ידידתי (שיר ילדים)

לַלְקִי ידידתי  

יש לי בבית כלבלבת.

את כל חפָצַי היא סוחבת.

בקרסולַי נושכת,

ת'סלון בגללים מלכלכת.

מן השולחן גונבת

כמה מאכלים לעצמה –

בלילה כשאני ישֵנה

היא את כרי מחרימה –

אתמול היא את חוט החשמל כרסמה –

ואחר כך אכלה קצת פרחים

ופיזרה אותם על השטיחים.

אין ספק: פגע-רע אמיתי

הכנסתי לביתי.

אבל כשאני חוזרת הביתה

היא פורצת בריקוד משוגע לקראתי.

מתמתחת, מתפתלת,

יללות תוכחה מייללת.

כשאני מתישבת – היא – הופ! על ברכַּי.

מסתובבת, מסתובבת,

מציצה לתוך עינַי.

את ראשה עלַי מַניחה,

נאנחת קצת משמחה.

אין ספק: ידיד אמיתי

יש לי עכשיו בביתי.