100 שנה להולדתה של השחקנית בטי דייוויס

באחת מהופעותיה הטלוויזיוניות האחרונות, שנים ספורות לפני מותה ב-1989, התבקשה בטי דייוויס על ידי המראיינת ברברה וולטרס לסכם את דמותה בחמש מלים. דייוויס, גופה מצומק, פניה מעוותות אחרי שבץ, אצבעותיה אוחזות כתמיד בסיגריה, חשבה לרגע ואז ענתה בקולה שאין דומה לו, ורק הוא כמעט לא השתנה עם חלוף השנים: "I am just too much!". ואמנם, דייוויס, שנולדה ב-5 באפריל 1908 והיום מציינים 100 שנים להולדתה, היתה "יותר מדי" ברמות שונות ורבות כל כך: כשחקנית, ככוכבת קולנוע, כדמות ציבורית וכאשה שהציגה מול המצלמות את התמורות שחלו בה - או נכפו עליה - מאז היותה בת 22 ועד זמן קצר לפני מותה. האם היא היתה גדולת שחקניות הקולנוע בכל הזמנים? דייוויס בוודאי היתה רוצה שנחשוב כך; היהירות היתה חלק מהפרסונה שלה והיא נהגה לנפנף בה ללא מורא. כשקתרין הפבורן זכתה ב-1968 באוסקר השלישי שלה, אך חלקה אותו עם ברברה סטרייסנד, הכריזה דייוויס שהיא במקומה היתה זורקת את הפרס בפרצופם של חברי האקדמיה (למען האמת, דייוויס קינאה: היא לא הסתירה את שאיפתה להיות השחקנית הראשונה שתזכה בשלושה אוסקרים, אך זכתה בשניים בלבד). בראיונות נהגה להדגיש עד כמה היא שחקנית טובה יותר מרוב עמיתיה בהוליווד - ובעיקר עמיתותיה, כגון ג'ואן קרופורד ומרים הופקינס, שעמן ניהלה יריבויות מיוחצנות בקפדנות; שחקנית אמיתית, חרוצה ומשכילה, בניגוד להן, שהיו בעיקר "כוכבות קולנוע", מושג שהיא התרפקה עליו אך גם בזה לו. שאלת גדולתה של בטי דייוויס כמעט אינה רלוונטית לתופעה שהיתה בטי דייוויס. גם בסרטיה הטובים וגם ברעים - אינני יכול להסיר ממנה את המבט. יהיו שיטענו שהופעותיה מוגזמות, גובלות לעתים בפארודיה עצמית, אבל מיומנות הביצוע היתה כמעט תמיד מעבר לכל ביקורת. כשהיא היתה טובה, לא היתה טובה ממנה, וכשהיא היתה רעה, היא לפעמים היתה טובה עוד יותר.


[u]
אדון בטי דייוויס
[/u] לכל אורך הקריירה שלה נהנתה דייוויס להפגין את היותה "אשה קשה". סכסוכיה עם בעלי חברת האחים וורנר, שבחסותה עשתה את מרבית סרטיה, עם שחקנים ועם במאים עשו כותרות. מנגד, במאי היה גם אהבת חייה. היה זה ויליאם ויילר, שביים אותה בכמה מסרטיה הטובים ביותר: "ג'זבל" ב-1938, שזיכה אותה באוסקר שני, "המכתב" ב-1940, על פי מחזהו של סומרסט מוהם, ו"שועלים קטנים" ב-1941, לפי המחזה של ליליאן הלמן. היא לא נישאה לו, אלא לארבעה גברים אחרים, שלטענתה "לא היו מספיק גברים כדי להיהפך ל'אדון בטי דייוויס'". היא נהנתה גם להפגין את המחיר שנאלצה לשלם בעבור אמנותה, מעמדה ועצמאותה. לאוטוביוגרפיה שלה מתחילת שנות ה-60, שבה הציגה את עצמה באור חיובי להפליא, היא קראה "החיים הבודדים"; על המצבה שלה נכתב: "היא עשתה זאת בדרך הקשה". מאבקה של דייוויס להגיע לצמרת החל במראה שלה, לא המראה הטיפוסי של כוכבת קולנוע הוליוודית בראשית שנות ה-30. ואמנם, הוליווד לא ידעה תחילה מה לעשות עם העיניים הבולטות האלה, עם הפה האקספרסיווי והנרגן.
עוד כתבות על אנשים מרתקים

[u]
נעצר זוג הפנסיונרים ששיגע את אמריקה
[/u]

[u]
מסע הפנסיה סביב העולם
[/u]

[u]
מתנה ליום ההולדת ה-101 - רישיון נהיגה
[/u]

[u]
הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה
[/u]

[u]
כוכבים בגיל השלישי: כובשים את העולם מחדש
[/u]

[u]
שבוע של שבירת שיאי קשישות בעולם
[/u]

[u]
ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים
[/u]

[u]
יפני בן 75 בדרך לכיבוש האוורסט
[/u]
שמה המלא היה רות אליזבת דייוויס (את הכינוי בטי, בכתיב החריג Bette, נתנה לה אמה בשל אהבתה לנובלה של בלזאק "הדודנית בט" (לימים תעניק אם אחרת את השם, באותו כתיב, לבתה שלה בגלל הערצתה את בטי דייוויס; הבת היא בט מידלר). היא נולדה בעיירה לאוול שבמדינת מסצ'וסטס והופיעה לראשונה על בימת התיאטרון בניו יורק ב-1928. ב-1931 הוחתמה על חוזה עם חברת יוניוורסל, אך זו נפטרה ממנה מהר מאוד. ב-1932 כיכבה בסרט ושמו "האיש שחשב שהוא אלוהים", אך רוב המנהלים בחברת האחים וורנר, שהפיקה את הסרט והחתימה את דייוויס על חוזה, סברו שאינה די סקסית להיות לכוכבת קולנוע. בשנים הראשונות הופיעה דייוויס בחמישה ואף שישה סרטים בשנה, מרביתם סרטי גנגסטרים או קומדיות קלושות, וניכר בהם הרצון לעצב את דמותה בצלם כוכבות התקופה; באחד מסרטיה אף עיצבו את שערה כמו זה של ג'ין הארלו. זה לא עבד, ודייוויס נראית בסרטים האלה כמו חיה כלואה בכלוב. היא פרצה אותו ב-1934, כשהאחים וורנר השאילו אותה לפי בקשתה לחברת אר-קיי-או כדי לגלם בגרסתו של ג'ון קרומוול לרומן של סומרסט מוהם "בכבלי אנוש" את דמותה של מילדרד, המלצרית הקוקנית המושחתת והמרושעת. התפקיד זיכה אותה בביקורות מהללות, ושנה לאחר מכן זכתה באוסקר הראשון שלה על הופעתה במלודרמה הזניחה למדי "מסוכנת", שביים אלפרד א' גרין. היה ברור לכל שהפרס היה פיצוי על כך ששנה קודם לכן אפילו לא היתה מועמדת. (הארץ)


להמשך הכתבה - [u]

לחצו

[/u]