1004עוד לא ראינו דם-אודליה קוברברג- סוזן דלל-ביקורת

1004עוד לא ראינו דם-אודליה קוברברג-דלל צילומים-אלי ליאון אודליה קופרברג הנה כוריאוגרפית ותיקה,רקדנית ומורה למחול. "עוד לא ראינו דם"שיצרה הנו מחול הכולל בתוכו תזמורת של ארבע נגנים היושבים על הבמה וחמישה רקדנים כאשר כל אחד בשטחו מנגן מוסיקת רוק,רוקד ושר. זהו מחול המשלב בתוכו כמה דברים.כל המרכיבים שמופיעים במחול הנם עכשוויים ורלונטיים. אומרת הכוריאוגרפית"חשוב היה לי לדעת אם אנו בשליטה על חיינו.האם הגוף מתנגד לתנועה זורמת והרמונית והאם עם הזמן הוא מתרגל ונוצרת הזרימה ההרמונית".לדבריה היצירה עוסקת במחאה אישית וחברתית. קופרברג המשלבת בריקוד מוסיקה חיה מאת שגיא צורף הנמצא כל הזמן על הבמה יחד עם הרקדנים ממשיכה ואומרת שכולם ביחד יוצרים אמירה חזקה. הריקוד נראה מאוד יפה,הוא מענין,מבוצע היטב,יש בו שפע של התרחשויות ורעיונות שונים.הוא משתף גם תזמורת קטנה על הבמה אך אם להיות צמודים לכוונת הכוריאוגרפית כפי שהביעה אותה ,קשה להבין את כוונותיה ואת האמירה שרצתה להראות בכוריאוגרפיה חדשה זו. ההפקה עשירה .יש שילוב יפה בין הנגנים על הבמה לבין הרקדנים אך בחלקים מהיצירה או המוסיקה או הריקוד משתלטים והופכים לעיקר. דבר זה מצד אחד מפריע לרצף אך מצד שני נותן גיוון למופע ומאפשר לשים לב ולהנות מפעם לפעם רק מהמוסיקה או רק מהמחול. המופע מתחיל כאשר הרקדנים שוכבים על הרצפה ומתחיל ריקוד תוך כדי הישיבה והשכיבה.בהמשך הם קמים ומתחילים להתלבש כאשר תוך כדי הריקוד כל אחד נותן חלק מלבושו בעיקר בגדים תחתוניים לרקדן אחד הנראה כמנהיג,המוביל או אולי השלטון. הקבוצה כולה רוקדת בשילוב קפיצות,צורות שונות,דחיפות,סיבובים.הריקוד ברוטלי וכוחני אם כי הכל נעשה בעדינות ולא באכזריות. מפעם לפעם יש ריקוד סולו של הרקדן השולט שאינו משתף את האחרים בריקוד הקבוצתי. האם זאת המחאה כשהשלטון לוקח מהעם ואינו נותן תמורה אלא שומר לעצמו .יש התנגדות של כולם אך ללא תועלת וההצלחה מועטה בלבד.זהו ריקוד אחד מול כולם. כל הרקדנים בכושר טוב ומבצעים הכל היטב וביכולת גדולה. המחאה מתבטאת לדעתי בכמה אופנים.יש מחיאות כפיים וריקוד על פיהן,יש דפיקות על הרצפה,יש התנגדות חלקית למסור את הפריט הצנוע.יש שליט ונכנע.אתה או על הסוס או שרוכבים עליך. במהלך הריקוד יש רקדנית שמדברת דברים לא מובנים במבטא רוסי מובהק.האם היא מיצגת את השכבות החלשות בחברה כי בסופו של הדיבור היא נשברת,נופלת אל מחוץ לבמה ומוצאת החוצה כנראה ללא רוח חיים. כל אחד יכול לפרש את מה שהוא רואה על הבמה בצורה חופשית כרצונו כי אין המשכיות,אין רמזים מובנים,אין משהו שלם והכל תלוי בדמיונו של הצופה. המחול מענין.אם אתה בא בכוונה להנות ממנו מבלי לחפש כוונות,מסרים,אמירות הנאתך מובטחת. אם אתה מנסה לפרש,ליצור לך משהו שלם,מושלם עם מסר כפי שקראת לפני שבאת לראות את המחול, לא תמצא זאת ותתאכזב. אך ממתי במחול מודרני אתה חייב להבין כל דבר, אם באת להנות ולראות אז ראית מופע מענין ומבוצע היטב .הכוריאוגרפיה היתה מענינת, מגוונת עם אלמנטים רבים,תנועות שונות ומוסיקה טובה.את הכוונות והמסרים מוטב להשאיר על הנייר שבו היו כתובים. כמו שהמחאה החברתית בשנה שעברה תוצאותיה היו מעורפלות כך גם במחול שראינו הרעיון והכוונה היו לא כל כך מובנים ומודגשים.כנראה שזה גורלה שמחאה בכל צורה שהיא מתבטאת. לראות או לא לראות:ויתרתי למפרע על הכוונות והרעיונות ואז אישית היה לי מענין,מבוצע היטב,נהנתי וממליץ. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 04/9/2012 11:21 אלי ליאון [email protected] טל03-6856786 054-249-34-88 עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.