מוטקה > בלוגים > הבלוג של רחל גולדנברג > נתינה היא אהבה אמיתית

נתינה היא אהבה אמיתית

נתינה היא אהבה אמיתית

בצוואתו של בעל חווה גדולה נמצאה הפיסקה הבאה: כל הצדדים היו מוכנים להתחלק בדיוק כמו שציווה האיש בצוואתו, הבעיה הייתה שהיו לו רק תשעה עשר סוסים. הם נתקעו כבר בקטע הראשון, תשע עשרה אי אפשר לחלק לשניים. זקני הכפר התכנסו. נערך דיון. הרבה עפרונות נשברו, הרבה כוסות קפה התרוקנו. הועלו הצעות ורעיונות. לחצות את הסוס האחד לא בא בחשבון, הצוואה אוסרות זאת במפורש. גם מכירת אחד הסוסים תנגוד ככל הנראה את רוח הצוואה, וגם אז הם לא בדיוק יסתדרו עם הרבע והחמישית. הם הגיעו למבוי סתום ושילחו את היורשים הביתה ללא פתרון. הכפר כולו סער, זקני הכפר אכזבו אותם, אבל מאידך הם רחשו להם כבוד, הם ידעו שאנשים אלו הם אנשים טובים ומכובדים, אבל השאלה הזאת גדולה עליהם. בחשאי הם שיגרו איגרת בהולה לחכם מפורסם שגר באחד הכפרים הסמוכים, הם ביקשו ממנו שיגיע, כאילו באקראי, שלא לפגוע ביוקרתם של הזקנים, וינסה למצוא פתרון לבעיה. החכם נענה לבקשה והגיע, הוא נדרש כביכול לאי אלו סידורים בכפר. אבל זקני הכפר היו חכמים מספיק כדי לנצל את הסיטואציה ולבקש ממנו עזרה בפתרון הבעיה הסבוכה אליה נקלעו, הוא ביקש שילוו אותו כשהוא רכוב על סוסו אל אורוותו של החוואי המת, ובבקשה שיכנסו גם את היורשים, וגם שיכינו את הסוסים. בני הכפר ששמעו על ההתפתחות מיהרו להתכנס בחווה. היורשים הגיעו. הסוסים הוצאו מהאורווה והועמדו בשורה אחת. תשע עשרה סוסים בסך הכול. החכם ירד מעל סוסו, משך אותו ברתמה והעמיד גם אותו יחד עם תשע עשרה הסוסים האחרים. האנשים מסביב התלחששו, אך החכם המשיך בשלו. הוא הורה לאחד המשרתים לקחת עשר סוסים, מחצית מתוך העשרים, ולהעביר אותם לידי היורשים: 'המחצית לבנים!' הכריז, וכולם הנהנו בראשם. אחר כך הורה למשרתים לגרור חמישה סוסים מתוך העשרה הנותרים ולתת אותם לאחי הנפטר: 'הרבע לאחים!' הכריז וכולם הנהנו בראשם, גם הם ידעו שעשרים לחלק לארבע הם חמש. ואז פנה החכם אל הקהל: 'ועכשיו אמרו לי אתם: כמה הם חמישית מתוך עשרים?' 'ארבע!' שאגו כמעט כולם, לפחות אלו שידעו חשבון. 'קח את ארבעת הסוסים הללו, ותן אותם לחברו של הנפטר'. סוסו אחד נותר עומד מיותם. החכם שסיים לפתור את הבעיה עלה עליו באצילות ונפרד מכולם לשלום. אבל האנשים שמסביב סרבו לתת לו לעבור. זקני הכפר היו המומים מהפתרון היצירתי של החכם, פתרון מדהים שכולם היו מרוצים ממנו. הם רצו לדעת, מה הטריק? איך הוא הצליח במקום שהם נכשלו? 'פשוט מאוד אחיי', אמר להם החכם בטרם הדהיר את סוסו. 'בכל בעיה, בכל מקרה של חילוקי דעות, של קשיים והסתבכויות, תזכרו שאם אתם רוצים לקבל משהו, כדאי לכם מאוד לתת בתחילה משהו משלכם. אם תתנו, סביר להניח שתקבלו חזרה. ולפעמים אפילו תישארו עם עודף. אהבה היא נתינה. כבר אמרנו

תגובות  8  אהבו 

614
29/09/12
משובח

תודה לך רחל
שנה
של נתינה

אור
ותבונה.

אראלה.
חסר הקטצ' שבסיפור לא ניתנו נתונים לגבי מספר היורשים והאם החלוקה צריכה להיות שוה. אין את ההפתעה בחלוקה. אני זוכר שהסיפור הזה הופיע בעבר עם נתוני החלוקה שאז הייתה משמעות לסוס ש...
חסר הקטצ' שבסיפור
לא ניתנו נתונים לגבי מספר היורשים והאם החלוקה צריכה להיות שוה.
אין את ההפתעה בחלוקה.
אני זוכר שהסיפור הזה הופיע בעבר עם נתוני החלוקה שאז הייתה משמעות לסוס של האורח.
אומר לך בצורה עדינה שבכל אדם יש נתינה אבל יש כאלה שלתת לא רוצים והם רק מקבלים וחפצים. ומעכשיו ומכעת פשוט צריך לתת וכשה לא נותנים מהלב זה מאד כואב....
אומר לך בצורה עדינה
שבכל אדם יש נתינה
אבל יש כאלה שלתת לא רוצים
והם רק מקבלים וחפצים.

ומעכשיו ומכעת
פשוט צריך לתת
וכשה לא נותנים מהלב
זה מאד כואב.
תודה על תגובתך
חג שמח
רחל
מצטרפת לאיחולייך לשנה החדשה. תודה על תגובתך.
רחל
החלוקה היא לשני יורשים.מכוון שהירושה היא במספר האי זוגי.ולא ניתן לחלק לשני חלקים שווים.מוסר ההשכל בסוף הסיפור הוא בנתינה.כדאי לתת משהו משלנו וסביר להניח שנצא ניסכרים בדרך שונה .אהבה היא נתינה תודה ע...
החלוקה היא לשני יורשים.מכוון שהירושה היא במספר האי זוגי.ולא ניתן לחלק לשני חלקים שווים.מוסר ההשכל בסוף הסיפור הוא בנתינה.כדאי לתת משהו משלנו וסביר להניח
שנצא ניסכרים בדרך שונה .אהבה היא נתינה
תודה על תגובתך
רחל
מסכימה איתך שצריכים להיות קשובים ומעת לעת לעזור לזולת.תודה לך על תגובתך .חג שמח.
רחל
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה