חזרה ליחסים

"הייתי מפלצת, ולא הבנתי שאני גבר אלים"

תמר שירי סבלה כל חייה מגברים אלימים, אבל דווקא מהמקום הזה היא הקימה מרכז סיוע לגברים מכים. שניים מהם הסכימו לחשוף כאן את סיפורם. "היום אני מבין כמה הייתי מסוכן"
מאת שרי שיין 08/01/19
'הטיפול בגברים אלימים נועד לסייע לנשים'. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

 

הנתונים איומים: 25 נשים נרצחו במהלך 2018. מדי יום נפתחים כ-50 תיקי אלימות במשפחה, כ-200 אלף נשים מוכות חיות בישראל, ויש הרבה יותר שסובלות מאלימות שהיא גם כלכלית, מינית ונפשית. תמר שירי (49), גרושה פלוס ארבעה הייתה אחת מהנשים האלה. היא חוותה אלימות קשה בילדותה, שהמשיכה במערכת יחסים קשה עם בעל שפגע בה ובילדיה. אחרי שיצאה ממעגל האלימות הפכה לפעילה למען נשים מוכות, ואז חלה תפנית.

 

חלק מהנשים ביקשו ממנה לפגוש את בעליהן. היא גילתה שגם הגברים זקוקים לסיוע, והקימה את עמותת "בשבילך". "התוודעתי לעולם שלא הכרתי", היא אומרת. "עולם שלם של מערכת שהצד השני - הגברים - אינו מקבל ביטוי. ראיתי קושי רב ביכולת שלהם לשתף בעברם, למדתי שגם הם קורבנות של דפוסים לוקים. הנושא רתם אותי לדבר בשמם ולעודד אותם לשיח".

 

שירי החליטה להוביל תהליך של בניית מרכז ייחודי ראשוני בארץ, שיסייע ויתמוך באותם גברים. "אלימות אינה משויכת לגברים בלבד - יש פוגעים ויש נפגעים, אנחנו שם מבלי לשפוט אלא כדי להעניק כלים לצמיחה ולשינוי". היא מקבלת לא מעט תגובות נזעמות מצד נשים, לעיתים תגובות קיצוניות של איומים. "הסיוע נעשה כדי להציל את הנשים", היא מסבירה, "אנחנו מעין חדר מיון ראשוני שקולט את השבר והתסכול בתא המשפחתי. המטרה היא להנמיך את הלהבות ולהכניס הליכים טיפוליים".

 

 

"אל תטפלו רק בתקציבים לנשים, טפלו בנו, אנחנו הבעיה"

 

 "למדתי שגם הגברים המכים הם קורבנות של דפוסים לוקים". תמר שירי, צילום באדיבותה

 

 

אחד הגברים האלה הוא בכור חי קייקוב בן ה-34. "יש מחלה שנקראת אלימות וצריך לטפל בה. יש תרופה. אל תטפלו רק בתקציבים לנשים, בואו טפלו בנו כי אנחנו הבעיה", הוא אומר בכנות. "מה יוצא מזה שתשימו גבר במעצר? שום דבר, זה הכי קל. מכירה את המשפט 'תהפוך שולחן יטפלו בך?' ככה מחנכים אותנו, להיות פיטבול, לתקוף ולנשוך כדי להשיג דברים. כשאתה גדל ועושה את זה, אתה לא מבין למה זה לא בסדר". 

 

איש גדול בכור. 1.98 מטר על 140 ק"ג. תוסיפו לזה זקן וקוקו. הוא עובד כסגן מנהל בסופרמרקט. לפני עשר שנים התחתן. הקשיים נערמו כבר בהתחלה, ואחרי חמש שנים היו לו ולאשתו שלושה ילדים. הלחץ הכלכלי גבר, הוא עבד 18 שעות ביום עם משכורת של 6,500 שקל. המריבות התכופות התנהלו בקללות והשפלות משני הצדדים. "יש מילים שהיו מוציאות אותי מהכלים", הוא אומר, "המילה 'קמצן' למשל הייתה יכולה להביא אותי לקללות שיכלו להרעיד את כל הבניין".

 

הייתה אלימות פיזית?

"כן. חוץ מהלחץ הכלכלי הייתי אובססיבי כלפיה. עד הטיפול בכלל לא הכרתי את המילה. הייתי צריך לדעת כל רגע איפה היא נמצאת, לאן היא הולכת, מה היא לובשת. יום אחד כמו תמיד רבנו על כסף. זה התחיל בבוקר בבית, חזרתי  מהעבודה והמשכנו לריב. היא קראה לי 'קמצן מסריח'. תפסתי אותה, חנקתי אותה, הצמדתי אותה לקיר וזרקתי אותה למיטה. הילדים רצו ותפסו לי את הרגליים ואני העפתי אותם. אשתי אמרה שהיא תתקשר למשטרה ולא התנגדתי".

 

13 שוטרים הגיעו לעצור אותו. "אמנם גדלתי בשכונת פשע אבל מעולם לא הגעתי למעצר. העולם חרב עלי. אתה לבד, מפחד, לא מכיר אף אחד. יושב לידך סוחר סמים, אנס, מישהו שדקר מישהו בשביל 50 שקל. מישהו ניסה לקחת לי את הנעליים ולא התווכחתי. הבנתי שאני לא מכיר את הכללים. בכיתי כל לילה מגעגועים לילדים".

 

 

"התחלתי להבין שאני פותר הכל באלימות"

 

 "יש מילים שהיו מוציאות אותי מהכלים". בכור חי קייקוב, צילום באדיבותו

 

 

איזה מן אבא היית?

"עד גיל שלוש לא הרמתי את הילדים שלי. לא נתתי להם אהבה, לא ידעתי איך. הייתי מפחד להישאר איתם לבד. לא הבנתי מה אני עושה להם עם הלחץ שאני מקרין".

 

ארבעה חודשים היה בכור בתא מעצר. אשתו הציעה לו ללכת להוסטל טיפולי. השופט נענה לבקשה ובכור נשלח לבית נועם - בית טיפולי לגברים עם דפוסי אלימות בין-זוגית. אחד המסלולים הוא מסלול פנימייה של ארבעה חודשים, הכולל טיפולים פרטניים וקבוצתיים. "אז אני עדיין לא מודע לכלום, מבחינתי אני לא אלים, היא אשמה בכל", הוא אומר.

 

את המבחן הראשון לתוצאות הטיפול חווה כשהגיע לביקור ראשון אצל ילדיו, אחרי 7 חודשים שלא התראו. הוא הגיע בליווי עובדת סוציאלית ושוטר. "לא ידעתי שיש לי רק שעה. ואז כשאומרים לי שאני צריך ללכת אני מרגיש את ההתפרצות מתקרבת", הוא מספר. "התחננתי לעוד עשר דקות ולא נותנים לי. התקשרתי לאילנית (אילנית כהן, עובדת סוציאלית מעמותת בשבילך, ש.ש), אמרתי לה שעוד רגע אני שובר את המקום. היא ביקשה שאעלה לאוטובוס באותו רגע ואגיע להוסטל. היא הצילה את חיי. התחלתי להבין שאני פותר הכל באלימות. החלטתי שאני מרים ראש ושאהיה אבא יותר טוב. כשחזרתי הביתה התחלתי לעזור לבשל, לשחק עם הילדים, לחבק אותם. הפכתי לאדם אחר, יותר שולט. אם משהו לא מוצא חן בעיניי אני יוצא מהבית, לוקח אוויר חוזר".

 

 

חווה אלימות כילד והפך לגבר אלים

 

חזר לגרושתו אחרי שטיפל בעצמו. איציק מחלב, צילום באדיבותו

 

 

האידיליה המחודשת עם אשתו נמשכה חמש שנים. לזוג נולד ילד נוסף, ואז קרה מקרה - אחד מילדיו רב עם ילד אחר בבית הספר. בכור נזף בו ואסר עליו לצאת מהבית. אשתו איימה עליו שאם לא ייתן לו ללכת - תקרא למשטרה. "צעקתי עליו בקטע של חינוך ולא בקטע אלים", הוא אומר. "ברגע שהיא אמרה לי את זה הבנתי שזה נגמר בינינו. אני לא אחיה באיומים. למחרת כבר היינו ברבנות". מתברר שהם מסתדרים הרבה יותר טוב כגרושים - היום הם חברים טובים. הוא מגיע כל יום אחרי העבודה להיות עם הילדים, בין לבין מתנדב בעמותת "בשבילך".

 

"לא ידעתי מה המצפן שלי בחיים, מה עושים כשעצבניים, מה עושים כשאין כסף. אולי אם היו מטפלים בי בבית ספר במקום לזרוק אותי הייתי היום בן אדם אחר", הוא אומר. "אני דיסלקט, לא יודע לקרוא ולכתוב, אבל יש לי זיכרון מטורף ובזכות זה אני מצליח. יום אחד אלמד לקרוא ולכתוב. 219 גברים מתאבדים בשנה. בלי העזרה שקיבלתי יכול להיות שגם אני הייתי חלק מהרשימה".

 

גם איציק מחלב, בן 54, מחסנאי במקצועו ואב לתאומים עבר לא מעט עד שהבין שהוא זקוק לטיפול. הוא בוכה לא מעט בשיחתנו, בעיקר כשהוא נזכר איזה מן אבא היה לילדיו, ומתרגש מהשינוי שעבר בעזרת השיקום. מחלב הוא הסיפור הקלאסי של מי שחווה אלימות כילד, והפך לגבר אלים. הוא התחתן בגיל 29, התאומים נולדו והלחץ הכלכלי התחיל.

 

 

"הייתי בהכחשה, מבחינתי היא הייתה אשמה"

 

"היום אני יודע מה מדליק אותי ואיך להרגיע את עצמי". איציק מחלב, צילום באדיבותו

 

 

"בשלב מסוים התסכול התחיל לעלות למעלה", הוא מספר, "אז לא ידעתי שזה תסכול. רק כשהגעתי לטיפול התחלתי להבין איפה גדלתי ומה קרה לי. הפכתי ממש מפלצת. בהתחלה האלימות בבית הייתה מילולית - צעקות, קללות ושבירת חפצים. אשתי מצדה ישבה בצד ולא אמרה מילה. יכול להיות שאם היא הייתה עונה זה היה מסלים. לא הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר, חשבתי שאנחנו רבים וזהו".

 

בשלב מסוים החליט מחלב להתגרש. הוא עבר לגור עם מישהי אחרת, ושם התפרצה גם אלימות פיזית.

 

מה קרה?

"הייתי אז נהג משאית, ובת הזוג התלוותה אלי לנסיעה למפעל. כשיצאתי מהפריקה היא ישבה על המדרכה, שוחחה בטלפון, וסימנה לי רגע עם היד. חיכיתי והיא המשיכה לדבר. קראתי לה והיא לא באה. ואז אני רואה מסך שחור. כאילו שאיבדתי את ההכרה ומישהו אחר השתלט עלי. נסעתי לכיוון שלה, הטמבון כנראה נתן לה מכה. ירדתי מהאוטו ואני רואה שהיא שוכבת עם חצי גוף מתחת לאוטו. עזרתי לה לצאת, היא ברחה ממני כמובן. הקב"ט של המפעל ראה מה קרה והמשטרה הגיעה".

הוא קיבל מאסר על תנאי, הם חזרו להיות ביחד, ואז זה קרה שוב. "שברתי לה כוס על הראש", הוא משחזר. "הייתי מרוכז בעבודה על המחשב, היא ביקשה שאקח אותה לחברה. התרגזה שאני לא יכול וניתקה את המחשב. כל העבודה אבדה. שוב ראיתי שחור".

 

המשטרה העבירה את התיק של מחלב לרווחה, שם הציעו לו ללכת לטיפול בבית נועם - והוא סירב. "הייתי בהכחשה טוטאלית", הוא אומר, "מבחינתי היא הייתה אשמה". ואז הוא חזר לגור עם חברתו, אבל האירוע השלישי לא איחר לבוא. מחלב הבטיח לבתו שיחת סקייפ לפני שתלך לישון. "הגעתי הביתה ומיהרתי למחשב", הוא מספר, "זוגתי ביקשה שנדבר. ביקשתי שנעשה את זה אחרי שיחת סקייפ עם הבת שלי. היא התרגזה וחתכה את חוטי המחשב. לא ראיתי בעיניים - תפסתי אותה מהשיער, הפלתי אותה לרצפה, נתתי לה אגרופים ויצאתי משם. היא הגיעה לבית חולים עם חוסר חמצן. משם פינו אותה למעון לנשים מוכות, ואני נקראתי לחקירה".

 

 

"היום אני אדם אחר"

 [#middleBanner] 

מחלב קיבל מעצר בית. חלק מהמעצר הוא עשה אצל הוריו. שם, בבית ילדותו, חוזרים אליו כל סיוטי האלימות. הוא נזכר איך בגיל שלוש היה נכנס לארון כדי לא לקבל מכות. הפעם הוא נענה להצעה, והולך לבית נועם לארבעה חודשי טיפול.

 

מה עשה לך הטיפול?

"היום אני מבין שהייתי במקום מאד מסוכן. למדתי לזהות את האלימות, לדבר על הכל. למדתי להיות אבא בקבוצה מיוחדת של אבות וילדים. הילדים היו מגיעים בימי שישי לביקור, עשינו יחד עבודות יצירה. יום אחד הרגשתי שיושב לי משהו בלב שאני לא יודע לזהות. לקחתי נייר ומצאתי את עצמי כותב מכתב לילדים. הראיתי למטפלת את המכתב ושנינו בכינו. זה היה הרגע שבאמת התחלתי את הטיפול. כשהילדים הגיעו הקראתי להם את המכתב, כתבתי שם כמה אני מצטער על ילדותם. שתמיד אהבתי אותם, אבל לא ידעתי איך לגשת. 20 דקות ישבנו ובכינו".

 

בשלב הזה הוא מתקשה להמשיך בשיחה ופורץ בבכי. "אני היום אדם אחר", הוא אומר, "ברגע שקורה משהו אני פשוט סופר עד עשר, ויוצא לרוץ כדי לא להגיב".

 

ומה קורה איתם היום? בכור לא נמצא בזוגיות חדשה, מחלב חזר לפני שלוש שנים לגרושתו. "תטפלו בעצמכם, תוותרו על האגו, זה שינה את חיי מקצה לקצה", אומר מחלב במסר לגברים במצבו. ובכור מסכם: "גברים שרואים פרסומת של אישה עם יד שבורה וילד על הרצפה אומרים לעצמם 'טוב זה לא אני, אני לא אלים'. אבל לאלימות יש הרבה פנים. טיפול משנה את החיים, אם הייתי נשאר עם הכעסים והמתח שהייתי בו לא הייתי מגיע לגיל 50. היום אני רגוע, אני שולט. אני יודע מה מדליק אותי ואיך להרגיע את עצמי".

 

קו סיוע לגברים אלימים – ויצ"ו:  1-800-393904

העמותה למניעת אלימות במשפחה - "בית נועם": 03-6996843

עמותת "בשבילך": 053-9632676.

 

 

שתקנו מספיק: גולשות מוטק'ה חושפות היום את ההטרדות המיניות שעברו בעבר 

איך פותרים ריב זוגי?

מה קורה לזוגיות אחרי גיל 50?

מתגרשים בגיל הזהב? כך תעשו זאת נכון

בעיות בזוגיות? נסו אימון

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד ביחסים

איך ליצור חדר לנכדים אצל סבא וסבתא?
בשיתוף עמינח לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 היו בישראל כ-2.06 מיליון משפחות – לעומת 1.73...
לקריאת הכתבה
"אמא נשרפה לי מול העיניים כשהייתי בת 7"
ארי-אל לביא (42) הייתה ילדה בת שבע כשראתה את אמה רבקה נשרפת חיה מול עיניה. האם הייתה בת 24 בלבד. "זה היה יום...
לקריאת הכתבה
"הייתי אסירה של בעלי 1,825 ימים"
10.7.2003. את התאריך הזה שרי דיסקינד, 49, לא תשכח לעולם. היום בו סוף סוף קיבלה את הגט המיוחל מבעלה. "הייתי אסירה של...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה