תן למילים לגעת בך בסיפורי תל אביב
מופע חדש של ההרכב אסף רוט,אפרת בן צור,דניאל סלומון,יהלי סובול,ערן צור, חמי רודנר ונסים קלדרון שאני מקווה שאינו חד פעמי, אם כי ההרכב הזה או דומה לו מופיעים לפעמים שם במדיטק בחולן.
אז אמנם העיר חולון זו לא תל אביב אבל זה המקום שנבחר למופע הזה של " סיפורי תל אביב "
תל אביב היא עיר שהוקמה בספונטניות לא מאוגנת וללא כל מחשבה בניגוד לאותה תקופה בה הארגון אפיין את הקמת הקיבוצים או אפילו חולון, כעיר של שכונות לשכן בהן את העולים. תל אביב זו עיר בלי קונספציה.
אלטרמן כתב " בכל זאת יש בה משהו" ואם אנו מביטים בה היום אז בהחלט יש בה משהו, אם אנשים מעדיפים לגור שם בדירות מחולקות בקירות גבס, ולסבל את הצפיפות והתנועה הרי יש בה באמת משהו בעיר הזאת ללא הפסקה.
המופע הזה בו הגישו האומנים קטעי פרוזה ושירה סוחפת, תוך כדי הקרנת שקופיות של צילומים או ציורים מהתקופה ההיא הבלתי נשכחת למי שהיה אז..
מאוד אהבתי את השירה ( ולא הקלטתי!) כך שאם תרצו להאזין תצטרכו להאמין שיהיה עוד מופע.
זה די ברור שיום שישי כולם עסוקים במטבחים או ב" סידורים" אבל כאן במדיטק שבחולון מתרחשים דברים שחבל להפסיד
במופע קראו וביצעו האומנים יצירות בעיבודים מוסיקליים חדשים את שיריהם של משוררים שכתבו על תל אביב כפי שהתבוננו עליה ובהם: נתן אלתרמן שהתאהב בתל-אביב ממבט ראשון: עיר קטנה של ים וחולות, צריפים והרבה שמש וכתב עליה בשיריו,יעקב שבתאי ששיטוטיו הרבים בתל אביב באו לידי ביטוי גם בספריו "הדוד פרץ ממריא" ו"זיכרון דברים", נעמי שמר ילידת המושבה כינרת ששנותיה בתל אביב הולידו את:" עיר לבנה", "בסנדלים על גשר הירקון", "גג", ו"לאורך הטיילת", מאיר ויזלטיר שכתב את יש לי סימפטיה" ו"אפשר לחיות בתל-אביב" וכן אלכסנדר פן, דליה רביקוביץ', נסים אלוני ואחרים.
הופעה בלתי נשכחת
