יצאתי.

יצאתי.

לחפש אותה.
אמרו 'איננה,
כבר לא קיימת'.
הסימנים הראו
לכאן ולכאן.
התלבטתי באלו
סימנים להתחיל?
באומרים 'היא איננה',
או, באומרים,
'היא ישנה, קיימת'

בתשרי יצאתי
לדרך לחפש אותה
בעולם.
על אבן דרכים
ישבתי, כתובית
עברית, חקוקה
באבן, קראתי -
"שמיני עצרת".
"שמיני עצרת?"
הלא סימן הוא
היא פה, ממש
מתחת לרגלי.
שמחתי. צלמתי
הכתובית, הוכחה.
עדות לקיומה.
ארצי ישראל שלי
היא פה, על אבן
דרכים.

(אחת מנכדותיי 0 להקליקבתמונה)

תגובות  0  אהבו 

189
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה כי לא נָס לחייך הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך תִצְעָדִי. לעת ערב, אסיראדרתך להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה. יותר מדיי אפור, אךלא אתןלגשמיות לקלקל לי את אווירת החג,שהרי ראשהשנהתשפ'דהיום, מעבר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה