"בזכות המחלה יצאתי לחיים חדשים"

איזבל מייקל, 54, לא תיארה לעצמה שסרטן השד שבו חלתה לפני עשר שנים, יהיה המקפצה שלה לחיים בריאים ושלמים יותר, לחתונה פרק ב', ולקריירה חדשה ומספקת, שבשיאה אף הוציאה לאור ספר פרי עטה, המסייע לחולים להתמודד עם המחלה. מהבור השחור שנפער ברגע גילוי המחלה, ועד לשינוי של 180 מעלות שביצעה בחיים, מוכיחה מייקל ש"להפוך את הלימון ללימונדה" היא לא סתם קלישאה. שנקודות משבר בחיים יכולות להוות גם נקודת מפנה, שיוצרת חישוב מסלול מחדש.

מייקל, ילידת צרפת, היתה גרושה ואם חד הורית לשלושה ילדים, שהתפרנסה מחנות בגדים שבבעלותה, כשגילתה את הגידול. "חצי שנה קודם לכן עברתי ממוגרפיה שיצאה תקינה", היא מספרת. "באותו יום שישי אחר הצהריים, הסתכלתי במראה והבחנתי בבליטה גדולה בשד". למרות שבמשפחתה של מייקל יש היסטוריה של המחלה - אמה חלתה עשר שנים לפניה בסרטן השד, דודתה נפטרה מהמחלה ואביה חלה בסרטן הערמונית - הגילוי נפל עליה כרעם ביום בהיר.

- לא חשדת שהגן מסתובב במשפחה?

"מובן שחשדתי. שנה לפני גילוי הגידול התייעצתי עם רופאים בנוגע לבדיקה גנטית, ונאמר לי שאין צורך. אחרי שהתגלה הגידול, שהוגדר כשלב 3 מתוך ארבעת שלבי המחלה והתפשט לבלוטות הלימפה, עברתי בדיקה גנטית, שהראתה שאני אכן נושאת את הגן".

- איך מתמודדים עם גילוי המחלה?

"לא חושבים, כי יש כל כך הרבה מה לעשות. רק בסוף הבנתי מה עבר עלי. עברתי ביופסיה ותוך כמה ימים ניתוח, שבו כרתו חלק מהשד ו-22 בלוטות לימפה מבית השחי. לא רציתי לעשות שחזור שד, הבנתי שזה ניתוח קשה".

באותו זמן עניין אותי רק לתפקד

הכימותרפיה זירזה את תופעות גיל המעבר. איזבל מייקל

לאחר מכן הגיע שלב הטיפולים, שמייקל מתארת כאינטנסיביים מאד, בגלל התקדמות המחלה וגילה הצעיר בעת הגילוי. "בשלב מסוים כבר לא עמדתי בכאבים, והייתי מחוברת למורפיום במשך שלושה חודשים כדי לתפקד", היא נזכרת. "כל מה שעניין אותי בזמנו, זה רק לתפקד".

עם תום שנה של טיפולים קשים, החליטה מייקל בהמלצת הרופאים לבצע כריתה מונעת של השחלות ושל הרחם, שהגן המשפחתי עלול היה לפגוע גם בהם. "לשמחתי היו לי כבר שלושה ילדים, הייתי בת 44 והחלטתי ללכת על זה, ולהפסיק לפחד מהמחלה".

אך בזאת לא תמו התלאות. כריתת הרחם והשחלות הביאה אחריה את תופעות גיל המעבר. "למעשה זה התחיל כבר בכימותרפיה, שגם היא מורידה את רמת האסטרוגן בגוף. חטפתי את תופעות גיל המעבר מוקדם מהצפוי ובבת אחת", היא מספרת. "זה הוביל לאוסטיאופורוזיס, דלדול עצם שאני סובלת ממנו עד היום, ומקבלת עבורו טיפול. אני בת 54, אבל העצמות שלי זקנות ב-20 שנה". בנוסף, התחילה מייקל לסבול מגלי חום, מהפרעות שינה ומעצבנות. "כל החבילה ביחד", היא אומרת. "לאט לאט למדתי להתמודד עם התופעות בעזרת תזונה נכונה, נשימה ומדיטציה, והן הלכו ופחתו".

התופעות הפיזיות אמנם התמעטו, אבל מייקל נזכרת בתקופה שבה היתה בחרדות  גדולות, שעליהן התגברה בעזרת תמיכה מהסביבה. "הלקוחות שלי בחנות הבגדים ידעו שחליתי, ומאוד תמכו בי. הן אפילו החליפו אותי בחנות כשהלכתי לטיפולים", היא מספרת.

בן הזוג החדש הבטיח: נעבור את זה ביחד

תמיכה נוספת הגיעה מכיוון שפחות ציפתה לו. "ממש לפני שהתגלה אצלי הסרטן, הכרתי בן זוג ועברנו לגור ביחד", היא משתפת. "כשהתברר שאני חולה אמרתי לו שהוא יכול ללכת, משום שאני כבר לא אהיה האישה שפגש. אבל הוא אמר שהוא לא הולך לשום מקום, ושאנחנו נעבור את זה ביחד. כשהתעוררתי מניתוח כריתת השחלות, שהוא ניתוח לא פשוט, אמרתי לו שאני רוצה להיות אשתו. מאז אנחנו נשואים באושר עד היום". 

- איך הילדים שלך התמודדו עם המחלה?

"שניים מהם היו כבר בוגרים. לבן הצעיר, שאז עדיין חי איתי בבית, זה היה מאוד קשה. בעלי לשעבר לא בקשר עם הילדים, ואני הייתי כל העולם שלו. העוגן, השורשים, המפרנסת. מעולם לא קיבלתי מזונות ולא היתה לי משפחה שעזרה, אמי חיה בצרפת. כשחליתי, נעזרתי בבת שלי, שהזעקתי מטיול בהודו, ובבן הזוג שלי".

אחרי שהתאוששה וקמה שוב על רגליה, החליטה מייקל לפתוח דף חדש בחיים. כמו רבים שמתמודדים עם מחלות קשות ומחלימים, היא ניצלה את ההזדמנות שנכפתה עליה כדי להתבונן פנימה לתוך עצמה באומץ, ולהסיק מסקנות. "הבנתי שאני זקוקה לתכלית בחיים, למשהו אחר. הייתי צריכה לבדוק מה בנפש שלי הביא אותי למחלה ולמקומות הקשים האלה".

השינוי הגיע בעקבות מפגש אקראי עם אישה, שהציעה לה לעבור טיפול בדמיון מודרך בצבעים, בזמן ששהתה בבית החולים. את המפגש מתארת מייקל כלא פחות מגורלי עבורה. "לא ממש הבנתי איזה מין טיפול זה ובמה מדובר, אבל הסכמתי. היא טיפלה בי עשר דקות, ופתאום חוויתי שקט", נזכרת מייקל ברגע התפנית. "בפעם הראשונה, תופעות הלוואי של הטיפול היו פחות קשות. עד היום אני לא יודעת מי היתה אותה אישה, אבל היא פתחה לי עולם חדש שלא הכרתי".

הבנתי שאני יכולה להראות לאנשים את הדרך

"רציתי שאנשים יוכלו לפגוש בספר את עצמם"

מייקל החליטה להירשם ללימודי פסיכותרפיה טרנס-פרסונלית, שיטה של טיפול בנפש דרך תחושות וחוויות של הגוף, שכוללת פסיכותרפיה והילינג. היא התמסרה ללימודים, שנמשכו חמש שנים, ומעידה כי במהלכם למדה המון גם על עצמה. "למדתי שאני יכולה להסתכל לפחדים שלי בעיניים ולחוות את החיים אחרת", היא אומרת.

תובנה נוספת שנחתה עליה היתה שביכולתה לעזור לאנשים. "הבנתי שאני יכולה להראות את הדרך לאנשים שנמצאים בצומת, ועליהם להחליט האם לחיות באומץ או לוותר לקשיים", היא אומרת. "התחלתי לטפל באנשים, לא רק בחולי סרטן, והיום יש לי קליניקה פרטית בבית, אני מנחה סדנאות של מדיטציה ודמיון מודרך, ומרצה במכללה שבה למדתי".

במקביל, מתנדבת מייקל מזה שמונה שנים במחלקה האונקולוגית שבה אושפזה בעצמה באיכילוב, באשפוז ובטיפול יום, ומתרגלת עם החולים נשימות ודמיון מודרך בזמן הטיפולים שהם עוברים.

- מה טיפול כזה מעניק לחולים?

"הוא מאפשר להם לנשום, לנוח, לקבל מגע של אהבה, חיזוק ואנרגיה חיובית, ובסופו של דבר לעבור את הטיפול יותר בקלות. אני מאמינה שזה גם משפר את סיכויי ההחלמה. אני לא מרפאה, אבל אני מאפשרת לנפש לנוח, כדי שהמערכת החיסונית תוכל לעבוד. אנחנו היום יודעים שסרטן קשור למערכת החיסונית. אני רוצה להעיר אותה באמצעות תמיכה רגשית ואנרגטית".

הבחירה בחיים נעשתה מתוך מודעות

המדיטציה ככלי להתמודדות. איזבל מייקל

מייקל מלווה חולי סרטן ואת בני משפחותיהם גם לאחר ההחלמה, ומעידה כי לפעמים זהו השלב הקשה ביותר. "דווקא אחרי שהמאבק הסתיים בניצחון החולה, הוא נמצא בפני הגילוי שהוא כבר לא אותו אדם שהיה לפני המחלה", היא אומרת. "קשה לו לחזור למי שהיה קודם, למרות שזה מה שהסביבה מצפה ממנו. אין לו את המשאבים שהיו לו, הוא מפחד הרבה יותר, וזה הרגע שבו הוא צריך לקבל את התמיכה הגדולה ביותר".

מצוידת בתובנות האלה, החליטה מייקל לכתוב ספר, שיסייע לחולים בשלבים השונים של המחלה ולבני משפחותיהם. הספר, "השפה של איזבל", יצא לאור החודש בהוצאה עצמית, ומבוסס על השיטה הטיפולית שפיתחה. "רציתי שאנשים יוכלו לפגוש בספר את עצמם, את הכאבים, את תופעות הלוואי, את החרדות - וגם את האתגר הצפוי להם כמחלימים".

"כשחליתי, כל מה שהכרתי וחשבתי שאני יודעת, יכולה, מבינה, רוצה וחולמת התפוגג בשנייה", כתבה מייקל על כריכתו האחורית של הספר. "נדרשתי לברוא עולם חדש וחיים אחרים בתוכי. הבחירה בחיים חדלה להיות מובנת מאליה, אלא נעשתה מתוך מודעות. תחושת ההכרה וההוקרה לחיים, מרגשת אותי בכל בוקר מחדש".

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד בישראל ובמדינות נוספות בעולם. על פי האגודה למלחמה בסרטן, סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בארץ, ובעולם המערבי כולו. מדי שנה מאובחנות כחולות במחלה כ-4500 נשים. הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל: כ-80% מהחולות מאובחנות מגיל 50 ומעלה. בדיקות תקופתיות משפרות את הסיכוי לגילוי מוקדם, וככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר, עולים סיכויי ההחלמה עד לכ-90%.  

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה!

מלכת היופי לניצולות שואה: החיים חזקים יותר

להגשים חלום: שחקניות בגיל 70

"מאמינה שאני יכולה להגיע לכל מקום שארצה"

פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסרטן השד

סרטן הוא לא גזירת גורל

הסרטן שאפשר לנצח

כל מה שרציתם לדעת על גיל המעבר

המדריך השלם לרפואה משלימה

התפריט שיעזור לכן לעבור את גיל המעבר בשלום

לחיות עם סרטן הערמונית

ממשיכים להתרגש: חתונה בצל האלצהיימר

"מותו של יואב מראה כמה החיים שבריריים" 

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 65

כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה

ריפוי טבעי: הנשים שעשו את זה מספרות

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

"תנו לי את האפשרות לשכוח צעד"

עוד במדור בריאות