על פני השנים.

לנדב

אניה מיטלטלת על פני המים

זכרונות עולים וצפים על גלי השנים

וגורלם של הילדים שגלו מביתם ומשפחותיהם.

כמה עצוב.

נדב יקר..

גם אם אקרא שוב ושוב את שירך.

יצופו מחדש כל שעברנו והרגשנו אז...

ואנחנו בחיים .ומבכים את אלו שנישרפו בתאי הגזים 

ואינם איתנו ...יהי זיכרם ברוך

אוניה מטלטלת על פני נימים.  אלישבע.



ימים סוערים בשתי הפלגות, ותחנה אחת (3 חודשים בצרפת) ביניים, בדרך לארץ.

עכשיו כלי השיט משוכללים ויפים, הנאה גדולה להפליג איתם.

תודה אלישבע יקרה. התייחסותך לשיר - על פני השנים -

בריאות ונחת. (פרח) נדב.

על פני השנים. מדלן.



מה שקרה לעמנו בשואה, דבר לא ישווה לו. האסון הגדול של המאה העשרים.

תודה לאל, שואה נוספת לא תקום. כמו שנאמר: "שנית מצדה לא תיפול". אין זה אומר שלא תהיינה עוד מלחמות, דבר זה אף אחד לא מבטיח.

ואם תהיינה, נדע להתמודד, כפי שישראל עשתה, עד הלום.

צה"ל והעם העומד מאחוריו, יגיב במכת מנע, על כל ניסיון מצד אויבנו המבקש להמיט עלינו אסון, לסלק אותנו מארץ אבות. מהמזרח התיכון, בעודו באיבו. 

החברים ב'מוטקה', מדלן חביבתי, מעלים זכרונות. כותבים אודות דברים שקרו, את ואני גם כותבים(חיוך)על ילדותנו. חוויות על חבלי קליטה והתאקלמות בארץ חדשה.

בלי קשר, ולא אמור שיהיה, עם זכרון השואה.

המון בריאות ושמחת חיים מדלן היקרה. (פרח) נדב.   

לנדב,

אני מכירה ילדים,כיום מבוגרים,שעלו ארצה והאשימו עצמם שלא הצליחו להעלות את הוריהם שניספו שם.

בתור מורה לימדתי בתיכון חקלאי נוער "מעליית הנער",אבל בשנים מאוחרות,שנות ה60.היו אלה בעיקר ילדים בעלי רוח ציונית בעיקר מדרום אמריקה.

על פני השנים. טובה.



 ​טובה'לה: //ילדים,כיום מבוגרים,שעלו ארצה והאשימו עצמם שלא הצליחו להעלות את הוריהם שניספו שם//.

 המשפט הזה שכתבת, לא ברור. האם תוכלי להרחיב מעט את היריעה, לאמור, על אלו הורים, מדובר? ומאלו ארצות?

אולי יתבררו פרטים מעניינים, אודות עליה מסוימת?

לנדב יקר. ילדותינו  אף פעם לא תעזוב אותנו. לא משנה בני כמה אנחנו עכשיו. עדיין ילדים. אני רואה את הילד קטן בן 9.עם עוד ילדים ולבד. בגיל שמשפחה חשובה כל כך לבניית נפש. לבד...

אומרים  : מקושי צומחים כוחות שלנו. אני מתפללת שילדים של היום לא יצטרכו לעזוב את הבית.

תודה על שיר זכרונות חזק ונוגע ללב.

ערב טוב לך.

על פני השנים.  ילנה.



התבגרנו מאז, ילנה היקרה. כל מה שעברנו וחווינו (אני לפחות), שימש לנו בית ספר- "אוניברסיטה של החיים"... והרי עבור לימודים, אנשים מוכנים לשלם הרבה. בבגרותנו אנו משתמשים בידע הזה, לנהל את חיינו באופן טוב. מה פרוש "אופן טוב"? פרוש, לזרום עם החיים ויחד עם זאת להסתכל עליהם מן הצד. ממרחק מסוים. או ממבט על - על האיש שהנך. שמעט דברים בעולמו הצר יכולים להפתיע אותו.

וזה לא מעט. תודה ילנה היקרה. תגובתך הנעימה והבונה. (פרח) נדב.