חזרה לחדשות היום

10 מערכות יחסים בולטות שנולדו במוטק'ה

הגולשת שמצאה את אביה הביולוגי בקהילת חיפוש קרובים, שתי הנשים שהפכו לחברות נפש והזוגות שהכירו בקהילת פנויים-פנויות: לרגל חגיגות העשור של מוטק'ה, ריכזנו 10 סיפורים מרגשים על יחסים שנוצרו באתר
שרי שיין 14/09/16
10 מערכות יחסים בולטות שנולדו במוטק'ה
אירית דגמי (מימין) ומאירה רז, הפכו לחברות בלב ובנפש בזכות קהילת הצילום של מוטק'ה

 

 

עבור הרבה מאד אנשים מוטק'ה הוא לא  עוד אתר. מוטק'ה הוא מקום שבו פוגשים חברים חדשים, שהופכים לא פעם לחברי נפש. מוטק'ה הוא מקום למצוא זוגיות, ומקום שבו אפשר לאתר חברים נעלמים או קרובי משפחה שמקום הימצאם לא  נודע. לרגל חגיגות העשור למוטק'ה, לפניכם עשרה סיפורים של אנשים שמצאו באתר בדיוק את זה:

 

 

המדור לחיפוש קרובים

 

דב חידקל, מצא את אחיו למחצה

 

 דב חידקל (מימין) עם אחיו למחצה, אותו מצא בזכות מיכל ואקנין, מנהלת קהילת חיפוש קרובים של מוטק'ה

 

 

תעודת זהות: בן 75, נשוי, אב לשתי בנות וסב לחמישה נכדים, גר בחולון. עבד 40 שנה ב"סולל בונה". בזמנו הפנוי רוקד ריקודי שנות ה-60.

 

הסיפור: "מגיל שנתיים עד גיל שבע גדלתי אצל דוד שלי בקבוצת כנרת", מספר חידקל. "ההפצצות בעמק הירדן הבהילו את אמי, והיא החזירה אותי לתל אביב. בבית היה גבר בשם יעקב חידקל שהוצג כאבי. מי שחשדה ראשונה שאנחנו לא באמת אבא ובן היתה חמותי. אמי נאלצה להודות: היא סיפרה שאבי נקרא זלמן ראש, והיה ביניהם מאבק גירושין מכוער. הוא היגר לארצות הברית, ויש לו ילדים נוספים. אמי ביקשה שלא אחפש אותו כל עוד יעקב בחיים. כשיעקב נפטר לא יכולתי להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לחפש את אבי הביולוגי בארה"ב, וירדתי מהנושא".

 

הגילוי: "מישהי סיפרה לי איך מצאה את שני אחיה, והכל צף לי. גיליתי את קהילת חיפוש קרובים במוטק'ה. סיפרתי את הסיפור שלי ותוך מספר ימים מיכל ואקנין, מנהלת הקהילה, הודיעה לי שמצאו את אח שלי, משה ראש, אחרי נתק של 70 שנה בינינו. הייתי בהלם. אני גר ברחוב וולפסון בחולון והוא גר ברחוב וולפסון בראשון לציון. רעדתי. הצלחתי בקושי לחייג, ואחי אמר: 'איפה היית לי כל השנים'".

 

 

מירלה לב לוקאץ, מצאה את אביה הביולוגי

 

 אחרי שנים שניסתה למצוא את אביה הביולוגי ללא הצלחה - עשתה זאת בזכות קבוצת "חיפוש קרובים". מירלה לב לוקאץ

 

 

תעודת זהות: בת 49, נשואה, גרה בקרית אתא, מדריכה תעסוקתית במרכז יום לגיל הזהב. בשעות הפנאי  מציירת וכותבת, הוציאה ספר ילדים בשם "מילי אורזת מתנה".

 

הסיפור: "אמי היתה עולה חדשה מרומניה, אבא שלי היה מאלג'יר. הם התאהבו והיא נכנסה להריון. הוא רצה לנסוע לצרפת והציע לה נישואין, אבל ההורים שלה לא הסכימו בגלל מוצאו. עולה חדש מרומניה שהכירה הסכים להתחתן איתה בתנאי שהתינוקת לעולם לא תדע שהוא לא אביה האמיתי. המצב בבית החמיר, וכשהייתי בת 15 הם החליטו להתגרש. אז גם נודע לי לראשונה שהוא לא אבי הביולוגי. נכנסתי לדיכאון".

 

הגילוי: "ניסיתי במשך השנים למצוא את אבי. הגעתי עד מני פאר ויוסי סיאס, ואז גיליתי את קהילת חיפוש קרובים במוטק'ה. הייתי מאד סקפטית, אבל מיכל ואקנין מצאה אותו. הוא היה בהלם, בכלל לא ידע שיש לו בת. הוא חי בצרפת, נשוי ליהודיה ויש לו שישה ילדים. גיליתי משפחה מדהימה. אני נפגשת איתם פעם בשנה. קיבלתי מתנה ענקית באמצע החיים".

 

 

אהובה גולדשטיין, מצאה את אהובה הראשון

 

 אהובה גולדשטיין ואהובה הראשון, נמצא בזכות קבוצת חיפוש קרובים של מוטק'ה

 

 

 

תעודת זהות: בת 63, נשואה, אימא לשניים, גרה בנהרייה. עקרת בית.

 

הסיפור: "הייתי בת 19 כשראיתי אותו בפעם הראשונה. זאת היתה אהבה מטורפת. ליום הולדתי ה-20 הזמנתי גם אותו לבית הוריי. הגיע גם ידיד לשעבר, וחברה שלי סיפרה לו שההורים שלי בעצם מייעדים את אותו ידיד לאירוסין. האהוב שלי מאד נלחץ ומיהר להביא את ההורים שלו לבית של דודה שלי, שם התגוררתי, כדי לקדם את נושא החתונה. ראיתי שאבא שלו לא ממש מבסוט. ואכן איך שחזרנו הביתה אבא שלו העמיד תנאים, והסכים שנתחתן בתנאי שההורים שלי יפתחו לו עסק לתיקוני טלוויזיות וידאגו למגורים. זה היה הזוי. הייתי צעירה ולא ממש הבנתי מה קורה, הכל היה גדול עלי ועזבתי אותו. עד היום אני לא מבינה למה לא דיברתי. שנינו היינו חלשים".

 

הגילוי: שנינו נשואים אבל אני לא שכחתי אותו מעולם. פתאום גיליתי את מדור חיפוש קרובים במוטק'ה, וביקשתי ממיכל שתאתר לי אותו. כשהוא התקשר לא האמנתי, נשמתי נעתקה כאילו לא עברו 43 שנה".

 

 

מיכל ואקנין, המלאך שמנהל את מדור חיפוש קרובים

 

 

 

תעודת זהות: בת 73, חיה בצרפת מגיל 12 עד גיל 25. נשואה ללא ילדים. גרה באשדוד. דוברת מספר שפות, עבדה 32 שנה במשרד הקליטה. עובדת כיום כמתנדבת במקומות שונים, כולל משרד הקליטה.

 

קהילת חיפוש קרובים: "בשעות אחר הצהריים אני עוסקת בעיסוק האהוב עליי, בקהילה של חיפוש קרובים במוטק'ה. כל יום אני נתקלת בסיפור בלתי צפוי ומרגש, ומוצאת איזה כלי חשוב שיכול לסייע לנו. אני עצמי נזכרתי בבנות דודות שלי, שמאז שעלינו לארץ מאלג'יר הקשר עמן נותק. התחלתי לחפש, מצאתי אתר בצרפתית ופרסמתי בו מודעה, ואחרי שמונה חודשים קיבלתי מייל מבת הדודה שלי. שלושתן גרו בספרד, אחת מהן נפטרה ואחרת, שאותה ממש חיפשתי בנרות, הגיעה לארץ עם בעלה והבן וזה היה שבוע של התרגשות. אני מאד אוהבת לעשות חיבורים ולאחד בין אנשים. אני מנהלת גם את הקהילה לחיפוש קרובים בצרפתית, ויזמתי בעצמי את הקהילה במוטק'ה, שכן זהו הגיל שבו מתחילים לחפש קרובים אבודים".

 

 

סיפורים קטנים של אהבה: הגולשים שמצאו זוגיות במוטק'ה

 

חיים נשף, בזוגיות שנולדה במפגש פנויים-פנויות בפתח תקווה

 

הצטרף למפגש פנויים-פנויות, שאל מי רוצה לנסוע ליפן - ומצא אהבה. חיים נשף

 

 

 

תעודת זהות: בן 75, אלמן, אב לשלושה וסב לשמונה, גר ביהוד. עד גיל 70 עבד בתדיראן (אלביט). בשעות הפנאי מתעסק בגינת ביתו.

 

סיפור קטן של אהבה: "הייתי לבד אחרי שאשתי נפטרה, וגיסתי הציעה לי להיכנס קצת לאתרי הכרויות, ואולי למצוא בת זוג. נכנסתי למוטק'ה ומצא חן בעיני מה שראיתי. הצטרפתי לקבוצות והגעתי יותר ויותר למפגשים. אפילו פתחתי קבוצה במוטק'ה בשם 'פרלמנט חיים'. יום אחד, במפגש של פנויים-פנויות בפתח תקווה - קבוצה נוספת שאני שייך אליה - שאלתי מי רוצה לנסוע איתי ליפן. ענתה מישהי ואמרה שהיא רוצה. נסענו יחד ליפן, ומאז שנה וחצי אנחנו ביחד. לאט לאט הכרנו אחד את השנייה. המחיצות נפלו. אנחנו לא גרים ביחד, אבל מבלים הרבה בשניים. בשנה שעברנו נסענו יחד לטיול ג'יפים עם קבוצת גמלאים של תדיראן".

 

 

משה יצחק שורצברגר: "הבנתי שאני מסוגל לאהוב ורוצה פרק ב'"

 

"הרגשתי בן 80, היא גרמה לי להרגיש בן 18 שוב". משה יצחק שורצברגר, המתנדב כליצן רפואי, התאהב בזכות מוטק'ה

 

 

 

תעודת זהות: בן 68, אלמן, אב לבת אחת וסב לשלושה נכדים, חי במושב באזור המרכז. היה 26 שנה בצבא קבע, ומאז עבר לתחום המחשבים. מתנדב כליצן רפואי.

 

סיפור קטן של אהבה: "אחרי שהתאלמנתי, לפני שנתיים וחצי, התחלתי לשמוע על מוטק'ה אבל הייתי שקוע עמוק באבל. הייתי בזוגיות מאושרת במשך 44 שנה. אחרי שנה וחצי כאלמן הבנתי שאני חייב לצאת מהבדידות. דרך מוטק'ה התחלתי להכיר נשים, בקהילת פנויים פנויות, אבל בכרטיס שלי כתבתי שאני לא בשל לפרק ב', רק רוצה לצאת מהקונכייה. מישהי פנתה אלי, ונוצר קליק מדהים. התאהבנו עד כלות, ואחרי שלושה חודשים תכננו חתונה. בסופו של דבר מסיבות שאני לא יכול לפרט נפרדנו, אבל לה אמרתי תודה שהכרתי אותה. היא הרימה אותי מהאשפתות מבחינה נפשית. הרגשתי בן 80 והיא גרמה לי להרגיש בן 18 שוב. הבנתי שאני מסוגל לאהוב ושאני רוצה פרק ב'. אני לא פוחד יותר".

 

 

חברות לחיים

 

אירית דגמי ומאירה רז, הפכו לחברות נפש

 

 

אירית דגמי ומאירה רז (מאחורי המצלמה). תחביב הצילום חיבר ביניהן במוטק'ה

 

 

אירית דגמי - תעודת זהות: בת 65, נמצאת בזוגיות שנייה, אימא לשניים פלוס ארבעה של בן זוגה, סבתא לשני נכדים ועוד 13 נכדים של בן זוגה. גרה במושב כוכב מיכאל. 20 שנה היתה מנחה של קבוצות הרזיה. "לפני חמש שנים עשיתי לעצמי מסיבת הפתעה ליום הולדת 60. הגיעו 150 בנות, בלי בעלים ובלי מתנות. ביקשתי מהבת שלי, שהיא שחקנית, שתעזור לי לכתוב כמה קטעים. עלינו איתם לבמה והקהל נשפך. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: לעלות לבמה ולא לרדת. יש לי מופע  קומי בשם טיפול עשרת אלפים - מונולוגים על החיים שלי עם בתי ילי".

 

מאירה רז - תעודת זהות: בת 63, נשואה פעם שנייה, אימא לשני ילדים, סבתא לנכדה אחת. גרה בקרית גת. פנסיונרית, רוב חייה ניהלה חנויות. "תמיד אהבתי לצלם, היתה לי מצלמה חצי מקצועית. צילמתי את ההופעות של הבת שלי, הזמרת לירון פלד. החלום שלי זה להפוך את התחביב לפרנסה. התחלתי לעשות בוק לנערות צעירות שלא יכולות להרשות לעצמן בוק בתקציב של אלפי שקלים".

 

סיפור החברות: אירית ומאירה הכירו בקהילת הצילום של מוטק'ה. אירית: "נהגתי להעלות לקבוצה צילומים מהמושב, ויום אחד ראיתי שמאירה מעלה צילומים מאלסקה. הסתקרנתי, והיא סיפרה לי שיש לה שם בת ונכדה. החלטנו להיפגש וישר נוצר בינינו קליק. אנחנו חברות בנפש".

 

מאירה: "הצילומים של אירית שבו את ליבי. היא צילמה את המרחבים, את השדות בכוכב מיכאל. כתבתי לה שאני חוזרת מאלסקה וחייבת לבוא לצלם שם. נסעתי אליה. מאד קל להתיידד איתה, היא סוחפת. אני לעולם אודה למוטק'ה ולאלוהים שהכרנו. התחלתי עם הצילום, ואירית הפכה למודל שלי. פשוט התאמנתי עליה".

 

 

רותי ענבר ורחל א, הפכו לחברות טובות וטיילו יחד בחו"ל

 

מצאה בקבוצת "מוטק'ה השרון" נשים עצמאיות שנהנות מהחיים, וגם חברת אמת. רותי ענבר

 

 

 

רותי ענבר - תעודת זהות: בת 64, גרושה, אימא לבן וסבתא לשני נכדים, גרה בכפר סבא. פנסיונרית, עבדה כמזכירה רפואית בבית חולים מאיר. מקפידה על ספורט בקאנטרי, משחייה ועד פלדנקרייז, אוהבת סרטים ומפגשים עם חברים. כותבת שירים.

 

רחל א. - תעודת זהות: בת 57, גרושה ואימא לשני בנים, גרה ברמת השרון. מורה במקצועה, מחנכת בתיכון. מאד אוהבת ללמוד על העולם, לשמוע הרצאות בנושאים שונים, הולכת המון לתיאטרון ולקולנוע. אוהבת שירה בציבור ומוזיקה ישראלית.

 

סיפור החברות: רותי: "את מוטק'ה הכרתי מזמן, אבל חברה מכפר סבא הזמינה אותי לקבוצת פנויים-פנויות. לא היו פנויים והבנתי שהגיע הזמן לחברות חדשות. לפני כן הרגשתי קצת בודדה באפלה. במוטק'ה פגשתי בנות ממש מצוינות. אנחנו נפגשות פעם בשבועיים, הולכות יחד לסרטים, לטיולים, לפיקניקים ולהרצאות. שם הכרתי את רחל. היא שאלה אם בא לי לנסוע לסיציליה בטיול מאורגן. אמרתי בספונטניות כן, והיה טיול משגע. היתה לנו זוגיות פורחת, הסתדרנו נהדר. היא סגורה ואני יותר פתוחה, אבל היא נפתחה יותר בטיול".

 

רחל: "חיפשתי חברה שיהיה לי נעים בחברתה, ומצאתי את עצמי בקבוצת "מוטק'ה השרון", עם ויואנה המנהלת המדהימה שנתנה לי להרגיש מאד רצויה. מצאתי קבוצה של נשים עצמאיות, שנהנות מהחיים ושהלבד שלהן לא משפיע עליהן. זה מאד דיבר אלי. יש שם גם אוזן קשבת וגם כוח. רציתי לנסוע לחו"ל ופניתי לרותי. ידעתי שאסתדר איתה ושיש עם מי לדבר. מאד נהנינו ביחד". 

 

 

כל התמונות בכתבה - באדיבות המצולמים.

 

 

אירוע חגיגות עשור למוטק'ה יתקיים ב-16 בספטמבר (שישי) החל משעה 10:00 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. הזמינו כרטיסים!

 

 [#middleBanner] 

בואו להכיר גם את הגולשים שעושים את מוטק'ה

"אין תחליף לתקשורת טובה" - ראיון עם מקים מוטק'ה, פרופ' מרדכי שני

הכרנו כך: שלושה סיפורי אהבה מעוררי השראה שצמחו במוטק'ה

אף פעם לא מאוחר למצוא אהבה

נכדים, תכירו: החברה החדשה של סבא

אחרי 65 שנה: הנאהבים מהפלמ"ח התאחדו בזכות קבוצת חיפוש קרובים של מוטק'ה

"חלפו 34 שנים, ומעולם לא שכחתי אותו"

נפרדו באיטליה, נפגשו במוטק'ה

 

רוצים גם אתם למצוא קרובים וחברים אבודים? הצטרפו לקבוצת "חיפוש קרובים" של מוטק'ה

 

מחפשים פרק ב'? נסו בקהילת פנויים פנויות 50 פלוס של מוטק'ה

 

תגובות  3  אהבו 

למוטקה,

סיפורים מדהימים.ממש נסים.כמה זה עוזר כשמוצאים חברה או חבר.ממלא את החיים,שלא לדבר אם מוצאים אח או אבא.פשוט ניפלא.כל הכבוד לך מיכל ואקנין.את עושה ממש מיצוות.
מאוד מרגש, ועוד משהו מחיפושי קרובים שלי: http://www.motke.co.il/index.php?idr=400&p=2010027...


מאוד מרגש, ועוד משהו מחיפושי קרובים שלי:



http://www.motke.co.il/index.php?idr=400&p=2010027
16/09/16
חברות וחברי מוטקה, ומנהלי הקבוצות למיניהן, לכל המשתתפים בכל צורה של עזרה בקשרים אנושיים, זו ממש לא פחות ממלאכת קודש. כל כך מהנה ומרגש ממש לקרוא אודותיכם. זה הזמן להודות לכולכם. השינוי לטובה והסיפו...
חברות וחברי מוטקה,

ומנהלי הקבוצות למיניהן,

לכל המשתתפים בכל צורה של עזרה בקשרים אנושיים, זו ממש לא פחות ממלאכת קודש.

כל כך מהנה ומרגש ממש לקרוא אודותיכם. זה הזמן להודות לכולכם.

השינוי לטובה והסיפוק לכל העוסקים במלאכה זו של עידוד ועזרה לקשרים בינאישיים היא מהחשובות והמהנות במין האנושי, בפרט בעת החדשה.

וגם העוסקים במלאכה הנעזרים באמצעים הטכנולוגיים כמו באתר 'מוטקה', שתשרה על כולם הברכה, אריכות ימים, ובריאות, ובשורות טובות מכל סוג.

שנה טובה ומבורכת במעשים טובים נחת ובשורות טובות

ממני כרמליטה  blush

 
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בחדשות היום

מסע בזמן: הנוסטלגיה של הגלויות הישראליות

לפני שנים, כשכולנו ידענו את השם של הדוור שלנו ובאיזו שעה הוא מגיע, לפני האימייל והוואטס-אפ, היו מכתבים....

לקריאת הכתבה
5 סיפורים מרגשים מאחורי שירי יום הזיכרון

 

"השירים של יום הזכרון יותר מדי יפים", מהרהר יובל ניב, "בכל שנה מחדש אני נתקל בפער הזה בין יופי השירים...

לקריאת הכתבה
כל הסיבות לסלוח, ולא רק בכיפור

אמנם ביום כיפור הקרוב מי שצריכה לבקש מכולנו סליחה זו תשפ"ד, שנה שכולנו כנראה נעדיף למחוק מהזיכרון, אבל זה...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה