ענן.

בהוולדי, מלאך האלוהים  
שאל אותי, מה אני בוחר 
להיות?
'ענן', עניתי.
התפלא המלאך, ושאל,
למה ענן ולא ציפור?
חשב הילוד, ולא מצא
תשובה. בתמימותו השיב,
'לא יודע'.
"ענן תהיה", פסק המלאך.

שט הענן אחרי אחיו הגדולים,
לומד יעודם, מוצא מהם
נדיבים, פורקים משאם על
שדות וגנים, ומתכלים...
ומהם עקרים, חולפים מעל
השדות ומתעלמים,
סופם מתאדים ונמוגים
 כלא היו.
"ענן תהיה", זכר את דברי
המלאך.

'עכשיו אני עב כבד, שט 
מעל האדמה. אוריד מנחתי
על מענית ותלם ואתכלה'.
'לו בציפור כנף בחרתי,
שדודה על פני האדמה הייתי,
ואיי מנחתי לאדמה?