חזרה לבריאות טובה

"הים הוא סוג של פילגש, אנחנו מכורים"

קור מקפיא, גשם ומדוזות? הצחקתם אותם - קבוצת השחיינים "האפרוחים", בה כולם בני 70 פלוס, שוחים מדי בוקר כ-3.5 ק"מ בלי הפסקות, ונעלבים כששואלים אותם אם לא עדיף בריכה
מאת עדי כץ 20/12/17
'אנחנו כנראה שרוטים'. אלכס כהן ואמנון שוורץ (מימין), חברי קבוצת השחיינים. צילום: טלי שיאצו

 

 

בבוקר חורפי קר, כשהם מבחינים שיש עוד אנשים מלבדם על החוף, חברי קבוצת שחייני הים המכונים "אפרוחים" נהנים עוד יותר מהשואו. הם מסירים בהפגנתיות את הבגדים החמים ומדלגים למי הים הגועשים והקפואים בבגד ים. "שכשיש קהל, אנחנו נכנסים למים בקצת פוזה, להראות להם מי אנחנו", צוחק אלכס כהן (אליק) בן ה-78, ממקימי הקבוצה. "בלי קהל זה לא אותו דבר".

 

קבוצת השחיינים, כולם בני 70 פלוס, לא רק נכנסת למים בכל עונות השנה, לרבות ימי גשם וגם כשהים סוער או שורץ מדוזות – ה"אפרוחים" גם שוחים בסגנון חתירה למרחק של 2.5-3.5 קילומטרים במשך שעה ללא הפסקות, והם עושים את זה מדי בוקר. "אנחנו מכורים, ממש מכורים לשחייה", אומר אמנון שוורץ בן ה-79, חברו של כהן לקבוצה. "אנחנו מקבלים אנרגיה מהים".

 

עד כדי כך מכורים, שהם מוכנים לקפוץ למים הקרים גם כשהם חולים. "היה פעם מקרה שהייתה לי שפעת", מספר שוורץ, "והיה משחה לילי עם פנסים שמאוד רציתי להשתתף בו. לא העזתי להגיד לאשתי שאני הולך לשחות בים בלילה במצבי, אז אמרתי שיש לי ישיבה בהרצליה. התלבשתי יפה בחליפה ועניבה ונסעתי ישר לחוף. התפשטתי, שחיתי עם כולם, לבשתי שוב את החליפה וחזרתי הביתה.

 

"המשיכה לזה הופכת חזקה מאוד, כמעט אובססיבית. הים הוא סוג של פילגש. אשתי רואה בשחייה את המתחרה שלה. כל מה שקשור לים, מעורר אותי יותר".

 

 

"אנחנו מועדון מכובד, מיתגנו את עצמנו"

 

"כולם מכירים אותנו בחוף, כי עשינו עניין גדול מהגיל". קבוצת השחיינים של חוף הצוק, צילום באדיבות אלכס כהן 

 

 

בקרב קבוצת השחיינים שהתגבשה בשמונה השנים האחרונות בחוף הצוק בהרצליה, גברים ונשים, "האפרוחים" הם שם דבר. "אנחנו מועדון מכובד, מיתגנו את עצמנו", מספר כהן. "כולם מכירים אותנו, כי עשינו עניין גדול מהגיל. יש לנו חולצות של הקבוצה, תעודות. כל שחיין שמגיע לגיל 70 מתקבל למועדון האפרוחים. היום אנחנו מיעוט, רק חמישה, אבל בקרוב נהיה הרוב".

 

כהן, אדריכל המתגורר ברמת השרון, נשוי, אב לשלושה (בהם השחקן שרון אלכסנדר) וסב לשמונה נכדים ולשני נינים, תמיד עסק בספורט. "שיחקתי טניס, התאמנתי בקרטה, הייתי יוצא לגלישת רוח בים עם הילדים", הוא מספר. "בשלב מסוים הברכיים התחילו לעשות חוכמות והחלטתי לעבור לשחייה.

 

"התחלתי בבריכה ואחרי כמה חודשים לקחתי קורס TI, 'טבילה מוחלטת' בתרגום חופשי, שמלמד בעשרה שיעורים לשחות בסגנון חתירה, בצורה שמאפשרת שמירה על האנרגיה לאורך זמן. התחלתי לשחות למרחקים בבריכה, אבל זה היה קצת משעמם, עד ששמעתי על קבוצה של חבר'ה ששוחים בים".  

 

שוורץ, אדריכל גם הוא המתגורר בתל אביב, אב לשלושה וסב לשבעה, נגרר לקורס ה-TI ואחר כך אל בין גלי הים על ידי כהן, חברו עוד מימי הלימודים בטכניון. "הקשר היחיד שלי לספורט עד אז היה צפייה בתוכניות ספורט בטלוויזיה", הוא מספר. "עד שהילדים התחילו לדאוג שלא אשרוד כדי להכיר את הנכדים ולא הייתה לי ברירה. התחלתי לשחות, קודם בבריכה ואחר כך בים".

 

 

"כולנו עם בגדי ים, אי אפשר להסתיר את הקפלים, הכרסים והקמטים"

 [#middleBanner] 

באותה תקופה החלה להתגבש בחוף הצוק קבוצה של בוגרי הקורס, שהיום מונה בין 200-250 איש. "זו קבוצה מאוד סימפטית, אנשים נהדרים", אומר כהן. "כשהתחלנו היינו עשרה ולאט לאט הצטרפו עוד. אנחנו מקבלים כל אחד, אין בחינות כניסה". 

 

לא כולם מגיעים מדי בוקר לחוף, אבל יש כמה כללים ברורים. "יום ראשון זה יום מנוחה", מפרט כהן, "ביום שני אנחנו בבריכה עם מאמן TI לשפר את הטכניקה, ומיום שלישי עד שבת אנחנו בחוף הצוק ב-6:30 בבוקר, ותמיד יש אנשים.

 

"אנחנו מתפצלים לקבוצות שחייה לפי רמת המהירות ויוצאים לשחות במקביל לחוף, צפונה או דרומה, על פי הזרמים. אחר כך יושבים, שותים קפה על הדשא, מביאים דברים טובים מהבית והאווירה מאוד נעימה. אין תחרות, אין שופוני, אין פוזות. כולם עם בגדי ים ומשקפת שחייה, אי אפשר להסתיר את הקפלים, הכרסים והקמטים, וזה מאוד נעים ונחמד".

 

 

"בריכה? זה אמבטיה"

 

"אין תחרות, אין שופוני, אין פוזות". אלכס כהן, צילום: דין אהרוני רולנד

 

 

אבל בכל זאת, לא יותר נוח ובטוח לשחות בבריכת שחייה מחוממת, בלי גלים, מערבולות ומדוזות?

כהן: "בריכה לעומת ים זה כמו ריצה על הליכון לעומת ריצה בשדות. כשאתה שוחה בים אתה בטבע, התנאים שונים בכל פעם, מזג האוויר משתנה, האור, המים. אין מה להשוות. בבריכה אתה בין קירות וזה יכול לשגע בנאדם".

 

שוורץ: "בריכה זה אמבטיה, זה מתחם מוגבל ואני כבר לא מדבר על אדי הכלור. אחרי שחייה בים אתה באופוריה. אתה מרגיש שהתמודדת איתו וניצחת, למרות שאני תמיד אומר את זה בזהירות, כי הים הוא 'ז'לוב' גדול ויש לו עוצמות וצריך לדעת מה מותר ומה אסור. אתה סובל קור נוראי כשאתה בא ביום חורף, עם גשם, ברקים ורעמים, מוריד את הבגדים ונכנס למים, ויוצא מלא אדרנלין.

 

"אחרי השחייה אני הולך לעבודה כמו נמר. אני מלא אנרגיה, לא עייף, ויכול לעבוד עד הערב בלי להפסיק. והעבודה שלי דורשת מאמץ נפשי, שכלי, מחשבתי".

 

 

"מאז השחייה הגוף התחזק, הראש עובד יותר טוב"

 

לא היו גם קטעים מסוכנים?

שוורץ: "במערבולות לא נתקלנו עד היום ואני לא רוצה להשוויץ, אבל אנחנו די מנוסים. גם כשיש גלי ענק שמגלגלים וזורקים ומערבלים אותך כמו במכונת כביסה, אתה יודע איך להתמודד עם זה והחוכמה היא לא להיכנס לפאניקה. שחינו עד היום כמה אלפי קילומטרים בכל מיני תנאים, אז אנחנו יודעים לשלוט בכוחות, בנשימה".

 

כהן: "אנחנו שוחים לפעמים נגד הזרם ולוקח כפול זמן להתקדם, היו לנו קטעים של גלים גבוהים שלא היה פשוטים, אבל שרדנו. אנחנו שוחים אמנם גם בים סוער, אבל רק קרוב לחוף. המצילים כבר מכירים אותנו ויודעים שאנחנו אחראים, ובחורף הם ממילא לא כאן. יש איתנו תמיד מצוף בטיחות לכל צרה, ואנחנו תמיד שוחים בזוגות ובשלשות ומשגיחים אחד על השני. לפעמים אנחנו נחים באמצע. מגיעים למרינה בהרצליה, עולים על המזח, אוכלים פרי, שותים משהו ומקשקשים קצת וחוזרים".

 

זו לא רק פעילות גופנית: החיים שלהם, הם מספרים, השתנו לחלוטין מאז שגילו ספציפית את השחייה בים. "הבריאות יותר טובה, הראש עובד טוב יותר, זה עוזר לריכוז, לזיכרון, כי השחייה עובדת גם על פיתוח קשרים במוח", מסביר כהן. "אחרי השחייה יש המון אדרנלין, אנדורפינים שמשתחררים. כנראה התמכרנו לתחושות האלה".

 

שוורץ מוסיף: "לפני שהתחלתי לשחות הייתי עייף, משועמם. הגוף נחלש, הגב התכופף. ההרגשה הפיזית הייתה די עלובה. היום הגוף התחזק, היכולת של הלב לעמוד במאמץ גדלה. זה יישר לי את הגב, תרתי משמע".

 

 

היעד הבא: לחצות בשחייה את תעלת למאנש

 

 "פתאום יש 150 חברים חדשים". אחרי השחייה עוצרים באכילה. קבוצת השחיינים של חוף הצוק, צילום באדיבות אלכס כהן

 

 

ויש כמובן גם את הקטע החברתי. "בגיל 70 פתאום נפתח לפניך עולם חדש של חברים", אומר כהן. "בגיל שלנו היחסים עם אנשים מצטמצמים, חברים נעלמים, כל אחד בענייניו. פתאום יש לי 150 חברים חדשים, יש לנו קבוצות פייסבוק".

 

"יש אחווה מאוד גדולה", מוסיף שוורץ, "ואנחנו מתראים גם מחוץ לחוף, חוגגים ימי הולדת יחד, מסיבות. נוצרה חברות ואנחנו ממש אוהבים אחד את השני".

 

בנוסף על השחייה היומית בחוף הצוק, חברי קבוצת האפרוחים משתתפים במשחים עממיים בים התיכון, בכנרת ובאילת (שם שחו לצידם דולפינים). מכיוון שבקטגוריית הגיל שלהם אין הרבה מתחרים, הם תמיד גורפים מדליות. 

 

היעד הבא, לפחות מבחינת אמנון שוורץ, הוא חציית תעלת למאנש בשחייה. "אתה לא חוצה בעצמך את כל התעלה", הוא מסביר, "זה משחה שליחים. שישה איש עולים על סירה וכל שעה מתחלפים, אבל המים שם מאוד קרים וזה דורש הרבה אימון. לכולם אני אומר, 'נעשה את הלמאנש כשנהיה גדולים'".

 

כדי להתכונן ללמאנש ובעצם סתם בשביל להראות לכולם שהם יכולים, החליטו האפרוחים בשנה שעברה לוותר על חליפות השחייה המבודדות מקור, ולשחות גם בחורף בבגדי ים. "יש הבדל תהומי בין שחייה עם או בלי חליפה", אומר כהן, "אבל לשחות בלי זה נחשב יותר, אז החלטנו לעשות את זה. לא שזה קל".

 

"בגילים שלנו יש פחד מספורט מהסוג הזה", מסכם שוורץ. "אנשים מעדיפים צעידה בחברותא, חדר כושר. מי ששוחה בחורף בים עם גלים של 2-3 מטר ועוד בלי חליפה, צריך להיות קצת שרוט. אז אנחנו כנראה קצת שרוטים".

 

 

נגד כאבי גב: תרגילים לחיזוק שרירי הליבה

אפשר גם לשמור על כושר - בלי לצאת מהבית

חופי הרחצה השווים ביותר בארץ

לדגמן בגדי ים בגיל 60? למה לא?

ענפי הכושר שגם שונאי הספורט ישמחו לאמץ

גילו את גלישת הסאפ בגיל 50+, והתאהבו

פעילות אירובית אחרי גיל 50: לשיפור הגוף והנפש

לנער את ה"מלח פלפל": תרגילי יד אחורית

 

 

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בבריאות טובה

נגד כאבי גב: תרגילים לחיזוק שרירי הליבה
מתייסרים מכאבי גב? מוגבלים בתנועה ופוחדים להתכופף פן לא תצליחו להתיישר בחזרה? כדאי שתכירו את שרירי הליבה...
לקריאת הכתבה
לא נחים לרגע: ספורטאי הים בגיל השלישי
קיץ, הימים מתלהטים - אפשר לעבור ממזגן למזגן ואפשר גם להזיז את הגוף בפעילויות שמש וים נפלאות. אביבה ראז גולן...
לקריאת הכתבה
"אני בחדר כושר? חשבתי שהמשיח יבוא קודם"
בשיתוף גרייט שייפ לצלילי מוזיקה לטינית של קרלוס סנטנה התחיל השבוע אימון כושר ה- Core Goldהאחרון בקורס...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה