מי לא שמע על גוטקס ולאה גוטליב

שאלו אותי, מה לי ולאופנה ועיצוב, ואכן זה לא תחום ההתמחות שלי, אולם כל מי שחי כאן בארץ כמה עשרות שנים או נולד פה כמוני, אינו יכול להתעלם מהמותג " גוטקס". מדובר כאן על " חתיכת היסטוריה " לא צריך להבין באופנה, עיצוב, טכסטיל או דוגמנות, מדובר כאן על תערוכה מרהיבה, יחידה בסוגה המאפשרת חשיפה חד פעמית לעולם היצירה של לאה גוטליב.

התערוכה הזו מסכמת בקומה העליונה 60 שנות עבודה, ובקומה התחתונה את העכשווי העתידי. מה שמאפיין את התערוכה הוא החזון, בגדי הים, הבדים, הצבעים והטכניקה. זו לא תערוכה של אופנה ועיצוב זו חוויה.

הצצה חטופה לכמה פינות בהנחיית האוצרת איילה רז מגלה את המעוף והטכניקה או הכח המניע את היוצרת. כך אני נחשף לסגנון רקמת קלוצ'ה, הבסיס למעוף הוא סינר שראתה בהונגריה ארץ הולדתה, הרקמה עוברת לבגדים ובגדי ים רקומים ומכאן הטכנולוגיה שהחליפה את הרקמה הידנית היקרה. בקולקציית צארד'ש אנחנו נחשפים לטכנולוגיה של הדפסת משי ב 24 צבעים, עבודה שדורשת דיוק רב מאוד קולקצית טופקאפי חושפת סגנון שונה המעביר אותנו לחוויה של טורקיה ורקמה פקיסטנית " רקמת שישא" המון מראות שבורות, עגולות או אחרות בברק או במט מודבקות בדבק חם עם רקמה סביב למראות , מרהיב.

קולקציית " ירושלים של זהב זה בכלל משהו מרגש, עוד יותר מרגש לשמוע את הסיפור שמאחורי היצירה וההצלחה העולמית. סיימתי בקולקציית ואן גוך, כאן ראינו כיצד מבגדים המעוטרים בציורי איריסים מרהיבים הדגמים והמוטיבים משתנים ונוצר משהו יחידני עשיר בצבעים ומדהים. יש עוד קולקציות נוספות שלא התעמקתי מפאת קוצר הזמן ואני חייב לשוב לשם והפעם לא לבד.

בקומה התחתונה הבדים והציורים שמאפיינים את הקו העכשווי העתידי וכן יש המשך לפועלה האדיר של לאה גוטליב

התערוכה מתקיימת במוזיאון העיצוב והוצגה לנו על ידי מר ספן שהוא המנהל של מתחם המדיטק. יש לציין לשבח את עיריית חולון על כל הפעילות התרבותית והאומנותית שמתקיימת במתחם המדיטק בפרט ובחולון בכלל.