דולה זכרונות

אמש ישבתי עם בתי ודיברנו על טכנולוגיה.

נזכרתי שפעם כל מכשיר שהיתי קונה להם הייתי מפענח להם את רזי הטכנולוגיה, והשימוש בשלט. כיום האלקטרוניקה והטכנולוגיה כל כך משוכללים שאין לי מושג איך מתפעלים אינטרנט בסלולרי ואני מתבייש לשאול, וטוב שכך ( קצת חופש מהנט) בעצם השיחה החלה  כשחזרנו מהים ונזכרתי שלפני שישים שנה לערך אחי לא חזר מהים. אמא שלחה אותי לחפש אותו ( גרנו בבת ים ) אחרי שעתיים הוא חזר אבל אני לא! אז אמא שלחה את אבא לחפש אותי וכך הלאה עד שהחשיך.

הבת שלי אמרה , תראה כמה נח כיום עם הסלולרי, ואז פרצו הזכרונות.

את יודעת, אמרתי לה שהיינו הולכים לרחוב בלפור לקנות קרח למקרר? את האוכל בישלו על פתילייה ואת המים לכביסה חיממו בפיילה מעל הפרימוס. מים חמים חיממו בדוד על עצים שאבא שלי היה מביא מהעבודה שלו.

מין דה ז'וו לתקופה שלא תהיה והיא ניראת כימי הביניים.

העולם הולך ומשתנה ומתקדם

ולא רק מרקורי בנסיגה, גם אני.