תוגה.
גלגל המזלות סובב.
בני מערב נכנסים לחושך.
המנגד מוארים.
אז מה? מחר שוב יסתובב הגלגל.
עצה. השארו במקומותיכם,
השמש לא תסטה ממסלולה בגלל
אנשים כמותנו.
מישהו צועק, "בסוף גם
היא תשקע". צהל.
מי רוצה לשקוע?
'לא אני. לא אני', צועקים
כולם, רגלם על פי תהום.
ילד קטן שקוע בעולמו,
אין מציאותי ממנו.
זיקוקי דינור נוצצים, הוא יוצר.
ההוא מחלק סוכריות.
הם לא לוקחים, חוטפים
מתנפלים. הכל...
גלגל המאורות לא עוצר,
ילד לא מבין למה הוא עצוב.
ליבו הקטן מלא תוגה.
הצועק שוב צועק "לא אני...
לא אני אשם. הוא אשם, הוא".
הלילה יעבור. מחר יום חדש.