"הנס הרפואי" של אריה גולדברג

אריה גולדנברג (63), חבר קיבוץ להבות הבשן, אושפז בביה"ח בצפון הארץ לפני פחות משנה, לאחר שמצבו הגופני התדרדר עקב ניתוח לקיצור קיבה. בבית החולים התפתחה אצלו דלקת ריאות שהחריפה ודירדרה אותו לסכנת חיים ממשית. לאחר שהצליחו לייצב את מצבו, הוא הוגדר כחולה סיעודי, ללא כל סיכוי לשיקום ועם תחזיות להישאר משותק ומרותק למיטה עד יומו האחרון. לפני חצי שנה הגיע אריה למרכז הרפואי לגיל השלישי "שהם" בפרדס חנה כחולה סיעודי מורכב, מחובר למכונת חמצן, עם פצעי לחץ ותת תזונה חריפה. אולם ד"ר גרפינקל, מנהל מחלקת אבחון ושיקום במרכז הרפואי התרשם כי מדובר באדם עם פוטנציאל שיקום. יחד עם צוות חירום לטיפול בינתחומי, נקבעה תוכנית מדורגת לשיפור מצבו. צוות הרופאים במקום החליט על טיפול משולב: הפיזיותרפיסטים החלו בסדרת טיפולים כאשר עדיין שכב במיטה ללא יכולת תנועה בגפיים, הצוות הסיעודי שקד בנאמנות על שינוי תכוף של תנוחותיו בכדי למנוע החמרת פצע הלחץ שטופל בסוג טיפול חדשני: הזרקת מאקרופאגים - טיפול המזרז ריפוי. גם פסיכולוגית קלינית ועובדת סוציאלית טיפלו בו ברמה ההוליסטית: על ידי שיחות חיזוק קבועות ועידוד מנטאלי. הפעלת צוות ריפוי בעיסוק תרם להשלמת המעגל הטיפולי בהתאמת תעסוקה שהותאמה לטעמו ותחביבו העיקרי של אריה ? הציור וכל זאת במקביל לטיפול התרופתי. בהדרגה הלך מצבו הגופני והנפשי של אריה גולדנברג והשתפר: כעבור 4 חודשים הוא חזר לחיים: כיום הוא מסוגל ללכת בעצמו מספר צעדים ומצבו ממשיך להשתפר וכ"כ הוא התגלה כצייר מחונן: מצייר כ- 4 שעות בכל יום ויצירותיו מקשטות את קירות המחלקות. אומר אריה גולדנברג: "כאשר חליתי, אושפזתי בבית החולים במשך כ- 9 חודשים ולא חשבתי שאוכל לצאת אי-פעם מהמצב הגופני הקשה שנקלעתי אליו. כאן ב"שוהם" ראיתי שבאמת משקיעים בי, התחלתי להאמין בעצמי ובכוחי ועם השיפור במצב הנפשי, בא השיפור גם בכוח הרצון ובמוטיבציה שלי. היום אני ממש מסוגל ללכת לבד, מצב הרוח שלי מצוין ואני כבר חי ללא תרופות אנטי-דיכאוניות. אומרים שאני נס רפואי שכן מי היה מאמין לפני חצי שנה שאצליח ללכת הביתה על רגלי שלי ?"