קיץ.

קיץ עכשיו. חם ימים של
שרב. אך אני כותב על
החורף שעבר. חורף קר.
אור היום דל, כנוע, נבלע
בסערה שהתחוללה בחוץ.

תנור חשמלי, שלוש
ספירלות דולקות, קרוב
לרגליי. כוס תה חם, לוגם
מתונות. נעים בחדר.
מעבר לחלון, סערה גדולה.
גשם, ברד היכה בשמשה.
ברקים הציתו את השמים.
רעמים התנפצו ברעש
מחריד. רוח שורקנית צלפה
בעצי הגן, לא חסה על
השתילים הרכים.

מוגן בין כותלי ביתי, ובכל
זאת מוטרד. חרד לגורל
הציפורים והיונים דיירי הגן.
'היכן הן עכשיו?'
הלוואי תמצאנה מחסה
מעין הסערה, תחת גג
הרעפים של בתי שכננו
הטובים.

קיץ עכשיו. חם ימים של
שרב. שותה משקה קר,
אך לא שוכח החורף שעבר.
עוצמתו, אולי גם טובו.