יום העצמאות
שלום יום העצמאות בפתח ובימים שלפני אני מהרהר[כמו תמיד] הרהורים על עולם ומלואו תמיד,תמיד הם מגיעים ליום הזכרון יום העצמאות ואנחנו הישראלים אזרחי המדינה הזאות.לפעמים הנושאים מחיי היום או קשורים, לפעמים עבר רחוק יותר או קרוב ישנם כמה ובזמן הזה שאוסף לנו את ימי השואה, הזכרון והעצמאות חלק מהם מסרבים לשקוע ועולים וחוזרים למשל אני שואל את עצמי האם הלוחמים אשר עברו מלחמות [לא בקריה] בשדות הקרב על גבולות המדינה בסיני וברמה ירו הרגו ונהרגו האם הם יכולים לתת ידם למלחמה נוספת ובאילו נסיבות? הזמן הכרזת המדינה היו במרחב שאנו מכנים אותו היום מדינת ישראל 650000 אזרחים כולל הכל מיונקים עד זקנים במלחמה עצמה נהרגו כ6000 איש ואשה משהו כ 7.7% מכלל האוכלוסיה. ואני מהרהר כיצד היתה נראת המדינה אם חלק נניח חצי היה מספר ההרוגים איך היתה נראת המדינה במיוחד באותם שלבים ראשונים אשר בהם הונחו היסודות לכל מה שיש היום [כל אחד יכול לברוא לעצמו את הסיפור שלו-אין פה זכויות יוצרים] אחת מאותן מחשבות אשר מתגלגלות.לטעמי כאשר נגמרה המלחמה ונקברו החללים חלק גדול מאותם אנשים אשר שרדו לאחר המלחמה עיפים ומותשים פיזית ונפשית ניסו למצוא לעצמם מקום שקט במשפחתם בביתם או בחו"ל והפסיקו לתרום למדינה ואת מקומם [כמובן בלי הכללות] מילאו אנשי ביניים אשר ידעו להסתדר בלי סיכונים לפני בזמן ואחרי המלחמה.לא מדובר על ההנהגה העליונה אשר הובילה את המהלכים לפני ובזמן המלחמה,אבל אולי גם הנהגה זאות היו לה פנים שונות במידה כזאת או אחרת והבליל של כל מה שהתרחש ומה שנמנע ,זה מה שיש לנו היום חג שמח [מנגל לא על ראש שמחתי] שי
הארועים ניכפו עלינו ולמזלנו עמד בראש המדינה האיש בן גוריון שהחליט להכריז על הקמתה למרות כל האזהרות וההתנגדויות הן מבין המנהיגים כאן והן מצד ידידותינו ובראשם ארה"ב שביקשה-דרשה לא להכריז על הקמת המדינה. אילו.....
אף אחד אינו יודע מה היה גורלנו אילו לא הכרזנו על הקמת המדינה ב14.5.1948 . גורל רבים היה שונה אבל אנחנו לא חיים על אילו.
דרך אגב טעית בחישוב אחוז הניפגעים. 6000 נפגעים מתוך 650000 הם 9.23 אחוז ולא 7.7. כפי שציינת