מוטקה > בלוגים > הבלוג של רחל גולדנברג > משפחה ומשמעות -השם

משפחה ומשמעות -השם

התמודדות עם זר

היום בבוקר נתקלתי בזר כשחלף על ידי ברחוב , "הו סלח לי בבקשה" היתה התשובה שלי.
הוא אמר, "אנא סלחי לי ; לא ראיתי אותך. "
היינו מנומסים מאוד, הזר ואני , כל אחד מאיתנו המשכנו בדרך שלנו ונפרדנו.
אבל בבית , הסיפור הוא שונה.
איך אנו מתייחסים ליקירינו, צעירים ומבוגרים?.

מאוחר יותר באותו יום, בזמן בישול ארוחת הערב, הבן שלי נעמד לצדי בשקט ובלי מילה.
כשפניתי לאחור להוציא משהו מהמקרר , אני כמעט והפלתי אותו.
"זוז לי מהדרך", אמרתי בזעף.

הוא הלך משם, והלב הקטן שלו שבור.
לא הבנתי באיזה חומרה דיברתי.

בעוד אני שוכבת ערה במיטה, וקול שקט של אלוהים בא אלי ואמר,

"היום תוך כדי התמודדות עם זר, השתמשת באדיבות בסיסית ,
אבל לגבי המשפחה שאת אוהבת, השתמשת בזילזול.
אם תלכי להסתכל על רצפת המטבח, את תמצאי שם כמה פרחים ליד הדלת.
אלה הפרחים שהוא הביא לך.
הוא קטף אותם בעצמו במיוחד לך: ורוד, צהוב וכחול.
הוא עמד בשקט כדי לא לקלקל לך את ההפתעה, הוא חיכה שתסיימי שניה והוא יתן לך מתנה .
"את אפילו לא ראית את הדמעות שמילאו את עיניו הקטנות." בשלב זה, הרגשתי מאוד קטנה, ועכשיו הדמעות החלו לרדת.
אני הלכתי למטבח ואספתי את הפרחים שהיו על הרצפה ונכנסתי בשקט וכרעתי ליד המיטה שלו ,"תתעורר, ילד קטן שלי, תתעורר," אמרתי.
"האם אלה הפרחים שבחרת בשבילי?"
הוא ניגב את עיניו וחייך "מצאתי אותם, על ידי העץ. לקחתי אותם כי הם יפים כמוך.
"ידעתי שאת תאהבי אותם, במיוחד את הכחול ".
אמרתי בדמעות "בני, אני מצטערת מאוד על הדרך שבה התנהגתי היום;
לא הייתי צריכה לצעוק עליך ככה. "

הוא אמר, "אה, אמא, זה בסדר. אני אוהב אותך בכל מקרה. "
אמרתי, "בני, גם אני אוהבת אותך,
ואני אוהבת את הפרחים, במיוחד הכחול ".

חיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי אותו מימיו . בא במייל

תגובות 2 אהבו 0

579