"יש לי דחף להסתכל על דברים בצורה מצחיקה"

 יורם טהרלב. "רציתי להכניס חדווה, גילה, דיצה ורינה לטקסטים"

שיחה עם יורם טהרלב היא תמיד חוויה טובה. בגיל 76 הוא שנון וחד, מלא ידע כרימון, ומשהו תמיד מצחיק אותו. כשהוא שומע שהשיחה הטלפונית בינינו מתקיימת בין שני בתי קפה די קרובים הוא שולף: "היינו יכולים לדבר עם שתי קופסאות קוטג' וחוט".

 
כמעט מיותר להזכיר את היבול העצום באסמי היצירה שלו. יש שם מאות שירים שהפכו לקלאסיקות נצחיות ("גבעת התחמושת", "חשמל זורם בכפות ידיך", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות") וספרים בנושאים שונים, בהם חקר הזמר העברי ופרשנויות של המסורת. הוא נולד וגדל בקיבוץ יגור, וכבר עשרות שנים גר בתל אביב. לא מזמן הוציא ספר, "שמחת תורה" (הוצאת כנרת זמורה ביתן), ולו כותרת משנה קולעת: "דרשות נחמדות מפז, מלאות הומור וחוכמה, על כל פרשות השבוע".

  
"הספר הוא ניסיון לחדש משהו בפרשנות שאנחנו רגילים לשמוע על פרשות השבוע ועל התורה. אנחנו רגילים לשאול מה נוכל ללמוד מפרשת השבוע. אני שאלתי איך נשמח בפרשת השבוע, איך נתענג עליה".
  
כשכתב את הספר היה לטהרלב מודל: המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ, בן המאה ה-18). המגיד היה דורש דרשות תוך שהוא משתמש בהומור שנון ובמשלים, והקפיד לא להאריך בדרשה. הוא זכה להצלחה בקרב קהל רחב, מיהודים פשוטים ועד הגאון מווילנה. טהרלב: "אמרתי לעצמי, אני אנסה לעשות כזה דבר במידת המוגבלות שלי. רציתי להכניס חדווה, גילה, דיצה ורינה לטקסטים. אני לא מתחרה ברש"י, אבל חידשתי הרבה בספר הזה. קיבלתי טלפון אפילו מחרדים שגמרו את ההלל".
  
ובאמת, הספר כולו אווירה של הנאה קלילה יחד עם העמקה במקורות והזדמנות לחזור לסיפורי המקרא ברוח טובה. "לפי דעתי", אומר טהרלב, "יש כאן איזה מאה בדיחות טובות".

בשנים האחרונות הוא מופיע ברחבי הארץ בליווי זמרת במה שהוא מכנה "סטנד-אפ לאינטליגנטים". שם המופע, בפרפראזה על אחד מהשירים המפורסמים שכתב, הוא "קום והתעלף בארץ". "אני קורא לה ההיסטוריה המצחיקה של מדינת ישראל. אני מדבר על מעמד האישה, הפוליטיקה, הצבא. אנשים מתעלפים מצחוק".
  
אני מאמינה. מה מצחיק אותך בחיי היומיום?

"יש לי דחף להסתכל על דברים בצורה מצחיקה. אני רואה הומור כדבר עם טוב לב, לא דבר עוקצני. לדעתי זה דבר מאוד רצוי. בנאדם שעיסוקו במילים שומע דברים שאחרים לא שומעים וצוחק מדברים בין השורות. זו גם מחלה".

עוד על תרבות ובידור:

"אני מרגיש שאני רק באמצע הדרך"

רנה שינפלד: "תנו לי את האפשרות לשכוח צעד" 

"הילד לא עוזב אותי. הראש נשאר צעיר"

"בזכות המשחק אני מרגיש שאני קיים"

"בגילי יש לי הזכות לבחור באילו מחזות אשחק"

עשו זאת בעצמכם: הזבל הופך ליצירת אמנות נפלאה

רוצים להתעדכן באירועי תרבות, לקרוא המלצות על מופעים או להמליץ על מופע טוב שראיתם? לקהילת פנאי ותרבות: לחצו