10 סודות לחיים טובים וארוכים

עכשיו זה רשמי: המתח יכול להזקין אותך, אם לא להרוג אותך. מחקרים רבים נערכו עד היום בנוגע להשפעותיו של מתח כרוני על בריאותנו, ועכשיו מגיע מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנציסקו, ומאשר את מה שכולם חשדו בו: המתח מזקין אותנו. לדברי החוקרים, מתח מתמשך גורם להקטנת הטלומרים ? אותם כיסויים על הכרומוזומים של התאים השולטים בשכפול התא. כאשר הטלומרים מתקצרים מדי, התא מפסיק להתחלק ובסופו של דבר מת. כך, למשל, גילו החוקרים כי נשים שילדיהן חולים באופן כרוני היו בעלות טלומרים קצרים בהרבה מאשר נשים באותו גיל שלא היו מטופלות בילדים. יתר על כן, ככל שנשים היו מתוחות יותר, כך הטלומרים שלהן היו קצרים יותר, ותאי הגוף שלהן ? זקנים יותר. המשמעות: הטלומרים הללו הם אחד מהסמנים הביולוגיים המעטים שיש לחוקרים בנוגע להזדקנות. תשאלו מה קורה לכאלה שאינם תופסים את חייהם כמתוחים, והתשובה: המתח אינו מזקין אותם באותה מידה. "אלה הטיפוסים שאצלם המתח מחליק על העור כמים על נוצות הברווז", אומר ד"ר תומס פרלס, פרופ' לרפואה מאוניברסיטת בוסטון ומי שעמד בראש קבוצת חוקרים שבדקה את נושא ההזדקנות בקרב 1,500 איש בני 100 ויותר ובקרב ילדיהם. "זו לא כמות המתח שחשובה, אלא איך אנחנו מתמודדים איתו." למעשה, חלק מאותם קשישים שפרלס בדק חוו מתח רב ? אחרי הכל, הם הספיקו לחיות בתקופת השפל הכלכלי הגדול, שתי מלחמות עולם, שלא לדבר על תלאות החיים הרגילות, כמו גירושים, מותם של יקיריהם ופיטורים. "עם זאת, נראה שהם לא הפנימו מתחים אלה," אומר פרלס, "הם פשוט נתנו למתח לעבור על פניהם." בעקבות אותו מחקר החליט ארגון ה-AARP האמריקני לבדוק אצל כמה "מצולקי קרבות" שעברו את גיל 85 מה הסוד שלהם כדי להישאר צעיר, מנטלית וגופנית. להלן המימצאים.
פאולין קים (90): לשחק קלפים
בגילה המתקדם פאולין מאוהיו עסוקה עד מעל לראש ? בין היתר היא אספנית נלהבת של עתיקות ושחקנית ברידג' המקפידה שלא להפסיד את המשחק היומי מזה כמה עשורים. ואם יש משהו שיכול להפוך אותה לעצבנית, הרי זו החמצת משחק. אבל היות שכאמור היא מקפידה שלא להחמיץ אף משחק, הרי אין גם מה שיכעיס אותה. מחקרים רבים הוכיחו כי, אכן, משחקי קלפים, כמו פעילויות אחרות הגורמות לריכוז, מביאים את האדם למצב שבו הוא כה מרוכז במה שהוא עושה, עד שנדמה לו כאילו הזמן עצר מלכת. חוקרים מאוניברסיטת הרוורד, שעקבו במשך 13 שנה אחרי אנשים מעל גיל 65, מצאו כי אלה שנהנו ממשחקיהם, נהנו גם מהפחתה מוחשית במתח ומתוחלת חיים גדולה יותר, ממש כמו אלה שדאגו להתעמל בקביעות.
ארנסט בראון (88): לצחוק כמה שיותר
חוש הומור טוב ? זה המתכון של בראון, תושב שיקגו. בגילו הוא עדיין רוקד סטפס כחלק מצמד המופיע בקביעות ברחבי המדינה. את הבדיחות הוא נוהג לספר קבוע בין קטע ריקוד אחד לאחר, כאתנחתא לרגליים. ואכן, מחקרים רבים הוכיחו כי אנשים המעריכים הומור טוב מתוחים פחות. אלה שגם מסוגלים לספר בדיחות, כמו בראון, נהנים מיתרון נוסף ? בהתאם למחקר שנערך באוניברסיטת ווסטרן אילינוי, אנשים אלה בטוחים יותר ביחסיהם, פחות בודדים, ובדרך כלל מתייחסים למתחים בחייהם בפחות רצינות מאשר אלה שאינם יודעים כיצד לצחוק.
אגנס דיל (91): להיות אופטימי
האינדיאנית האמריקנית הראשונה שהתקבלה לאוניברסיטת ניו מקסיקו היילנדס מרגישה כי אולי נולדה חמישים שנה מוקדם מדי. בתקופה ההיא עסקו רוב האינדיאנים בעבודות נחותות. היא עצמה הפכה למורה והתמידה בהענקת הזדמנויות חינוכיות לאינדיאנים, בעיקר לנשים. הסוד שלה למלחמה במתח הוא פשוט: לשמור על אופטימיות. "אני מקבלת דברים כמות שהם ומנסה לשפר אותם ככל יכולתי. ברוב הימים איני מרגישה את גילי ? אני פשוט מאושרת." והאופטימיות בהחלט מחסלת מתח, יודעים החוקרים. פסיכולוגיה חיובית ניחנה בסגולות הגנה על הגוף, וידוע כי אנשים אופטימיים חיים יותר. נכון שאנשים בריאים הם אופטימיים יותר, ועדיין ? המספרים מרשימים: חוקרים הולנדים שבדקו אלף אנשים גילאי 85-65 במשך תשע שנים, גילו כי הסיכון למות היה נמוך ב-55% אצל האופטימיים שביניהם!
בוב בראון (95): צריך פרופורציות בחיים
מגלף העורות מביג בר סיטי, קליפורניה, היה האיש שהכין את נרתיקי האקדחים לרבים מכוכבי הקולנוע ההוליוודיים, ביניהם ג'ון וויין ומונטגומרי קליפט. במשך שנים העניק מהידע שלו לדורות של מתלמדים, כשיצירותיו מוצגות כיום לתפארת במוזיאון מסורת המערבונים והקאובואים הלאומית. למרות שהוא מאמין כי אחת הסיבות לאריכות ימיו היא החיים הנקיים עליהם השכיל לשמור (לא מעשן, לא שותה, לא מתהולל), הרי שאין לו ספק כי עבודתו היא ששומרת עליו מאושר וחזק. למרות שפרש לגמלאות מזמן, הוא מקפיד להעסיק עצמו כל הזמן. כיום הוא מתמקד בציור בצבעי מים, מה שמשאיר אותו ער עד לשעות הקטנות של הלילה. מחקרים רבים מורים על הקשר שבין וורקוהוליזם לסיכון ללקות במחלות לב, דיכאון ובעיות בריאות אחרות. ועם זאת, החוקרים מצאו כי אנשים האוהבים את עבודתם, וזו הופכת להיות חשובה להם מעבר לרצון להשתכר היטב, סובלים מפחות חרדה ומתח. יתר על כן, עבודות גמישות עשויות אף לאזן את ההשפעות הרעות של שעות עבודה ארוכות.
לילי ומארי קליפורד (100): לשמור על ידידים
התאומות מגרנד פורקס, צפון דקוטה, לא נישאו מעולם ("בינתיים"), ואחרי קריירה כמורות חזרו לחיות זו לצד זו ולטייל יחדיו. למעשה, הקשר הסימביוטי הידוע בין תאומים לא פסח גם עליהן ותמיד הן מצאו עצמן נשענות זו על זו, משוחחות זו עם זו במצבי מצוקה ולחץ ונותנות אוזן קשבת לאחרים. גם היום, כשהן חיות יחד בבית דיור מוגן, מארי ? שאינה רואה היטב ? נעזרת בלילי, בעוד האחרונה ? ששמיעתה כבר לא מי-יודע-מה ? נעזרת באחותה. מבין זוגות התאומים החיים המבוגרים בעולם, צמד האחיות הזה ממשיך ליהנות זו בחברת זו, אם בתפילות יום ראשון ואם בצפייה בסדרות טלוויזיה ישנות. "החשוב הוא לשמור על חבריך", אומרות השתיים. ואכן, למרות שבדידות הופכת את כל האנשים חשופים יותר למתח, דיכאון, איבוד היכולות הקוגניטיביות וחוליים אחרים, הרי שחברות נראית חשובה במיוחד להגנת הבריאות אצל נשים. שלי טיילור, חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מצאה כי רוב הנשים מתמודדות עם מתח בדיוק כמו צמד התאומות ? הן נשענות על שיחות נפש עם חברות, בניגוד לגברים. נראה שהדבר קשור להפרשת הורמון ההרגעה אוקסיטוצין בזמן מתח. אבל בעוד שהאסטרוגן מגביר את פעולת ההורמון הזה, הרי הטסטוסטרון מדכא את פעילותו. כשדרגות האוקסיטוצין גבוהות, האנשים רגועים יותר, חברותיים יותר ופחות מתוחים. מכאן שאותן ידידויות "נשיות" לא רק עוזרות להילחם במתח, אלא עשויות גם להסביר לפחות באופן חלקי מדוע נשים חיות יותר מגברים.
ג'ורג' גלס (88): מציאת משמעות
מהנדס החשמל מבולדר, קולורדו, פרש מהוראה באוניברסיטת קולורדו ב-1982, אבל לא נטש את תחביבו ? מכוניות חשמליות. במשך רבע המאה שבה לימד הוא ערך ניוזטלר על תחביבו, ולאחר פרישתו המשיך להיות מעורב בקהילת מכוניות הניסוי. "אני מדען ביסודי, והיקום מרתק אותי," אומר גלס. "אני מרגיש שעלינו לכבד את הסביבה. האל נתן לנו אותה, כך שעלינו לשמור עליה." על פי מחקר שנערך במכון הלאומי לבריאות הנפש, לאלטרואיזם של גלס יש משקל בהפחתת המתח. המחקר הזה התמקד במדידת הורמונים ונוירו-כימיקלים בין אנשי הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב ואנשי הקומנדו הימי וגילה כי אלה שאימצו אמונות חזקות במיוחד, שלא קל היה לערערן, ואלה שהביעו אמונה חזקה בתפיסות רוחניות, הם גם בעלי יכולת ההתאוששות הגבוהה ביותר במצבי לחץ. יותר מזה ? כשאנשים מחפשים משמעות בחיים, המערכת החיסונית שלהם גם זוכה לזריקת עידוד, מה שעשוי לשמור אותם בריאים יותר.
תאיס קרוול (91): לתופף
המוסיקה תמיד היתה חלק מחייה של תאיס, תושבת מיל ואלי, קליפורניה. היא למדה פסנתר ופיתוח קול. לאחר שבעלה הראשון נהרג במלחמת העולם השנייה, היא נישאה מחדש לגבר שאהב, כמוה, לרקוד. לפני עשר שנים עברו השניים לבית אבות והיא נרשמה לשיעורי תיפוף. המשיכה היתה מיידית. "כשאני מתחילה לתופף, אני מייד נרגעת," היא מספרת. היום היא פועלת בשתי קבוצות תיפוף ומופיעה איתן בקונצרטים. "התיפוף מעניק לי אותה השראה שמצאתי בנגינה בפסנתר," היא מוסיפה. כל לימוד של דבר חדש מפחית את המתח, אבל למוסיקה השפעה מיוחדת על שלוות בני האדם. מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים הוכיחו כי האזנה למוסיקה יכולה להקטין את לחץ הדם ואת קצב הלב. מחקר חדש שנערך במרכז גוף-מוח בפנסילבניה מצא גם הוא כי נגינה היא מתכון בטוח להפחתת לחצים ומתחים.
גרייס נאנרי (86): להתפלל
למרות שגרייס היתה אשת כומר שנים רבות, רק כשהגיעה לגיל 50 מצאה את אהבתה האמיתית. זה קרה לאחר שאשה חרשת הגיעה לראות את בעלה בנוגע ללוויה של בן משפחה, והיא נאלצה לשאול אותה בכתב האם רצונה בעוגה. החרשת לימדה אותה לאיית בידיה את המלה חלב (נראית כתנועת חליבה), וגרייס נלכדה בעולמם של החרשים. היא ארגנה מחנה קיץ לילדים חרשים וגייסה אליו משתתפים מכל העולם. ההתחלה לא היתה פשוטה, אבל היא התמודדה עם הקשיים בהרבה אמונה, בטוחה כי האל הוא שהינחה אותה לתפקיד החדש. "המשפט האהוב עלי ביותר בתנ"ך הוא: 'אל תדאג מדבר, התפלל על הכל, ותמיד הייה אסיר תודה'." למרות המחקרים הרבים שנערכו בנושא השפעת התפילה על הבריאות, התוצאות עדיין אינן ברורות. עם זאת, על פי המגזין לפסיכולוגיה בריאותית, החוקרים מצאו כי קשישים שהאמינו ברוחניות ? הגדרה המכסה לא רק אמונה ותפילה, אלא גם תמיכה בקהילות מאמינים ? הפחיתו באופן משמעותי את המתח ושיפרו את הסיכויים להחלמה ממחלות רציניות.
קלרנס קאסטר (90): לשחק טניס
מדי בוקר עולה קלרנס, תושב פאלם קוסט, פלורידה, על מגרש הטניס. בימים טובים הוא משחק כשעה וחצי. בימים טובים יותר הוא משחק שלוש שעות. שלוש פעמים בשבוע הוא מרים משקולות בחדר הכושר של מועדון הבריאות המקומי. קלרנס הוא גם האיש שנבחר לשאת את הלפיד האולימפי במשחקי החורף 2002. משחק הטניס והסקווש הוא תחביב ישן אצלו, ונשא אותו בעיתות מצוקה של מכירת עסקיו ולאחר מותה של אשתו הראשונה. מדי בוקר הוא שמח לפגוש על המגרש את חבריו (כולם בני למעלה מ-80), שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה. כל אחד יודע כי תרגילי כושר מבטיחים את בריאות הלב, אבל החוקרים בודקים זמן רב כיצד הם גם מפחיתים מתח. מחקרים חוזרים שנערכו באוניברסיטת קולורדו ובולדר הוכיחו כי תגובות גופניות למתח מהמוח, המערכת ההורמונלית והמערכת החיסונית כולן ממותנות בעזרת התעמלות קבועה. אבל בעוד שכל התעמלות היא בריאה, החוקרים מצאו כי תרגילים אינטנסיביים במידת מה, כמו טניס, מפחיתים את המתח באופן ניכר.