחני. אני לא אישה דתייה. אני מסורתית, ומאמינה שיש משהו שמלווה אותנו ושומר עלינו. מין השגחה".

איך את מרגישה עם העובדה שזו הפעם הראשונה שאת בלי מסכות על הבמה?

"תמיד הייתי צריכה לרצות דרך ההצחקות והחיקויים. הפעם זה משהו אחר: אני לא באה אל הקהל, אלא אומרת לקהל בואו אלי. בכך אני מאוד מתחברת לשלמה, שמגיע לבמה מתוך שליחות ובשירות. זה מקום שעדיין לא הייתי בו".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

עוד על תרבות ובידור:

"ידעתי שאני עוד אשיר"

"על הבמה אני אש"

עם השנים אני משתפר

אני מסתכלת אחורה בחיוך רחב