מכבסה

פרק א

מכבסה

מול החלון ממנו אני מביט יש מגרש מכוניות "המגרש של מושון" ומאחוריו ג'ונגל.

לא ג'ונגל של עצים ויער, אבל ג'ונגל של בתים ומה שבתוכם.

בתקופה שחייתי בניו יורק למדתי שאת שעות הפנאי בלילות אפשר להעביר בטלסקופ, כן אני כזה טיפוס של מציצן, מציץ לחיים של אחרים, מציץ ולא נפגע

כאשר שבתי ארצה  ניצלתי את תחביבי כמקצוע והרי אין לך סיפוק גדול מאשר אדם שתחביבו הוא מקצועו.

התגייסתי למשטרה למדור בילוש, ההבדל הוא שציוד הראיה והאזנה שלהם והטכנולוגיות זה כבר ממד אחר.

במגרש של מושון מתרחשים דברים מוזרים, אנשים שאני מזהה כבר טוב מאוד באים עם מכונית "משומשת" מוכרים לו אותה בזיל הזול ואחרי חודש הם קונים אותה במחיר אקסטרא פלוס וחוזר חלילה. בוארון כך רשמתי לי החליף את אותה מכונית עשר פעמים הוא מכר אותה בעשרים אלף קש, וקנה בשמונים אלף. והוא לא היחידי, עסק טוב.

אם לא הבנתם הוא הלבין או כיבס שש מאות אלף כסף שחור מעסקי הפשע. ואני לא מדווח בכמה מכוניות הוא משחק. חבל שאין מס שבח על מכירת מכוניות.

הכל היה טוב ויפה עד הרגע בו הגיע למגרש באקראי איש בשם זבולון אזרח ישר ותמים, בא ומכר להם את האוטו שהוא קנה לפני שבוע. הטמבל הזה מכר להם אוטו גנוב.

 אלא שעל מושון אף אחד לא עובד, אפילו אם זה לא בכוונה. "עסק זה עסק וכסף זה כסף" ולאנשים האלו אין אלוהים מה עוד שכאשר הם מריחים ריח של כסף קל, אין להם אלוהים גם אם זה עלול לדפוק את כל העסק.

את הפיז'ו שלו קנה זבולון ממגידיש, לא היה לו מושג שמגידיש סוחר קטן ועלוב במכוניות גנובות, הוא גם לא טרח לבדוק כי זה עולה כסף. למזלו הרע העברת הבעלות עברה חלק וזהו. אולם האוטו לא היה משהו ומשהו היה מסריח בתוך המכונית  והוא בסך הכל רצה למכור אותו, הוא מכר אותו בארבעים אלף למושון אותו סכום שהוא קנה, ממש הזדמנות אמר לעצמו.