סיפור על צייר חובבן

היה היה פעם בחור צעיר שסיים קורס ציור. במשך 3 ימים הוא הקדיש את עצמו לטובת ציור נוף יפה ומאוד רצה לדעת מה אחרים חושבים על כשרון הציור שלו. הוא הניח את היצירה במרכז מסחרי הומה וכתב מתחתיה שלט: "רבותיי, ציירתי את הציור הזה בעצמי. מאחר ואני חדש במקצוע, ייתכן שביצעתי מספר טעויות. בבקשה מכם ציינו את הטעויות שלי ב-X על גבי הציור". כשחזר בערב, הוא היה מתוסכל מאוד לראות כל כך הרבה סימני X והערות שאנשים סימנו על גבי הציור. מיואש ושבור הוא חזר למורה שלו ופרץ בבכי: "אני חסר תועלת" התייפח. "אם זה מה שלמדתי בקורס, אז אני לא מתאים להיות צייר. אנשים שללו את היכולות שלי לגמרי!" המורה חייך אל הצעיר ואמר: "אני חושב שאתה מוכשר מאוד והציור שלך ללא רבב. תן לי להוכיח לך את זה." האמן הצעיר הסכים ואחרי יומיים הציג העתק מדוייק של הציור הקודם למורה. המורה לקח את הציור וסימן לצעיר לבוא איתו. השניים הגיעו אל אותו מרכז מסחרי הומה והניחו את הציור באותו המקום. מתחת לציור, הונח שלט: "רבותיי, ציירתי את הציור הזה בעצמי. מאחר ואני חדש במקצוע, ייתכן שביצעתי מספר טעויות. מתחת לציור ישנה קופסה עם צבעים ומכחולים. אנא מכם, אם תואילו בטובכם לתקן את הטעויות על גבי הציור". בערב, חזרו השניים אל המרכז המסחרי והופתעו למצוא את הציור ללא אף תיקון. גם למחרת הציור נותר שלם, וכך גם בחודש שאחריי... מוסר ההשכל של הסיפור: קל יותר להעביר ביקורת על משהו, מאשר לשפר אותו בעצמך. אל תתנו לאחרים לשפוט אתכם, היו השופטים הבלעדיים של עצמכם! קיבלתי במייל