קהילת גינון

נלומבו הוא ה"לוטוס הקדוש" של הודו וסין, המקודש לבודהיסטים ולהינדים. הוא מסמל טוהרה וחיות - שורשיו בבוץ אך פרחיו המרהיבים מתנוססים מעל למים. על פי הדת ההינדית, מתוך פרח הלוטוס נולד ברהאמה, בורא עולם. הצמח יובא למצרים ב-500 לפנה"ס, אך נכחד שם מאז ותיעודו נותר רק בממצאים ארכיאולוגיים.

בית גידולו הטבעי הוא מים רדודים ושטחי בוץ בגדות אגמים, בנחלים ובביצות. כיום מגדלים אותו כמעט בכל העולם.

הנלומבו קרוב לנימפיאה ואף משויך לאותה משפחה - נופריים. חלק מהבוטנאים משייכים את הנלומבו למשפחה בפני עצמה - נלומבואיים. בסוג מין נוסף, נלומבו צהוב הנפוץ במזרחה של צפון אמריקה ומאופיין בפרחים צהובים חיוורים. שאר צורות הנלומבו הם זני תרבות ובני-כלאיים בין שני המינים.

העלים עגולים לגמרי, חסרי חתך (בניגוד לעלי הנימפיאה), בולטים מעל לפני המים או צפים עליהם. הפרחים יפהפיים - לבנים עד ורודים ומרובי איברים בדומה לפרחי הנימפיאה. פרחי הנלומבו אינם צפים, אלא נישאים מעל למים. לצמח יש כאמור זנים רבים הנבדלים זה מזה בצבעי הפרח ובמספר עלי הכותרת.

מצעית פרח הנלומבו מנדפת בחום השמש חומרים המושכים חיפושיות מאביקות. לאחר ההאבקה שלהן מתפתח מהפרח פרי מיוחד ממנו נושרים הזרעים למים. הזרעים שוקעים במים ונובטים בקרקע. זרעי הנלומבו מיוחדים בהיותם חיוניים מאות שנים. זרע של נלומבו שנמצא בקרקעית אגם עתיק בסין תוארך לגיל של 1288 שנים, ולאחר שנבט הוא נחשב לאחד מהזרעים החיים העתיקים ביותר בעולם.

מעבר להיותו צמח קדוש המשמש לפולחן לנלומבו שימושים רבים. כל חלקי הצמח משמשים כחומר מרגיע ואף משכר בשימוש כקטורת או כתוסף לתה או יין. עלי הכותרת של הפרח אכילים ומשמשים כתוסף למרק ולקישוט מזון. הזרעים נאכלים טריים, צלויים או קלויים כמו פופקורן. קני השורש הדביקים מורתחים, מבושלים או מוחמצים והזרעים אכילים.הפירות היבשים יפים ומשמשים לנוי לאחר ייבושם.

לנלומבו סגולות רבות ברפואה העממית: הזרעים משמשים כנגד שלשולים, הפירות משמשים לעצירת שטפי דם, הפרחים משמשים נגד עגבת ועלי הכותרת – להרגעה, כתוסף לתה או יין.

בחזרה לגינון: הנלומבו יכול לגדול בגינות בכל חלקי הארץ, בתנאי שיהיו לו מספיק מים. אפשר לשתול אותו במצע של בריכה רדודה, אולם עדיף לגדלו במכלים גדולים; כך אפשר לשלוט בקצב הצמיחה האימתני שלו. כל פרח פורח כ-3 ימים, והפריחה מתרחשת בקיץ ויכולה להימשך עד 6 שבועות. הפירות, כאמור, אף הם יפים. כל התכונות הללו הופכות את הנלומבו לצמח מומלץ ומועדף לגידול בגופי מים.

ניתן לרבות את הנלומבו על ידי חיתוך של קנה השורש, כשהצמח רדום בחורף, או על ידי זריעה. לפני הזריעה יש לשפשף את הזרעים בעדינות בנייר זכוכית עד שרואים מעבר לקליפה. את הזרעים זורעים במיכל מים (זרעים צפים בדרך כלל אינם פוריים). יש להחליף את המים כל יום, עד שרואים שורש. בשלב זה אפשר להעביר את הזרע הנובט למצע גידול. יש לדאוג שהזרע הנובט, ולאחר מכן הצמח הצעיר, יקבלו מים חמימים. הצמח הבוגר יכול לסבול מים קרים בחורף.

הגזמתי? אני פשוט מתרגשת כבכל שנה מחדש כשהוא פורח.המשך יבוא...