הרהור.

לפעמים הוא נתקע
כמו טנטון באוזניים.
בלוח השנה דפים
מתחלפים.
אחד מאיתנו תולש את
יום האתמול, נושא עיניו 
למחר.
חגי תשרי בפתח,
סימן חלפה עוד שנה.
הלוח ואני מזדקנים יחד
לאט.

כל כך רבים סימני הזיקנה. 
מזכירים לך, 'אתה כבר לא
בן עשרים.
'אז מה? אתה אומר
ולא מרפה מהמושכות
קול קורא: "הגיע הזמן 
לתלות את הנעלים 
לנוח... ה

היום יבואו כולם, שים 
בחזרה את התחל 
לשמור על מה שעדיין
נותר. (וזה לא מעט)ה
הערב יורד, השמש שוקעת
בלוח השנה יום נוסף נשר.