חיזור.

חיזור.

היא הציצה מבעד הוילון 
הנטוי, לעבר הספסל בשדרה, 
עליו ישב הבחור, מבטו 
ממוקד בדלת ביתה. 

"אמא בואי, קרבי אל החלון" 
קראה הנערה לאימה.
"את רואה את הבחור היושב
בספסל בשדרה? 
מזה כמה ימים, בא ויושב
שם בספסל, ומחכה".

'מי הוא? נראה נער?'
אמרה האם.
"סטודנט, לומד במכללה
בה אני לומדת. 
נפגשנו באקראי, בספריה. 
דברנו, הוא ליווה אותי 
הביתה. ביישן"...

'לכי הזמיני אותו שיכנס'.
"אבל אמא"...
'לכי ילדתי, גם אביך ישב
על אותו ספסל וחיכה'...