ציבי גבע מציג בביאנלה -ונציה

הביתן הישראלי, הביאנלה ה– 56 לאמנות בוונציה, 2015
ציבי גבע: ארכיאולוגיה של הו וה
אוצרת: הדס מאור
תצוגה מוקדמת: 6— 8 במאי 2015
תערוכה: 9 במאי - 22 בנובמבר 2015
www.israelipavilion2015.tsibigeva.com
ציבי גבע נבחר להציג את "ארכיאולוגיה של הווה" בביתן הישראלי בביאנלה ה– 56 לאמנות
בוונציה. גבע, החי ועובד בתל–אביב, הוא אחד האמנים הישראלים החשובים והמשפיעים ביותר.
עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ברחבי ישראל, אירופה וארצות–הברית. גבע עובד במגוון
מדיומים, ועבודותיו חורגות לעתים קרובות מגבולותיהן הפיזיים והופכות למיצבים ייחודיים,
ספציפיים לאתר, בקנה מידה גדול.
"ארכיאולוגיה של הווה" הוא מיצב חדש וספציפי לאתר, אשר יתפרשׂ על צידו החיצוני של הביתן
כמו גם בתוכו, באופן שיפרע את החלוקות המוכרות בין פנים וחוץ, פונקציונלי וייצוגי, גבוה ונמוך,
נטוש, מצוי ומטופל. המיצב מקפל בתוכו את האלמנטים הצורניים והתימטיים השונים המאפיינים
את עבודתו של גבע לאורך השנים. הוא יכלול עבודות ציור לצד הצבות פיסוליות, ואובייקטים
נטושים לצד אובייקטים מטופלים, תוך ביטול הפערים ההיררכיים בין אובייקט, ציור, פיסול, מיצב,
מבנה ופיגום. בכל אלה, יבוא לידי ביטוי העיסוק החוזר של גבע באלמנטים הקשורים במושג
הבית - בהם בלטה, חלון, תריס, סורג, קיר בלוקים, ועוד - הנוכחים כשברים של מה שהיה פעם, או
יכול עקרונית להיות, בית. בתוך כך, הפרויקט יעלה שאלות אפיסטמולוגיות פנים–אמנותיות, כמו
גם שאלות פוליטיות ותרבותיות הנוגעות למקומיות ולהגירה, לזהות היברידית ולחרדה קיומית,
להוויה של ארעיות ולחיים בעידן של חוסר יציבות. פרישׂת הפרויקט בחלל תייצר מעברים חדים
בין רגעים של חסימה, של אי נוחות ושל ספק מרחבי לבין רגעים אינטימיים של פואטיות, כאשר
העדינות מפולשת בגסות, הליריות - באלימות.
עבודתו של גבע מכילה רבדים רבים, שמשמעותם מעוצבת על ידי מהלכים של גילוי והסתרה,
פיגורציה והפשטה. שאלת הציור בפרט, ואובייקט האמנות ככלל, נוכחת בעבודתו לצד שאלות
פוליטיות ותרבותיות, המסוות ומחדדות זו את זו בעת ובעונה אחת. באמצעות שיבוש והסטה,
חזרתיות וצבירה, גבע יוצר עבודות היברידיות המבקשות לפתוח אפיקים דיסקורסיביים חדשים.
עיסוקו רב–השנים של גבע במבנה המרובד של הזהות, ו"ארכיאולוגיה של הווה" באופן ספציפי,
מהווים הזדמנות לחקור מושג זה בהקשר של הנרטיב הרחב יותר של לאומיות כפי שהוא משתקף
בביאנלה של ונציה. בשנה שבה האוצר אוקווי אנוויזור מציע להתמקד ב"כל העתידים של העולם",
ניתן לקרוא את המיצב הספציפי–לאתר של גבע, על כל מה שהוא מקפל בתוכו, גם ביחס למצב
הנוכחי של האנושות ושל העולם.