הצלה מקרית או יד הגורל.

הצלה מקרית, או יד הגורל?

כעובד מסור, אולי מסור מכורח הנסיבות לעבודתי במפעל.
משיקולים כלכליים לקדם מטרותי המשפחתיות, לא תמיד ניצלתי את חופשותיי השנתיות – (שבועיים בשנה) - לנוח בבית, או לצאת לנופש מחוץ לעיר.  
כאחראי על התחבורה הפנימית במפעל גדול יצרני, על שינוע תהליכי יצור מתחנה לתחנה בתוך המפעל, עד גמר המוצר הסופי. כשהתבקשתי על ידי הממונים, להשאר לעבוד במפעל בזמן החופשה, הסכמתי ונשארתי לעבוד, לקדם תהליכי יצור במפעל.
אולם באחת החופשות השנתיות. החלטנו רעייתי ואני, לצאת לנופש לכמה ימים, אחרי שנים לא יצאנו.
ומאחר וגרנו באיזור בדרום, בחרנו לצאת לנתניה, עיר של ים. וכך עשינו.

הגענו לדירה ששכרנו לכמה ימים, לא רחוק מהים.

למחרת בבוקר ירדנו לחוף להנות מיופיו של הים, ומהתנתקות שיגרת החיים היומיומית המתישה את הנפש.
בילינו כמה שעות בים. וכשהשמש עמדה בצהריי היום, סגרנו את השמשיה, קיפלנו את הציוד, וחזרנו לדירה, לנוח.

אחרי הצהריים, לקראת השעה ארבע, רעייתי הציעה שנרד שוב לים, אני סברתי מאחר ששהינו די זמן הבוקר בים, אין צורך רדת שוב לים. עדיף לצאת לטייל בעיר.
אך רעייתי שכנעה אותי שכדאי לרדת עוד פעם לים, בטענה, שלא יודעים מתי יזדמן לנו שוב לנסוע לים. ירדנו.
אחרי מנוחה על החול החמים והנעים החלטתי להכנס לטבול במים.
כשחיין טוב, שחיתי והתרחקתי מהמתרחצים בחוף, לעבר המים העמוקים השקטים.
אז הפסקתי לחתור ושכבתי להנאתי על הגב ועצמתי עיני, מתמסר לתנועת הגלים המנענעים אותי כנענוע תינוק בערישה.

למרות שאון הים המונוטוני, קלטתי קולות חנוקים לא רחוק ממני. הרמתי ראשי מן המים וראיתי במרחק לא רב, שני ילדים, ( מאוחר יותר התברר שהם אחים ). הילד הקטן, אולי בן 7, רוכב על גב אחיו בן 10, בחיבוק חונק מאחור. בוכים שניהם ומתאמצים בשארית כוחותיהם לצוף על המים, כשפחד נוראי נשקף מעיניהם.

בנקודה זו אזכיר, לפני הרבה שנים עברתי קורס מצילים בארץ. ולא ידעתי שיום אחד אצטרך להשתמש בידע הזה, לנסות להציל נפש אדם. מיהרתי לחתור לעברם, הגעתי אליהם כשחיוך על פני, אך ליבי הולם בקצב מוגבר. בקורס למדתי איך להציל אדם אחד, וכאן היו שניים. שחררתי תוך כדי מילים מרגיעות, את אחיזתו של הילד הצעיר מצוארו של אחיו, ונטלתי אותו על גבי, בהבטחה שהכל יהיה בסדר, שאנחנו יוצאים מזה.
האח בן ה,10 מעודד מגישתי השקטה החברית, החל לשחות לצידי.
שחיתי את המרחק כשהילד הקטן, על גבי, עד שהגענו לחוף, ויצאנו שלושתינו מן המים.

התברר שהילדים נקלעו למים העמוקים, אחרי שטיפסו יחד עם קבוצת ילדים אחרים, על שובר הגלים השוכן עמוק בתוך הים והתנתקו ממנו.

בסוף היום שמחתי שנענתי לבקשתה של רעייתי, לרדת שוב, אותו אחר צהריים לים.