שמש שוקעת.

שמש כתומה חולה
שוקעת. הלב עצוב.
לא! אלה העיניים שטחו
לראות נכוחה.
אותה קרן אור ראשונה
עולה נוגעת בחלונות,
מבשרת בואו של יום.
אותה שמש יפה זורחת,
שוקעת, על היקום 
כבימים ימימה.
אך ימים של אימה
ירדו על עולם מאויים.
בני אנוש ספונים בד'
אמותיהם, מסונוורים
מפחד הנגיף האורב
ברחובות, 
זורע בהלה ומוות.
עיניים סומות. טרם
שבו לראות גווני
הטבע הזוהרים.

ואחד כלוא בביתו,
נאבק בתחושות הלב.
רוקם חלומות על
ימים טובים שעוד
יבואו עם פריחת 
האביב.
ימים שופעי בריאות
ונועם. 
מאמין באמירה 
המאחדת: 
'חזק ונתחזק,
יחד ננצח'.