סיפור מסע קיץ 2014 - חלק שלישי - מהעיר מינכן בגרמניה לעיר דיסלדורף בגרמניה דרך הארדנים הגרמנים

יום 34 - היום החמישה עשר של הטיול יום שישי -  23/08/13 
בבוקר יצאנו בנסיעה של כשעה לתחנת ההשכרה להחזרת הקרוואנים ולאחר שהשלמנו עלינו על האוטובוס ויצאנו לעיר מינכן לזמן חופשי במרכז העיר מכיכר קרל, שם נתנו לקבוצה זמן חופשי וטיילנו לאט ברחוב הלכנו לאכול ארוחת צהריים בקאופהוף ולאחר שפגשנו את הקבוצה בזמן באיזוטור נסענו לכפר האולימפי לעולם BMW ולאחר ביקור המשכנו עם האוטובוס לשדה התעופה שם הורדנו את הקבוצה ולאחר צק אין שוב במכונות (פטנט אדיר של לופטהנזה) נפרדנו מהם לשלום וגם מסיון שהייתה אינו מהקבוצה הראשונה וחזרנו עם האוטובוס לתחנת ההשכרה, בגלל מזג אוויר גשום בכל מרכז אירופה החלטנו לצאת צפונה ומערבה לכיוון הארדנים שם מזג האוויר נראה שיהיה יותר טוב.
החלטנו לצאת מיד לכיוון נירנברג ולישון בשטילפלאץ Stellplatz שהוא חניון מוזל ללא משרד ומתאים רק לקרוואנים ולא לנגררים הנמצא בעיירה פאוכט Feucht אותו מצאנו בספר החדש של אקסי ACSI ושל חברת NKC. הזנו קואורדינאטות ויצאנו לדרך.
הגענו לחניון ממש לפני שמונה בערב ולאחר שהתחברנו לחשמל (שמים בלוח דיגיטאלי קטן את מספר החיבור ומשלמים במטבעות של יורו) הלכנו למשרדי הבריכה לשלם על החנייה. שם אמרו לנו שיש שימוש חופשי במקלחת ובשירותים של הבריכה וקיבלנו קבלה לרכב וכן כרטיס חינם אחד לבריכה הפתוחה המחוממת. החלטנו להתקלח בבוקר אז חזרנו לקרוואן שם פגשנו זוג הולנדים בדרכם מהולנד דרום אוסטריה לאגם פאקר לצלילה וכנס של אופנוענים.
יצאנו לטיול בשכונה שלידה החניון, חצינו שכונה שקטה של בתים קומתיים עד שיצאנו ממנה ונראה שכל השכונה יצאה לחופש, המשכנו עד לתחנת רכבת פאוכט מזרח Feucht Ost שם בדקנו את לוח הזמנים לרכבות לעיר נירנברג וחזרנו לקרוואן. אחרי ארוחת ערב קלה עייפים ורצוצים אבל סוף סוף לבד ללא קבוצה הלכנו לישון.
עלות לינה – שטילפלאץ Stellplatz בעיירה פאוכט Feucht (מספר אתר 12855 בספר של 2012) 7 יורו לקרוואן ושני אנשים 2 יורו ל- 4-קילוואט חשמל
עלות אחרות – קצת סופר לחם וכאלו

יום 35 – יום  שבת – 24/08/13 –  פאוכט – נירנברג – באד קונינגן
בבוקר קמנו בלי לחץ למזג אוויר בסך הכול טוב ונאה, הלכנו לבריכה להתקלח ואחרי ארוחת בוקר יצאנו לתחנת הרכבת שנוסעת לנירנברג. בפאוכט יש שתי תחנות ואנחנו בתחנת OST יש מכונה אוטומטית לרכישת כרטיסים עם הרבה אופציות, יש הסברים באנגלית ובסוף אנחנו מחליטים לרכוש כרטיס בסיסי לכל כיוון. אחרי זה אני מדפיס את לוח הרכבות לחזרה. כאשר מגיעה  הרכבת אנחנו נוסעים נסיעה קצרה של 15 דקות בערך למרכז נירנברג. 
 
אנחנו מטיילים בעיר ברגל ומתחילים כמובן במרכז מידע לתיירים שבו הרבה חומר כתוב וגם מפה והסבר טוב באנגלית, סיור בעיר כולל כמובן הרבה מבנים מפוארים כנסיות גדולות גשרים עתיקים והארמון המלוכה של הרייך הראשון שהיה האימפריה הרומית החדשה. למקום גם היסטוריה רבה שקשורה למחלת העולם השנייה וכמובן לסיפור הנאצי. 
מתחילים בכנסיה והגדולה שם יש חתונה ובשעה עגולה הכול מסתובב בראש מגדל הפעמונים, משם חוצים גשר מדהים על הנהר שם מצטלמים ומשם ממשיכים לשוק בכיכר המרכזית שזה שוק של ירקות פירות ושאר מזונות שם אנחנו קונים פטריות מעורבות מסוגים שונים למרק פטריות. 
אחרי השוק יש כמה מבנים מעניינים ועתיקים. אנחנו מחליטים לאכול משהוא מקומי ומתיישבים במסעדה מקומית שמגישה שני מאכלים מסורתיים של המקום הנקניקיות של נירנברג שזה נקניקיות קצרות וצרות צלויות על אש של עצים (לא פחמים) ממנו אנחנו מזמינים מנה של 6 נקניקיות וכרוב כבוש חם ומנה שנייה מרק עם כדור של כבד קצוץ שדומה למרק הזה שמוגש במינכן. האוכל  טעים ולא יקר ועל השולחן סלסלה של לחמיות וברצל שאם לוקחים מוסיפים את זה בסוף לחשבון.
אחרי האוכל ממשיכים בסיור ואנחנו מגיעים גם למנהרות או למרתפים של העיר ורוכשים כרטיס כניסה אבל אז אומרים לנו שיש לחכות חצי שעה עד הסיור הבא ומנהרות זה בכלל לא מתאים לנו אז מוותרים ומקבלים את הכסף בחזרה.
אנחנו ממשיכים לאורך החומה עד לאזור שדומה לחלונות האדומים של אמסטרדם גם כאן בחורות כמעט ערומות יושבות בחלונות ראווה ויש שלט בכניסה שהכניסה לרחוב לא מיועדת לילדים ואסור לצלם את החלונות והבנות. 
משם אנחנו בורחים כי לא נעים ללכת שם וממשיכים למרכז האומנים יש שם תצוגות של אומנים יוצרים ואוספים שונים במחירים יקרים להחריד אבל נחמד לראות להסתובב או לשבת לקפה.
משם אנחנו חוזרים לתחנת הרכבת ונוסעים בנסיעה קצרה בחזרה לעיירה פאוכט. שם אנחנו מתנתקים מהחשמל שכבר הפסיק מזמן (שמנו כסף ל- 12 שעות לערך) מארגנים את הקרוואן ומחליטים להתקדם לכיוון הארדנים ששם צפוי מזג אוויר טוב יותר. אנחנו יוצאים לדרך כאשר אנחנו בוחרים בשטילפלאץ שנמצא בעיירה הספא המפורסמת באד קיסינגן Bad Kissingen ממש על יד המרחצאות כדי שאולי נגיע בזמן למרחצאות ואם לא אז למחרת בבוקר.
אנחנו יוצאים לנסיעה של כשעתיים ומגיעים לפי נקודת הציון של ה-GPS  ישר לרחוב של בתים ומבינים שהשטילפלאץ הוזז מקום ואחרי בדיקה מהירה נוסעים בחזרה למעלה גבעה שעליה בולט למרחוק ששם נמצא הספא וכן שם נמצא השטילפלאץ שזה מגרש חניה שבחלקו מסומנות מקומות לקרוואנים ונראה שדי מלא אבל אנחנו מוצאים מקום ליד החשמל אבל הארון מלא אז חוצים עם הכבל את הכביש לצד שני שם יש מקום. מכניסים מטבע של יורו ויש חשמל (בוחרים עם בורר את מספר החיבור ואז שמים מטבע) לשמונה שעות. אנחנו הולכים לקופה של הספא משלמים לחניה מקבלים שלט נייר לשים בקרוואן ומבררים על כניסה לספא 12 יורו לשעתיים שזה לא יקר עם כרטיס אורח אותו מקבלים במשרד אז מקבלים בונוס של שעה נוספת בחינם. אנחנו חושבים להיכנס בערב אבל מאוחר ומחליטים לוותר וללכת לישון. יושבים קצת בקרירות ליד הקרוואן אוכלים קל ומתארגנים בשקט והולכים לישון.
עלות לינה –שטילפלאץ Stellplatz בעיירה באד קיסינגן Bad Kissingen (מספר אתר 9087 בספר של 2012) 10.60 יורו לקרוואן, 1 יורו חשמל ל- 8 שעות, שעה נוספת חינם לנכנסים לספא. יש ריקון מים אפורים ושירותים ופחי זבל. אין מקלחת אבל יש שירותים מפוארים בתוך לובי הספא ששם יש גם מסעדה. 
עלויות נוספות – 6.4 יורו לאדם ברכבת ל- נירנברג וחזרה, 5 יורו לאדם כניסה למרתפים של נירנברג, מסעדה כ- 12 יורו למרק + נקניקיות, שקית פטריות בשוק.

יום 36 – יום  ראשון – 25/08/13 –  באד קונינגן - מונשאו
בלילה מתחיל לרדת גשם שלא מפסיק לרדת גם בבוקר וממשיך ללא הפסקה למעשה כל היום. מתארגנים בקרוואן וכאשר הגשם נחלש אני מקפל את החשמלים ואנחנו מחליטים לוותר על הספא ולצאת ישר מהאזור הגשום לכיוון הארדנים שם לפי התחזית ממחר יש כבר שמש מחדש.  
מתחילים לנסוע שאנחנו מקפידים להישאר על הדרך הארוכה יחסית אבל שעוברת בעיקר בכבישים מהירים בנסיעה שאמורה לקחת לנו כשש שעות בערך. 
אחרי כשלוש שעות של נסיעה שאנחנו עוברים כבר את פרנקפורט נכנסים לתחנת דלק גדולה שם אני מכין אורז חם עם יקרות בתוך מרק סמיך ואנחנו יושבים כמובן בגשם לאכול.
אחרי האוכל אני יושב לכתוב תוכנית טיול ליער השחור ושוויץ שהתחייבתי לעשות ואחרי שעה של עבודה אני שולח את זה במייל לישראל למזמין (פלאי הטכנולוגיה והראוטר האלחוטי של וואפלי שמלווה אותנו כל הטיול).
אחרי קפה בתחנה יוצאים שוב בגשם שלא מפסיק לעוד שלוש שעות נסיעה אחרי חצי שעה רואים שיש פקק תנועה ענק וחותכים לדרכים הצדדיות ובעזרת מפה שהיה לנו ואחת חדשה שקונים בתחנת דלק בדרך אנחנו מתקדמים בדרכי הכפר אשר שמובילות אותנו לחניון קמפינג בארדנים הגרמנים. 
לאורך הדרך הבתים מתחילים להשתנות מבנייה של עץ כמקובל בדרום גרמניה לבנייה של אבן אפורה או אדומה בסגנון שמתחיל להזכיר את הבניה בבלגיה והולנד. 
כאשר מתחיל להחשיך ואנחנו בעיירות קטנות בדרך אנחנו מתקשרים מהדרך לחניון אבל אף אחד לא עונה במשרד ואני חושב מה יהיה אם אין מקום ומוודא שיש בסביבה עוד שני חניונים לפחות כי אנחנו זקוקים לחניון למכונת כביסה רחיצת כלים ומקלחת טובה. בינתיים כבר חושך והגשם ממשיך לרדת הכבישים נעשים צרים ומפותלים כיאה לאזור הזה, כאשר סוף כל סוף ה- GPS מראה דגל שחור לבן ואנחנו חוצים את בתי הכפר הופן Hofen שגדרות קצוצות כגדר חיה לגבהים וצורות מדהימות ואנחנו מחליטים לחזור לשם מחר, הגשם מפסיק ואנחנו מגיעים לחניון בשם פרלאנאו Campsite Perlenau שמדורג 4 כוכבים והיחידי  באזור שאינו גובה כסף על מים חמים במקלחת לפי ACSI. 
 
אנחנו מגיעים לחניון ולפי הספר הם מדברים במשרד רק גרמנית אבל הבעיה שהמשרד  שנמצא במבנה מעניין בצורת האות ח עם חצר פנימית כמו אחוזה ספרדית פשוט סגור. ליד המשרד חדר מדרגות עם פעמון ששם רשום פרטי אבל אני בכל זאת מנסה ומצלצל ויוצאים משם שני ילדים קטנים שחורים ואומרים לי בגרמנית שהמשרד במסעדה. 
אנחנו נכנסים למסעדה קטנה שם יושבים כמה אנשים ואני שואל את הטבחית/מלצרית/קופאית לגבי רישום לחניון והיא עונה לי בגרמנית שיא קוראת לשף (כלומר למנהל לא לשף של מטבח שזה היא) מגיע בחור גבוהה ונחמד שאכן מדבר גרמנית ואני מבקש מקום ללילה אחד אולי שניים הוא אומר אין בעיה מבקש דרכון לפיקדון ואני מציע לשלם מייד והוא מסכים ומוותר על הדרכון שאני לא ממש רוצה להשאיר אצלו. אנחנו יורדים לעמדה הבוצית מתחברים לחשמל ומוציאים גגון ומשטחים ומחליטים במקום להכין אוכל לאכול במסעדה. 
במסעדה תפריט קצר של 5 שורות ואנחנו מזמינים שניצל ווינאי עם צ'יפס (טוב) ומרק היום שהוא ברוקלי מוקרם (בסדר) שאותו לא מצליחים לגמור ועליו שאלת המלצרית/טבחית בזמן התשלום בחצי עלבון אם לא היה טעים לנו ואני מסביר לנו שאנחנו פשוט לא רעבים יותר שלא תיעלב לנו.
בזמן האוכל אנחנו רוכשים מבעל החניון שני מטבעות למכונת כביסה ולמייבש ואז מגיע גם זוגתו שהיא שחורה ומכאן הילדים שכיונו אותנו היא מדברת אנגלית ונותנת לנו מפת שבילים של הסביבה ומראה לנו את הדרך ברגל למחר לעיירה מונשאו Monschau כולל הסבר על אלו שבילים לבחור ועל האוטובוסים שעוברים בסביבה (שבדיעבד לא כל כך היה נכון המידע על האוטובוס). בסוף האוכל עושים כביסה רוחצים כלים במתקן חיצוני עם מים חמים ואחר כך הולכים למקלחת כאן האכזבה מקלחות מפוארות עם קירות שיש וכאלו אך הזרם במקלחת חלש מאד והמתקן שהיה פעם על מטבעות מפסיק אחרי שש דקות להוציא מים חמים ולמשך שתי דקות אז אני נעזר במים רותחים שיש בכיור שנמצא באותו תא כמו הטוש. 
אחרי מקלחת אנחנו מתארגנים בקרוואן בודקים את המפה לטיול הרגלי שלנו (אין קליטת אינטרנט) והולכים לישון. 

עלות לינה –חניון ליד העיר מונשאו Monschau בשם פרלאנאוcampsite Perlenau  (מספר 621 בשנת 2013 אשר מקבל את כרטיס ההנחות של ACSI שלא היה לנו במחיר של 16 יורו) כולל מקלחות עם מים חמים, חשמל, אין אינטרנט אלחוטי – 23 יורו, המתקנים היו נקיים ומתוחזקים בצורה מעולה חוץ מהלחץ במקלחות. 
עלויות נוספות – מכונת כביסה ומייבש כל אחד 3 יורו, דלק כ- 50 יורו

יום 37 – יום  שני – 26/08/13 –  מונשאו
בבוקר אנחנו קמים לבוקר מעונן אבל יבש ואידיאלי להליכה ואחרי ארוחת בוקר והתארגנות אנחנו מכינים שני תיקי גב את מקלות ההליכה מעילי גשם מים וקצת פירות וחטיפים לדרך ויוצאים. 
אנחנו צועדים עד קצה החניון לאורך אזור האוהלים וחוצים גשר קטן ונכנסים לשביל שמוביל אותנו לתוך היער בשביל שקט ואנחנו הולכים בין העצים עד לפיצול שם פונים ימינה ליער וממשיכים עד לפיצול נוסף שם יש אפשרות ללכת עם שביל לאורך הכביש בשביל ישר אם חוצים גשר עץ מעל הנהר או לטפס מדרגות בשביל ישר לתוך היער שם בנקודה שלט הסבר על האזור אך רק בגרמנית. לאחר התלבטות קצרה אנחנו (היא) מחליטים כמובן לבחור בשביל שמטפס לתוך היער כי בשביל זה יצאנו לטיול רגלי באותו יום. 
אנחנו מתחילים לטפס ואחרי עצירה שבה פוגשים זוג יורדים לאיטו בשביל. תופסים אוויר וממשיכים לטפס עד קצה הרכס לנקודת התצפית מדהימה על עמק שמתחת, ממשיכים בשביל מולנו עץ שיש לו שורשים מדהימים שמכסים את כל השביל ומתחילים ממנו לרדת לאורך השביל בתוך היער הצפוף למטה לצד השני של הרכס.  השביל עובר בתוך יער צפוף עם עמדות תצפית שלאורכו שלטים בגרמנית המספרים את סיפור העיירה מונשאו Monschau שהייתה בעבר מרכז תעשייתי חשוב.
בקצה השביל אנחנו מגיעים לעיירה בכניסה לעיירה מרכז תיירותי מעניין המרכז מספר נושאים: נפחי זכוכית בשיטה מסורתית כולל הדגמות ואפשרות לילדים להתנסות, תצוגה וחנות של מוצרי הניפוח (אוסף מדהים ועשיר בצבעים), חנות דגמים של מכוניות ומוזיאון דגמי מכוניות, מספר חנויות של אומנים שונים ומגוון, מסעדה בשירות עצמי ותערוכה זמנית של פיסול בחול. לאחר הזכוכית והמכוניות אנחנו יוצאים ומתחילים ללכת למרכז העיירה. 
העיירה קטנה על שתי גדות נהר מרוצפת באבנים ובתי אבן קטנים בשני צידי הרחוב. מתחילים במרכז המיידע לתיירים שם אנחנו לוקחים פרוספקטים של כל האתרים למשפחות ומבררים לגבי האוטובוסים ולוח הזמנים ואיפה נמצאת התחנה כדי לחור משם לכפר הופן Hofen.
יוצאים משם לעיירה ונעצרים בבית קפה קטן שבו יש משקאות קפה (לי) ומשקאות שוקולד (לה) אנחנו בוחרים סוג של משקה שוקולד שזה כפית שעשויה משוקולד בטעם שנבחר ואליה מקבלים כוס חלב חם שבתוכו ממיסים את הכפית. אפשר כמובן לקנות גם כפיות כאלו הביתה. 
משם אנחנו ממשיכים לטייל בעיירה ברחוב הראשי העתיק שלה המרוצף אבנים עם גשרים מאבן מעל הנהר וצריח מעל העיר ומספר כנסיות וחנויות כולל בתי אומנים. באחד החניות של המעדנים ניתן לרכוש נקניק מבשר צייד של אייל.
ממשיכים על לכיכר הראשית של העיר ומשם המרחק לקצה העיירה ששם נאמר לנו שתחנת האוטובוס קצר ולפי הזמן נשאר לנו כ- 10 דקות לאוטובוס. שאנחנו מגיעים אנחנו לא מוצאים שם את התחנה ולאחר בירור מסתבר לנו שיש לעיי