הוא היה בריא אבל נתנו לו תרופות כי.....

הגיע במייל
ההמלצה לא להגיע אל הרופא ללא סיבה אחרת יטעינו לך מחסן תרופות-הגיע במייל

הדוד שלי פינחס הגיע לגיל 70 בבריאות שלמה.

לעולם לא אושפז בתי חולים, לא נטל כל תרופה ושמר תמיד על אורך חיים בריא.

עד היום שדודתי, פרחיה, בעידוד של ביתה , בת דודתי טלי, אמרה לו:

- פינחס הגעת לגיל 70,והגיע הזמן שתעבור איזה צ'ק אפ רפואי.

- בשביל מה?אני מרגיש טוב מאוד.

- דווקא עכשיו, כשאתה מרגיש טוב וצעיר, זה הזמן לעבור בדיקות כדי למנוע בעיות בעתיד, ענתה דודתי.

אז דוד פינחס הלך לבקר הרופא המשפחה.

הרופא לפי כל הכללים של הרפואה הטובה שלח אותו לבדיקות שגרתיות של דם, שתן , צילומי רנטגן, אולטראסאוד וכל מיני בדיקות שנכללות בסל של קופת חולים.

אחרי שבועיים הרופא מסר לו שמצבו טוב, אבל היו כמה סטיות קטנות בבדיקות שהיה צורך לשפר ולאזן אותם.

אז רשם לו SIMVACOR בשביל הכולסטרול, NORMITEN בשביל הלב , GLUCOPHAGE למנוע עליות ברמת הסוכר, AHISTON נגד אלרגיות , CENTRUM בשביל לשמור על רמת ויטמינים הרצויה ו - NORMOPRESS ללחץ דם.

בגלל שמספר התרופות היה גדול הוא רשם לו גם LOSEC כדי להגן על רירית הקיבה.

הדוד פינחס הלך לבית מרקחת והשאיר שם חלק נכבד מהפנסיה שלו בשביל כמה קופסות מעודנות בצבעים שונים.

עם הזמן, בגלל שלא היה מסוגל להיזכר אם הכדור הירוק הוא לאלרגיה, אם לקחת אותו לפני או אחרי הכדורים לקיבה והכדור הצהוב ללב היה צריך לקחת באמצע או אחרי הארוחות, הוא חזר לרופא להתייעץ.

הרופא אחרי שכתב לו הוראות מסודרת לנטילת התרופות ומשום שמצא אותו מעט מתוח וגם מדוכא הוסיף לו DEPREXAN ו – VABEN.

ביום ההוא כשנכנס לבית מרקחת התקבל בחביבות מצד כל הרוקחים בהיותו לקוח מועדף. אפילו כפיים מחו לו כשנכנס.

אבל דודי לא הרגיש יותר טוב עם התרופות. נהפוך הוא, כל יום הרגיש גרוע יותר. הוא סידר לו במטבח מדף מיוחד לתרופות וכמעט לא עזב את הבית משום שהתדירות שהיה צריך לקחת הכדורים לא איפשרה לו לעזוב הבית להרבה זמן.

אחת החברות, היצרנית של מספר תרופות שהוא השתמש, החליטה למנות אותו גם כלקוח מועדף וקיבל מהן מד חום ,עט עם הלוגו של המפעל ו- 10 צנצנות סטריליות לבדיקת תרבית שתן.

המזל לא שיחק בימים ההם לצידו. יום אחד חלה בשפעת ודודה פרחיה השכיבה אותו במיטה כמו שתמיד עשתה, נתנה לו תה ו"גוגל-מוגל" אבל הפעם הזמינה גם רופא לביקור בית. הרופא אחרי שבדק אותו אמר שזו הצטננות פשוטה ורשם לו COLDEX וכדי להיות זהיר ובטוח גם אנטיביוטיקה AUGMENTIN .

הדוד פינחס התחיל עכשיו גם לקרוא ההוראות השימוש של התרופות ובהן אזהרות, הוראות נגד תופעות לוואי, אינטראקציות עם תרופות אחרות, ומה שקרא היה איום ונורא. חוץ ממוות פתאומי היו גם אפשרויות של הפרעות בקצב הלב, דימומים ממערכת העיכול, בחילות,יתר לחץ דם, אי ספיקה כלייתי, שיתוקים, כאבי בטן עוויתיים, שינוי במצב הנפשי ודברים אחרים מפחידים נוספים.

הוא מאוד נבהל וקרא לרופא שאז אמר לו שלא ישים לב למה שכתוב. חברות התרופות כותבים הדברים האלו כדי להגן על עצמן בפני תביעות משפטיות.

- תרגע פינחס, אל תתרגש, אמר הרופא ורשם לו נרות ANTIDEPRESOL FORTE.

בזמנים האלו כל פעם שפינחס היה מקבל את דמי הפנסיה היה תיכף הולך לבית מרקחת שהיה בו לקוח VIP.

המצב הזה גרם לו להרגשה מאוד לא טובה והרופא המסור היה מוסיף עוד כמה תרופות. הגיע הזמן שלדודי לא היו מספיקות שעות היום בשביל לקחת כל התרופות וכמעט ולא ישן מרוב דאגות להן ואפילו היה צריך להפסיק לקחת את כדור השינה שהרופא רשם לו כיוון שפחד להירדם ולשכוח ליטול אחד מהכדורים אחרים.

כל כך רע עשתה לו הקריאה של הפרוספקטים שיום אחד מת המסכן.

היו הרבה אנשים בהלוויה שלו. הרוקח היה מי שהכי בכה מכולם.

לדודתי פרחיה הייתה נחמה אחת, לפחות היא שלחה אותו בזמן לרופא, אם לא - היה מת הרבה יותר קודם.

המייל הזה מוקדש לידידיי הרופאים והחולים כאחד.