האם בעתיד נאכל חרקים?

כשני מיליארד בני אדם בעולם ניזונים מחרקים שונים באופן יומיומי
ד"ר אולגה רז ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל
לפי התחזיות העולמיות* אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ב-2050 לכ-9 מיליארד, לצורך הזנת כמות כזו של אנשים נדרש להכפיל את כמות המזון ביחס לכמות הנצרכת כיום. לשם כך דרושים מקורות מזון נוספים וחדשים. כמות האדמה הנדרשת לגידול בעלי חיים המיועדות לאכילה, האפשרות המתמעטות להשגת דגים ופירות ים והשינויים באקלים – גורמים אלה לצד הגידול באוכלוסייה לא יאפשרו לייצר את הכמות הדרושה. יש צורך במציאת פתרון להגדלה משמעותית של המזון הנדרש ונעשה ניסיון למצוא אוכל חדש כדי לספק את הצרכים?
חרקים עשויים להיות מקור חיוני לצורך זה. ידוע כיום, שכשני מיליארד אנשים ברחבי העולם צורכים סוגים שונים של חרקים, תולעים, עכבישים וכדומה כמזון יום יומי. השם המדעי לאכילת חרקים אנטומופגיה (entomophagy).
מה הסיבות לאכילת חרקים?
בריאותית: הרכבם התזונתי דומה להרכב בע"ח שאוכלים כיום - עוף, בקר ודגים. רבים מהם עשירים בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, שומנים "בריאים", ויטמינים ומינרלים וע"פ מחקר שפורסם לאחרונה גם בנוגדי חמצון.
סביבתית: רוב החרקים כמעט ולא מפרישים גזים שפוגעים באטמוספירה (גזי חממה) וזאת בניגוד לבע"ח שאוכלים היום. כמות המזון הנדרש לחרקים כדי לייצר חלבון קטנה משמעותית מזו הנדרשת לבע"ח שנאכלים כיום. לדוגמה ליצור אותה כמות חלבון, צרצר צריך פי 12 פחות מזון מפרה, פי 4 פחות מכבשה ומחצית מעוף.
כלכלית וסוציאלית: גידולם אינו מצריך טכנולוגיה גבוהה- נחשב ל low-tech, דורש מעט השקעה, אין צורך בהשכלה גבוהה ובכך מאפשר תעסוקה לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר בעולם. הגידול נעשה בתנאי שדה או בגידול מתוחכם יותר בתנאים מיוחדים בהתאם להשקעה כספית.
האם אכילת חרקים תמצא את מקומה במערב? שאלה טובה. בין הראשונים שקיבלו את הרעיון הייתה אנג'לינה ג'ולי, שאכלה בעצמה והאכילה את ילדיה בחרקים ועקרבים.
אחד החסרונות למזון זה מכונה "איכס פקטור", תחושה גועל שעולה בנו בעצם המחשבה על אכילת חרקים. כדי להפחית ככל הניתן תחושה זו, נעשים ניסיונות לשינוי הצורה הטבעית של מזון מחרקים, לדוגמה, קמח מחרקים, הוספת קמח חרקים לאורז וכדומה. כבר היום נפתחים עסקים מסוג זה בהיקפים קטנים בארה"ב ובאירופה ומספר הצורכים מזון מחרקים עולה באיטיות.
בטיחות באכילת חרקים: קיימת הסתייגות בעיקר בשל אפשרות לזיהום בכימיקליים, רעלניים וחיידקים וכן בשל תגובות אלרגיות אפשרית. ייתכן ומגבלות בטיחות אלה לא תהיינה רלוונטיות כשגידול החרקים יבוצע בצורה מכוונת ומתורבתת.
סוגי החרקים הפופולריים ביותר לאכילה: חיפושיות (31%), זחלים (18%), דבורים, צרעות ונמלים (14%), חגבים, ארבה וצרצרים (13%) ועוד.
ופעמים רבות בילדותי אכלתי ארבה מתוגן ומתובל היטב ...טעים במיוחד..
אך כל שאר החרקים שהזכרת למרות הערך התזונתי שציינת ..לא יתקרבו לפי ..
לו מחסור במזון ייקרה עודי בחיים ..בניראה אמות מרעב ואני עדיין צעירה ..לא חבל??.
היום כשנמות יקברו אותנו בקומות
לא יהיה אוכל בעולם לפי קצב הגידול של האוכלוסיה
מה דעתך שבמקום לאכול חרקים .. נוכל זה את זה..
יום טוב..
בבקשה אני מבקש סיפור אופטימי. מדאגה לחץ הדם מטפס.
שטחי גידול ירקות מצטמצם.
עוד 40 שנים לא נהיה כאן לברר. זוהי נקמתם של אוהבי הבשר. לא יהיה מי שיספר.
!ותוכנם אינו ידוע!פטנטים מוגנים!
הבעייה עם אלה שאוכלים גלאט כושר. הם המסכנים. ייצטרכו לשנות עבורם את מצוות דרבנן.. כל מקרה זה אחרינו אני לא מודאג. מה זה משנה אם זה בקפסולה. את נכנסת לסופר ומבקשת 1ק"ג של קפסולה נמלים. חצי ק&qu...
הבעייה עם אלה שאוכלים גלאט כושר. הם המסכנים. ייצטרכו לשנות עבורם את מצוות דרבנן.. כל מקרה זה אחרינו אני לא מודאג. מה זה משנה אם זה בקפסולה. את נכנסת לסופר ומבקשת 1ק"ג של קפסולה נמלים. חצי ק"ג של קפסולת תיקנים.ששת מציע שרי עקרבים. כבר היום.